חברי הכנסת דורשים שהמדינה תוותר על 37 מיליארד שקל בנדל"ן - אז מאיפה יגיע הכסף? האם הם יסכימו לקצץ במקביל בתקציב המדינה?

הרבה יותר קל להיות חבר כנסת ולצעוק "המדינה לא בסדר, היא מנוולת, היא גונבת כסף מהצעירים רק כדי למלא את הכיס שלה בהרבה כסף. המדינה עושקת את הציבור". זה נשמע קל, קליט, ברור, מובן מאוד - המדינה היא מפלצת רעה, הציבור הוא מסכן שהמדינה דופקת אותו. מה יותר קל וברור מזה? 

אבל האמת כמובן מורכבת יותר - אם המדינה 'תוותר' על 37 מיליארד שקל שהיא הכניסה בשנה האחרונה בנדל"ן, ובשנים הקודמות 20 מיליארד שקל, אז היא תצטרך למצוא מקור תקציבי אחר כדי לממן את הוצאות הממשלה, את תקציב המדינה. אם לא - היא תצטרך לקצץ בהוצאות. זו מתמטיקה פשוטה. הרי חברי הכנסת הללו לא מציעים ברצינות להגדיל ולהגדיל את הגירעון. רק עכשיו הם רצו לחלק עשרות מיליארדי שקלים של 'עודפי' תקציב - כשהם עוד חשבו שהמדינה מסיימת את השנה עם עודף של 30 מיליארד שקל (וחלקם אמרו 60 מיליארד שקל) אבל בסוף המדינה סיימה בעודף של רק 10 מיליארד שקל. להתחייב מראש על הוצאות הרבה יותר קל מאשר להשיג אחר כך תקציב - אבל אם המדינה תתחייב מצד אחד להוציא עשרות מיליארדים ומהצד השני היא תוותר על עשרות מיליארדים - אז מאיפה היא תכסה את הגירעון העצום שייווצר? היא לא...

מעבר לכך - צריך להתעכב על המילים 'לוותר' - המדינה 'תוותר' על ההכנסות - המדינה היא לא איזה סבא נחמד, סנטה קלאוס כזה, שיכול לחלק מתנות בלי חשבון, בלי להביא את הכסף מאיפשהו. אם המדינה לא מכניסה את הכסף הזה זה אומר שהיא מסבסדת באופן כבד מאוד עשרות אלפי משפחות - אבל כל האחרים בישראל משלמים את זה. לצורך העניין: כל מי שגר בשכירות, או אם תרצו - העניים ביותר, שלא מסוגלים בכלל לרכוש דירה גם אחרי כל הסבסוד - הם אלה שישלמו ויסבסדו את אלה שכן יוכלו לרכוש דירה. למה בעצם?

ועכשיו, אחרי המסגור הנכון, תקראו את הדברים מלאי ההתלהבות, הפאתוס שנאמרו היום בוועדת הכספים ורק תזכרו - שמדובר בעיקר בסיסמאות שלא מגובות בנתונים או בכסף. לחברי הכנסת האלה אין בעיה לזרוק סיסמאות באוויר, יש להם את היכולת לדבר, אבל הם לא לוקחים שום אחריות לגבי התוצאות (וזו לא הפעם הראשונה שחברי כנסת מנסים לחוקק חוקים או להעביר החלטות שבסוף לא עובדות במבחן המציאות - הנה כמה דוגמאות). 

• אושר: שתי פעימות למודל החשבוניות הפיקטיביות
• הנגיד: "יישום מלא של המלצות נגל יצריך התאמות בתקציב 2026"

