האם זה הפתרון למשבר הדיור? היתר ל-27 אלף יח"ד בהתחדשות עירונית

שנת שיא בהוצאת היתרי בנייה להתחדשות עירונית, כ-27,000 יח"ד ברחבי הארץ קיבלו היתרים. מדובר על הכפלת היתרי הבנייה בערים שחתמו על הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית - הערים יקבלו מענקים בהיקף כולל של כ-221 מיליון שקל. בשנת 2023 צפויה מגמה דומה.

מדובר בהחלט בבשורה טובה לשוק הדיור. גם בנק ישראל בהמלצותיו לממשלה וגם מומחי נדל"ן מציינים את החשיבות של החלפת בניינים קטנים וישנים של 3-4 קומות במגדלים של 10-20 קומות. בצורה כזו אפשר לצופף את האוכלוסייה ולייתר את הצורך בנסיעות ארוכות לעבודה, להפוך את התחבורה הציבורית במרכז הארץ להרבה יותר משתלמת כלכלית, לייתר את הצורך בתחבורה פרטית ועוד ועוד (הנה ההיגיון בתוכנית). 

אבל צריך לומר מעבר לכך שהסיפור הוא הרבה יותר גדול מעוד התחדשות עירונית או עוד היתרים לבנייה חדשה - הסיפור המרכזי הוא ריבית בנק ישראל: הריבית ירדה לאפס מאז 2008 והתוצאה הייתה זינוק במחירי הנדל"ן. כעת המגמה הפוכה - הריבית עלתה ולכן שוק הדיור נעצר. זו האמת. זה קורה בעולם וזה קורה גם בארץ. המחירים עלו בגלל הריבית האפסית והם נעצרים כשהריבית עולה - כי הציבור נאלץ לקחת פחות משכנתאות ופחות כסף. אז האם העלאת הריבית נכונה? בוודאי, בגלל הרבה סיבות (עצירת האינפלציה ועצירת שוק הנדל"ן). אבל הבעיה שאנשים שלקחו על עצמם - בחוסר אחריות אישית - משכנתאות בהיקפים עצומים משלמים את המחיר. הם רואים את ההחזרים החודשיים שלהם מזנקים ב-1,00-1,500 שקל בחודש ולא מאמינים. אבל הבעיה היא לא עליית הריבית אלא לקיחת משכנתאות בהיקפים גדולים מדי ממה שהאדם היה יכול להרשות לעצמו.

בכל מקרה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מסכמת שנת שיא בהוצאת היתרי בניה להתחדשות עירונית ברחבי הארץ לכ-27,000 יחידות דיור, כאשר הקפיצה הגדולה בהיתרים נובעת מהצלחתם של הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית. מתוך כלל ההיתרים, כ-16,000 היתרים ליחידות דיור אושרו בפרויקטים של תמ"א 38 וכ-11,000 אושרו בפרויקטים של פינוי בינוי.

 

 

 
ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית מעדכנים כי הם נערכים להעברת המענק לרשויות המקומיות התומכות בהתחדשות עירונית. ההסכמים, שמבוססים על מנגנון תחרותי בין הרשויות המקומיות שחתמו עליהן, במטרה לתמרץ הוצאה מהירה של היתרי בניה, איפשרו קבלת מענק עבור היתרים החל מתחילת אוגוסט 2021 ועד סוף שנת 2022, כאשר ככל והרשות המקומית מוציאה יותר היתרים היא מקבלת נתח תקציבי גדול יותר בעבור פיתוח התשתיות, מתוך קופה שהעמידה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית למטרה זו, שהיקפה הכולל 440 מיליון שקל.

התמריץ הניתן מכוח ההסכמים הוכיח את יעילותו, נוכח הנתונים המעידים על כ-5,200 היתרי בנייה שניתנו ליחידות דיור בפינוי בינוי בשנת 2021, וכמות כפולה מזו בשנת 2022, עם כ-9,500 יחידות דיור בפינוי בינוי בערים אלו. עוד יוזכר, כי בעשור החולף, בין השנים 2010-2020 ניתנו בכל שנה כמות של כ- 1000 עד כ- 3000 היתרי בניה בכל שנה, בלבד.

נוכח הצלחת המנגנון של הסכמי המסגרת לקידום ההתחדשות העירונית, הגיע שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, לסיכום קואליציוני לפיו במסגרת תקציב המדינה הקרוב יובטח תקציב נוסף של 550 מיליון שקל לטובת המשך ביצוע ההסכמים הללו, ואף הרחבתם למעגל נוסף של רשויות מקומיות בשנים 2024-2023.

יצחק גולדקנופף, שר הבינוי והשיכון: "התחדשות עירונית מספקת איכות חיים, שדרוג תשתיות ודיור חדש ובטוח יותר, עבור אזרחי ישראל המתגוררים בערים ותיקות. יחד עם כלל הפעולות שאנו מבצעים בכדי לקדם פתרונות דיור, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הצלחנו להשיג תקציבים שיגבירו את מגמת ההתרחבות של ההתחדשות העירונית לכל רחבי הארץ ואלו באים לידי ביטוי בהיתרים הללו".

אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית: "ענף ההתחדשות העירונית בישראל הוא הענף הצומח ביותר בתחום הדיור. הרגולציה שהשתכללה, הניסיון הנצבר בקרב החברות הרבות הפועלות בתחום, ועידוד הפעילות בכלים ובמשאבים ממשלתיים, הביאו למספרי שיא של היתרי בנייה בשנה האחרונה. בתוך כך ראינו את משמעותו של התמריץ הכספי שהועמד לטובת הרשויות המקומיות מכוח הסכמי המסגרת להתחדשות עירונית, ואשר הביא להגדלת היקף וקצב ההיתרים בשנה זו. בשנת 2023 נשאף לשמור ואף להעצים את המומנטום, במטרה להביא לקידום ולהאצה של מיזמי התחדשות עירונית, הן במרחבים בהם היא פועלת כבר היום, והן במרחבים חדשים אשר לא עלו עד היום על מפת ההתחדשות העירונית. אנו צופים עלייה נוספת בהיקפי התכנון והמימוש של פרויקטים, עם תפוקת פעילות מלאה במרכז הארץ, לצד ניצני התחדשות בפריפריה".