"מחירי מציאה למגרשים ודירות בישובים הקרובים לגבול בצפון; אנשים עוברים 20 ק"מ דרומה"

השיר "שתי אצבעות מצידון" אומנם לא נכתב משניר, אחד היישובים הצפוניים ביותר על גבול הלבנון, אבל תושביו רואים את מחבלי החיזבאללה. הם ותושבי הישובים שעל הגדר פונו ולא ברור אם הם יחזרו לשם. כל עוד לא יהיה שם ביטחון, הסיכוי שיחזרו קטן. חלקם גם לא מאמינים בהסכם מדיני. ההצעה להרחיק את חיזבאללה אחרי הליטאני אפילו מצחיקה אותם. מי יאכוף את זה, האם זה ימנע את איום המנהרות. החשש יהיה קיים גם אם חיזבאללה יסוג לאחור, אבל מצד שני - רובם כבר רוצים הביתה וככל שיעבור הזמן, החרדה תיפחת.  

50 דירות ללא ממ"ד. היישוב שניר, הבוקר (צילום: פרטי)

המצב הזה משפיע מאוד על מחירי הנכסים. ביישובים אין עסקאות בימים האלה - מי ירצה לקנות דירה בשלומי, מי ירצה לבנות מטר מהר דוב כשהחיזבאללה מאיים בשיגורים? אף אחד לא מוכן לקחת את הסיכון הביטחוני, למרות שאולי הזדמנות הנדל"ן האמיתית נמצאת ממש במקומות הללו כי יש אנשים שכבר לא מוכנים לגור שם. ביום שאחרי השקט, אם יושג שקט, צפויה עלייה חוזרת במחירים, אבל זה יקרה רק כשהתושבים בשניר וביישובי הסביבה ירגישו מוגנים.

השמאי מוטי דיאמנט הוא שמאי מכריע בדימוס, תושב שניר שפונה לאחרונה יחד עם תושבים רבים מהיישוב לאיילת השחר. משרד השמאות שלו פועל בקיבוץ הגושרים. "צריך להבדיל בין שני סוגים של יישובי גבול, שבתוך ה-7 ק"מ, יישובים מפונים וישובים לכאורה מפונים. בנוסף, צריך להבדיל בין מפונים ממטולה לבין מפונים בקריית שמונה. מטולה רואה את החיזבאללה בעיניים, אתה מטווח עם נשק קל, לא צריך נ"ט. קריית שמונה לא רואה את החיזבאללה בעיניים. העובדה היא שיש עסקאות פה ושם. לא אגיד שהשוק חי, אבל יש מעט עסקאות. יש אנשים בכל האזורים שמחפשים מציאות".

• האיומים הגיאו-אסטרטגיים ירדו ארבע רמות והקשר לדירוג האשראי של ישראל
• החורף מגיע - ושני שלישים מתומכי חיזבאללה הם פליטים

איפה אפשר היום למצוא מציאות? "בכל היישובים שפינו אותם ניתן למצוא מציאות".

בשלומי ויישובי הצפון המפונה אנשים מורידים מחירים 200-300 אלף שקל. יותר מ-10% במקומות מסוימות. "ביישובי גליל עליון וההר, 200-300 זה 10%, וזה עוד לא נחשב למציאה. המחירים עלו פה בצורה קיצונית ומהירה בשנתיים-שלוש האחרונות. וילה בשניר היום יש מחירי שכירות של 8-10 אלף שקל לבית צמוד קרקע".

רגע, זה מחירי המעגל השני והשלישי מגוש דן. "נכון. אלו המחירים. שניר במקרה מקום מאוד איכותי וטוב מבחינה קהילתית ואיכות חיים. גם בשאר הקיבוצים זה קורה - המחירים להשכרה מאוד גבוהים. בגושרים, למשל, בגליל העליון בכלל, 6,000 שקל זו לא מילה גסה. צריך להבדיל בין העמק להר, שטיפה יותר זול. בשניר יש משפחה שנכנסה לפני המלחמה ומשלמת קרוב ל-10,000 שקל דמי שכירות. יחידת דיור קטנה, של חדר, מטבחון וסלון, עולה סביב 2,500 שקל, פלוס מינוס 200 שקל כסטיית תקן. בחלק מהמקומות חדרון עולה 3,000 שקל, בעיקר לסטודנטים וזוגות. מכללת תל חי ייצרה ביקוש מאוד גבוה, היא בצמיחה, גם המכללה הטכנולוגית שנמצא מולה, בעלייה לכיוון מטולה, באותו מצב".