בדיון, יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, חזר והתעקש להביא את הצעתו הבעייתית מבחינה כלכלית להקפיא את עליית ריבית המשכנתאות לציבור וקרא לאוצר שלא להתנגד: "תוכיחו שאתם באמת מחוברים לציבור". מרכז השלטון המקומי קרא לקידום תוכנית במסגרתה "30% מכל בנייה חדשה הולך אוטומטית לטובת בנייה לזוגות צעירים, עם אפס כסף למדינה במחיר הקרקע, ללא רווח לאף אחד מהצדדים, למעט עלויות הבנייה".    ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "בלתי מתקבל על הדעת, זוג צעיר רוצה לרכוש דירה וזה כמעט בלתי אפשרי, גם המיסים שמשלמים מסביב. גם זה שמנהל מקרקעי ישראל עושה כרצונו, אי אפשר לעבור לסדר היום על הנושא הזה. על פי רוב כשיש משבר כלכלי, אתם במשרד האוצר אומרים בואו נגבה עוד כסף, אתם אומרים בואו נטיל מס יותר גבוה. אתם באים עם פתרונות שהם תוספת כסף לאוצר, במקום להכניס יד לכיס, במקום להכניס יד לכיס בחלק של ההכנסות שלכם על הדירות. אנחנו הולכים לקדנציה שניראה שהיא ארוכה, ולא ניתן יד לדבר הזה".   ח"כ בצלאל אברהם, יוזם הדיון: "זה לא סוד שמחירי הדיור מרקיעים שחקים, היום חל ט"ו בשבט, דיור בר השגה לזוגות צעירים זה דבר חשוב במעלתו, אחי יוסף בפרשת 'ויגש' אמרו לפרעה שבאו 'לדור בארץ', סה"כ 74 שנה מאז הוקמה המדינה, הכנסת חוגגת היום, ואנשים מבקשים לדור בארץ הזה, והדבר לא אפשרי, לא בשכירות ולא ברכישת דיור. יש למתן את המחירים. ממשלות מנסות לייצר פתרונות כאן ועכשיו, אבל זה לא נכון, כדי לעצור את טירוף המחירים, יש לעשות משהו מהותי ואין קיצורי דרך בדבר הזה. 90 אחוז מהקרקעות של המדינה שייכות למדינה אך למרות זאת לא נותנים לבונת עליהם, דבר נוסף הוא המיסוי, קבלן משלם קרוב ל-35% מעלות הדירה על מיסוי, יש לעצור את זה. בנוגע למכרזים מי שצריך לזכות בהם הוא מציע המחיר הממוצע. אני מבקש שהדיון יהיה מתמשך, עם דיוני מעקב, כדי שנפתור את הבעיה אחת ולתמיד".   יו"ר השלטון המקומי, וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס: "אנחנו מציעים שנים תוכניות שהממשלה מתעלמת מהן, כולם עסוקים בלעשות כסף על הגב של הזוגות הצעירים, ושל אוכלוסיות שצריך לסייע להן. התוכניות עד כה הולידו אולי סיוע לאחוזים בודדים. השנה המנהל הרוויח 38 מיליארד שקל מהתחום, שנה לפני זה 21 מיליארד, אבל בסוף זה לא המנהל, זה האוצר, כמה כסף הוחזר לזוגות צעירים? אפס שקל. בכל שכונה שאני משווק בעיר, המדינה מכניסה מאות מיליונים לכיס שלה, אחרי כל הפיתוח.   "התוכנית שלנו פשוטה: בכל שכונה, 30% הולך אוטומטית לטובת בנייה לזוגות צעירים. עלות הקרקע היא אפס, אף אחד לא מרוויח גם לא העירייה ולא היזמים ולא האוצר. הקרקע היא של המדינה, לא של אף אחד אחר. עלות בנייה בלבד. העלות למטר בפועל היא 6,000 שקל, 10 אלף כולל הכל, כפול 100 מטר דירה, זה מיליון שקל. באזור הביקוש גדרה חדרה ישלמו 1.4 מיליון שקל ויסייעו לסבסד את הפריפריה, שם ישלמו 700 אלף שקל. מי שרוצה שוק חופשי שישלם כל מחיר שירצה בדירה שנייה. האוצר רוצה את המצב הקיים, כי הוא מכניס עשרות מיליארדים שסוגרים לו פינות".

