השיעור החשוב בכלכלה שח"כ משה גפני שכח

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הוא אדם חכם. הוא היה יו"ר ועדת הכספים של הכנסת מעל 10 שנים ולמרות שהוא לא למד 'ליבה' הוא מנצח את רובכם בהבנה כלכלית. במקביל, הוא גם מבין בתקשורת והוא יודע שלהציע הצעות פופוליסטיות זה משתלם. ההצעה היום היא הזויה, לא אפשרית, אבל היא נאמרה על ידו ברצינות תהומית - להקפיא את ריבית המשכנתא במקביל לעליית הריבית במשק. זה לא אפשרי כי אף אחד לא ייתן משכנתאות בריביות נמוכות כשהריבית במשק עולה. גם אי אפשר לחייב בנקים לעשות זאת, בדיוק כפי שאי אפשר לחייב מרכולים למכור בהפסד לצרכנים. אם המדינה רוצה לסבסד משכנתאות זו זכותה, אבל זה לא יכול להיות בשוק קפיטליסט, שלא לדבר על כך שזה יעקר מתוכן את כל הרעיון של העלאת הריבית כדי לצנן ביקושים. מעבר לכך - זה רק יעצים את האינפלציה, ואז המשכנתאות יתייקרו מהצד השני. אופס (וכמובן - התעצמות האינפלציה תיאלץ את בנק ישראל שוב להעלות את הריבית, והנה נכנסנו לספירלה של העלאות ריבית והיפר אינפלציה).

בדיון בוועדת הכספים גפני לא הסתפק ב"פצצה" אחת. גפני תקף את שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן על יוקר המחיה - "אנחנו מתבשרים שכל המחירים בעלייה עולה, הדלק מתייקר שוב בסוף השבוע. כשבנק ישראל מחליט להעלות את הריבית, זה משפיע על יוקר המחיה, והתוצאה עגומה. בנק ישראל לא אשם, אלא שר האוצר שלא התמודד עם יוקר המחיה והדיור. 

"העלאת הריבית משמעה פגיעה בנוטלי המשכנתאות והעלאת יוקר המחיה. אנחנו מודאגים מכך שיוקר המחיה איננו בראש סדר העדיפויות של הנגיד, שהוא גם היועץ החברתי של מדינת ישראל. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להכין את הצעת החוק של ח"כ ינון אזולאי שתהיה הצעת חוק של הוועדה, שכאשר הריבית במשק עולה - ריביות המשכנתאות לא יעלו" הוסיף גפני.

הדברים נאמרו בסוף הדיון, והם היו סוג של הפניית אצבע מאשימה גם כלפי הנגיד. מה יותר קל מאשר לראות את עליית החזרי המשכנתאות של הציבור שלקח משכנתאות בלי הכרה בשנים האחרונות, ואז לתקוף את בנק ישראל שבמקרה הזה פועל נכון ומנסה לצנן את האינפלציה? להאשים את היועץ הכלכלי של מדינת ישראל זה יותר קל מאשר להגיד לאנשים 'תנהגו באחריות כלכלית' (ביקרנו יותר מפעם אחת את בנק ישראל (למשל כאן וכאן), אבל במקרה הזה בנק ישראל צודק לחלוטין). המטרה של העלאת הריבית היא לצנן את השוק, זו בדיוק המטרה - שאנשים יצטרכו פחות, יקחו פחות הלוואות ומשכנתאות. העלאת הריבית היא התרופה, נכון שיש לה גם תופעות לוואי, אבל האם היינו אומרים לחולה שחייו בסכנה אל תיקח תרופה כי יהיו לה תופעות לוואי? 

• הממשל בחבילת סיוע להוזלת מוצרים חיוניים; יעלה מסים לחברות עשירות

אז גפני יודע את זה מצוין, אבל כדי לקבל קולות בציבור הוא מציע הצעה פופוליסטית (וסביר להניח שגם הוא יודע שהיא לא ריאלית לביצוע. אם היא כן תעבור חס ושלום את אישור הכנסת כמובן שמדינת ישראל תיפגע מאוד מבחינה כלכלית). ההצעה של גפני היא לעצור את עליית הריבית על המשכנתאות כשהריבית במשק עולה. למה? ככה. מה אכפת לו להציע? אחר כך הוא יוכל להגיד 'אני חברתי' ו"הם" הרשעים שלא נתנו לי לעזור לציבור.

ובכלל, ח"כ משה גפני מככב בזמן האחרון. הנה הסיבוב הקודם, גם הוא די הזוי:

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הסביר מדוע חייבים להעלות את הריבית, ואת הסכנה הגדולה באינפלציה: ירון: "כשאתה נמצא באינפלציה של 5%, ואתה רואה שהמצב באוקראינה - רוסיה, מוסיף שמן למדורת האינפלציה, אין מה לעשות. אנחנו מודעים לכאב, אנחנו מתכללים את כל הנתונים, את המשכנתאות, ואנחנו מודעים לזה, אבל יחד עם זאת חייבים להבין, אם לא נמגר את האינפלציה והיא תתקבע ב-5%, אנשים יתחילו לחשוב על זה, ואז זה בא בצד של היצרנים והצרכנים, ואז מתחילות ספירלות של אינפלציה, ואז היא עלולה לעלות, לכן חשוב לזוז בזמן. יש פה מדינות שהעלו את הריבית הרבה לפני האמריקנים, ועדיין האינפלציה שלהם דו ספרתית, כי גם אם אתה מעלה את הריבית הרבה לפני היתר, אתה צריך לתזמן את זה. יש הבדל גדול אחד, לכן אנחנו לא עובדים 1 ל-1 עם מה שקורה בעולם. הריביות בארה"ב צמודות ברובן, כך הריבית שם משפיעה בעיקר על מי שהולך לרכוש דירה, בישראל הרוב לוקחים גם מסלולים צמודי מדד, לכן אם לא נלחם באינפלציה, זה מיד יעלה את הרכיב הזה במשכנתאות". 

• "הגרלות זה הזוי. מחירי הדיור זינקו בגלל התוכניות הממשלתיות"
• משך הבנייה צפוי לרדת - זמן ההמתנה להיתרי בנייה יתקצר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"הצעד נועד להתמודד עם חוסר הלימה בין ביקוש והיצע, אנחנו לצערי מזהים שזה לא רק בא מסעיפי חו"ל. ברגע שהאינפלציה מתקבעת, הסיכון הוא כלפי מעלה. אם הדבר הזה ממשיך, הוא פגיעה בכלכלה ופגיעה בשכבות החלשות, והיא תגיע גם לאנשי המשכנתאות. זה חלק מהמציאות, שכדי לרסן את האינפלציה, וכדי שיהיה טוב יותר לכולם אח"כ, אנחנו חייבים להעלות את הריבית. למדיניות המוניטרית לוקח זמן. אנחנו כל הזמן בראייה תהליכית, תוך ראיה של הנתונים שלפתחנו. לגבי המשכנתאות, אנחנו כל הזמן מסתכלים על הנתונים האלה, לא רק ברמה ממוצעת. אנחנו מסתכלים על המשכנתאות מהחמישון התחתון עד לרמה הגבוה ביותר, יחד עם זה בישראל, גם המערכת הבנקאית ידעה לפרוס את הדברים האלה, במידת הצורך היא תדע. תהליך הריסון הוא מחוייב המציאות והוא יצטרך להיות על פני זמן".