הסטודנטים מעלים את מחיר השכירות באזור? "התב"עות פה נעצרו ואין מגרשים למכירה. יש הרבה שוכרים. יש בעיה עם התכנון הכללי, רוצים לצופף וזה מקטין ביקושים. מי שמגיע לכאן רוצה מינימום חצי דונם. למה שיגור בצפיפות של 3-4 לדונם? הסטודנטים נוהרים לכאן, זה נכון. היום התוכניות הן בצפיפות גבוהה יותר. הצפון זה לא מה שהיה פעם".

• האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים
• "הגרלות זה הזוי. מחירי הדיור זינקו בגלל התוכניות הממשלתיות"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

איפה היית קונה היום? "תחת האמונה שנצליח להרחיק את חיזבאללה מהקו, ליטני או למקום אחר, שווה היום לקנות במטולה, בקיבוצי ההר כמו מנרה ומשגב עם - הקיבוצים המטווחים. אפשר למצוא שם מציאות. הרבה אנשים לא יירצו לחזור לשם. אפשר יהיה לקחת מגרשים שאנשים זכו בהם במחירי הזכייה שלהם, כלומר מקומות שנתנו מגרש בחינם. הם יורידו דרישות ואפשר יהיה לקחת מגרש בזול. פעם הקיבוץ רצו שתבוא עם משפחה, היום גם אם תבוא לבד יקבלו אותך. הדרישות יירדו. גם בתים גמורים או בבתים בבנייה - לא ימשיכו לבנות וירצו למכור באותו מצב. הם יורידו מחיר כדי לא לחזור".

"אם חיזבאללה יתרחק, מחירי היישובים המפונים יעלו". דיאמנט (פרטי)  

יש למשל קיבוצים שבהם אתה צריך להיות חבר בו כדי לקחת מגרש בהרחבה. "אבל אף אחד לא בא לקחת, הם יורידו תנאים ויכול להיות שיתגמשו לקראת אוכלוסיה חדשה שתגיע. מרבית הקיבוצים היום הולכים לכיוון קבלה לחברות, הם עושים הרחבה. מי שיוכל להתקבל ולקחת בהרחבה הם חברי קיבוץ. לקיבוץ יש כך שליטה טובה יותר, מי לוקח מגרש. הם משכירים להם, לראות התאמה לקהילה בפועל, פחות מסתמכים על מבחנים היום. בדרך כלל, במשך שנתיים אתה צריך להוכיח את עצמך. יכול להיות מאוד שזה ישתנה כי לא תהיה תחלופה. הקרטריונים יהיו פחות נוקשים וקיבוצים לחוצים יקלטו אנשים שבעבר לא היו נקלטים וזה יהיה גרוע מאוד. זה ישנה את אופי הקיבוץ".

מה יקרה לדירה בלי ממ"ד? אחרי המלחמה. קושי להימכר, בטח ביישובי קו העימות, עד 7 ק"מ מהגבול. החשיפה לנ"ט היא מפחידה. רוב בעלי הדירות שחזרו ולא התפנו, זה אנשים שיש להם ממ"ד. מעט מאוד אנשים שאין להם ממ"ד חזרו בחזרה הביתה".

לפי ההערכות דירה בלי ממ"ד עשויה להימכר ב-15-20 אחוז פחות. "במטולה, מעיין ברוך, כפר יובל, מנרה ומשגב עם - אין ספק ששם בלי ממ"ד לא תוכל למכור. כל מי שיהיה עסקת רכישה, לוקח בחשבון עוד 200 אלף שקל לתוספת ממ"ד, כולל תכנון והתאמה לקיים. ויחד עם זאת, הוא יוריד עוד מחיר. יש סיכון ואי ודאות שעולה באזורים האלה וככל שלמלחמה ייקח יותר זמן ולתוצאה של הרחקת החיזבאללה מהקו המחירים לא יחזרו למחיר המקורי. אצלנו בשניר יש 50 בתים מתוך 200, שהם בלי ממ"ד. גם בשטחים הציבוריים אין ממ"ד".

אתה רואה ירידות מחירים? "לא בצפת ולא בחצור ולא ביישובים המרוחקים, אלא עליית מחירים. אנשים מהאזור שלי, קו הגבול או סמוכי גדר, שמדברים על למכור ולעבור 20 ק"מ דרומה. נמאס להם. אתה נשאר בגליל העליון, תחת המועצה, אתה משנה מקום, דרומה. שם תהיה קפיצה במחירים, גם בקיבוצים וגם במושבים".