60 אלף משפחות נרשמו ל"דירה בהנחה" - למה זה לא הפתרון למשבר הדיור?

בחודש פברואר השנה התמודדו כ-105 אלף משקי בית על הגרלת 6,816 דירות ב-72 פרויקטים ו-16 יישובים שונים ברחבי הארץ. בכל מחזור שבו מתחילה הרשמה, המספרים רק הולכים וגדלים. לקראת סוף הרישום המספרים עולים. ב-17 ביוני תיסגר ההרשמה, בימים האלו הרישום יעלה דרמטית.  מעל 60 אלף נרשמו עד כה, על פי ההערכות זה יעבור את ה-100 אלף, ואף יגיע ל120 אלף נרשמים.

הזכאים נרשמים כי זו הדרך הכי טובה לרכוש דירה. זכייה בדירה בהנחה משולה לזכיה בלוטו. אבל, הסיכויים נמוכים. וכך נוצר מצב שחלק זוכים בפרס, אבל חלק גדול יותר מהזוגות הצעירים והזכאים נשאר ממורמר.

המדינה בעצם דרך הגרלה הופכת אנשים למיליונרים ומקבעת את המצב של האחרים - והפערים מתרחבים. רואים את זה במצב של הזוכים לפני שבע שנים שיכולים כיום למכור את הדירות. הרווחים שלהם בחריש מסתכמי בכ-750 אלף שקל, בראש העין זה כפול וברמת אפעל וגליל ים זה מעל 2 מיליון שקל. 

מעל 60 אלף משקי בית נרשמו להגרלה הנוכחית. כמה דירות יוגרלו הפעם? 4,633 דירות בלבד. היינו מצפים כי בסיום ההגרלה, ביחס למספרים המטורפים מההגרלה הקודמת שהשאירה בחלק מהאזורים סיכוי של פחות מאחוז לזכות, מספר הנרשמים יעמוד על 71 אלף בערך. אבל לא, הנתונים לא מותירים מקום לספק והציבור מסתער גם על דירות בפריפריה.

דירה עם מרפסת (שלומי יוסף)

בסופו של דבר, מדינת ישראל תצטרך למצוא פתרון אמיתי, לטווח ארוך. הציבור לא יכול לסמוך על הגרלה, הוא צריך דירות במחיר שפוי. אם הוא לא יקבל את זה דרך ירידת מחירי הקרקע, שתוביל לירידת מחירי הדירות, נמשיך לראות כאן עליות לאורך השנים הקרובות.

לפני מספר שנים, אנשים שאלו האם שווה להשקיע 1.2 מיליון שקל בקריית גת, עיר דרומית ופריפריאלית. היום, קרית גת מוגדרת כ"עיר קרובה למרכז". אתם יודעים כמה עולה דירה בשכונת כרמי גת? דירות שלושה וארבע חדרים מגיעות ל-21 אלף שקל למטר. בקריית גת - קצת יותר משני מיליון שקל לדירת 4 חדרים ממוצעת. רוצים לדעת מה קורה בעיר היין באשקלון מוכת הטילים? 17,500 למטר. באשקלון, בלב האזור המוכה מהמלחמה - מי היה מאמין?

קבלן מוכר אמר לי השבוע שאין צפי להורדת מחירים ב-3 השנים הקרובות. שאלתי למה. הוא אמר לי שאת רוב הקרקעות הוא וחבריו רכשו בהייפ של 2021 ו-2022. בתקופת המלחמה, הם פשוט לא בנו. "אם אני עולה על הקרקע עכשיו, אני מתמחר את הדירה בהתאם למחירי שבו רכשתי את הקרקע. צריך להבין, אז המחירים היו גבוהים יותר ממחירה שומה. יש לי שתי אפשרויות: או למכור במחיר גבוה יחסית, שכולל גם את העלייה במחיר עלויות הבנייה, בגלל היעדר פועלים והסחורות שמחיריהם עלו, או להוריד את הרווח היזמי. בחלק מהפרויקטים הוא עומד על 15%, כלומר על הרף הנמוך. כשהקבלנים לוקחים יותר, איזה יזם יסכים לעבוד ברף הנמוך? חלק מהסכום הזה, הוא מרווח ביטחון".

בזמן שבישראל מלחמה לא נחשבת ל"אירוע כוח עליון" מבחינת משפטית, אלא אירוע שצריך להיערך אליו, אפשר להבין את דברי היזם. משנת 2019 הוא חווה קורונה, ואז עליית מחירים וכעת הם עובדים בצל המלחמה ומצפים להתפרצות ביקושים נוספת. אבל, וזה אבל גדול, אין לו הבטחה לגבי העתיד - הוא לא יודע מתי יהיה המשבר הבא, שאחריו תהיה התפרצות ביקושים. הוא חייב לפעול מהר, עד האירוע הבא. ההיסטוריה מלמדת שיהיה כזה, וכנראה ממש בקרוב.

בשל עלויות הבנייה שעלו, היזמים צופים כי הרווח היזמי שלהם יישאר בתוך הטווח הסביר, ולא יהיה גבוה יותר גם במקרה של התפרצות ביקושים. מה כן יקרה? הם ימכרו את הדירות וישחררו עוד קרקעות ופרויקטים לבנייה. אם המדינה לא תשכיל להבין שמעבר להגרלה הנוכחית היא זקוקה לתהליך אמיתי שיחזיר את אמון הציבור בה, היא צריכה לעשות קצת יותר מזה. תכנית מחיר למשתכן, למשל, עשתה טוב לזוגות הצעירים בטווח הקצר אך בטווח הארוך, יכול להיות שהיא גרמה נזק - המחירים בחלק מהאזורים עלו משמעותית. המדינה לא מאמינה, לפחות לא בשלב זה, שהיא צריכה להחזיר את המשקיעים לשוק. במצב הקיים, גם שוק השכירות ייפגע בטווח הארוך.

התשובות אצל פקידי האוצר.