"כבר היום יותר מ-75% מהקרקעות של רמ"י נמכרות בהנחה" יו"ר הוועדה גפני שאל את האוצר ורשות מקרקעי ישראל "האם תהיו מוכנים לוותר על חלק מהכסף כדי לשווק דירות למי שצריך?"  יפתח עשאהל, משרד האוצר: "התשובה היא חיובית, מעל 75% מהקרקעות נמכרות ע"י רמ"י במחירי הנחה, אם זה מחיר מטרה, אם זה השכרה, בחוק ההסדרים נשים דגש על דיור להשכרה, על הגדלת היצע, על דירות קטנות, על דיור לציבור הכללי וגם לזכאים, בקרוב זה יניב את התוצאות. אנחנו רואים בעדכון האחרון שהעלייה נעצרה".    ניסים אברהם, רשות מקרקעי ישראל: "בסוף 2022 כמות השיווקיים עמדה על מעל 101 אלף. 80,500 עסקאות בקרקע ליחידות דיור, יותר מ-46 אלף מתוכן היו לזכאי מחיר מטרה, כ-6,200 בדירה להשכיר. רמ"י קיבלה כ-37 מיליארד שקל תמורת מכירת הקרקעות. חלק מהכסף נכנס לאוצר, חלק משמש לפיתוח".   אריאל רוזנברג, משרד הבינוי והשיכון: "יש כרגע 150 אלף זכאים פעילים שנושאים את עיניהם לממשלה, הדרך שלהם להגיע לדירה חוץ מהורים עשירים זה דיור בר השגה למיניו של הממשלה. יש 152 אלף זכאים כיום, היעד הוא להגדיל את מספר יחידות הזכאים כמה שיותר, עכשיו בונים תוכנית חדשה-ישנה. אני מקווה שהיא תיתן פתרון לכמה שיותר זוגות צעירים, היום גם לעשירון שמיני קשה להגיע לדירה, היום מחיר דירה ממוצע הוא 1.85 מיליון שקל".   ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "אם אני מסתכלת על החברה הערבית מזה עשור או שני עשורים, התחילו לקום מבנים רבי קומה, והמחירים בשמיים. צריך לתת פתרון לכולם, לא יכול להיות שצעיר ערבי שבקושי מרוויח מחיר מינימום, צריך להביא מיליון וחצי. וכדי לשלם שכירות עם שכר מינימום ושני ילדים, מה הוא צריך לעשות? לכן צריך לתת פתרון לכולם, לכלל האוכלוסיות".   נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין: " יש שתי קרני אור בשוק הנדלן לפחות בעשור הקרוב: התחדשות עירונית ודיור להשכרה, הם בהחלט אפיקים שיכולים לתת פתרונות לא רעים בכלל. בנושא התחדשות יש התקדמות מדהימה, ההקלות שנכנסו בחוק ההסדרים האחרון נתנו לזה תמיכה ויש להמשיך, בנושא של דיור להשכרה יש לתת את הדעת לשני תחומים, גם בצד התכנוני, בשנים האחרונות ועדות התכנון מחייבות להקצות דירות להשכרה או בהישג יד, את המגמה הזו יש לחזק, אך כל זה צריך להיות יחד עם הטבות ממשלה שהריבית עולה, וזה טיפה עוצר".   חיים פייגלין, התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "55 אחוז ממחירי הדירות בישראל ממוסות, מעבר לכל מוצר אחר בישראל, לכן אנחנו מתחננים שבממשלה הזו יהפכו את המוצר שנקרא דירה למוצר שיש עליו מס ערך מוסף ומס הכנסה וזהו".   ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אני שומעת מושגים של דיור בר השגה, מחיר משתכן, מחיר מטרה, דיור לצעירים, אלה מושגים שכמעט לא מכירים אותם במגזר הערבי, למעט מי שגר בעיר או בסביבת עיר. מתוך 100 אלף יחידות ששווקו בשנה שעברה, הייתי רוצה לדעת כמה שווקו במגזר הערבי".   יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "לא סיימנו את הדיון, נמשיך בו, בין מרכיבי עליית המחירים זו גם המשכנתא, היא רכיב בלתי נפרד, בעידן הזה שהריבית עולה ולא מפסיקה לעלות, המשמעות שאותו זוג צעיר שקונה דירה אחרי שהמדינה לוקחת ממנו את המס שלה ואת הכסף על הקרקע, צריך לשלם על המשכנתא הרבה יותר ממה שתכננן. בהתאם לכך מתחילים להביא הוצאות חוק פרטיות לשולחן הכנסת, אני הראשון שבוחר, ואני הולך להביא את החוק שלא להעלות את הריבית במחירי המשכנתאות, אני הולך להתמודד עם הדבר הזה. אני מבקש מנציג האוצר, שלא תתנגדו לחוק הזה, תוכיחו שאתם באמת מחוברים לציבור".