"אם טיל יפגע בבניין ישן, תישאר רק עם ממ"דים, בלי בניין"

למדינת ישראל יש סיבה טובה לדאגה: החשש מהתחממות נוספת בחזית הצפונית, שעלולה להשפיע על אזורים נוספים ברחבי הארץ, מוביל לסימן שאלה גדול סביב עתידם של המבנים הישנים, אלה שעלולים להיות בסכנה במקרה של נפילת טילים על ידי חיזבאללה.

מה יקרה לכל אלה? בניין ישן בר"ג (איציק יצחקי)

על השאלה האם מבנה יכול לקרוס, המציאות יכולה לענות בקלות. אנחנו זוכרים מקרה כזה בחולון, שבו בניין התמוטט גם ללא צורך בעזרה מצד חיזבאללה: בספטמבר 2021 קרס מבנה מסוכן פחות מיממה בלבד אחרי שפונה מדייריו. הבניין, ברחוב סרלין, חווה פיצוץ עז ותוך זמן קצר פונו ממנו השכנים, יחד עם הדיירים בבניין הסמוך. רק בנס, הסיפור הזה לא הסתיים באסון גדול. מאז, נכנסה אאורה לפרויקט.

ברגע אחד איבדו 32 משפחות את הבית ואלפי משפחות נוספות נכנסו לכוננות: האם גם הבית שלהם בסכנת קריסה? ומה צריך לעשות במצב מלחמה, שבו הם נתונים לאיומי הטילים?

• מחירי הדירות ברחובות עולים. פרויקט הריסה ובינוי מסביר למה
• התחדשות עירונית ברמה"ש - דירה ממוצעת בפרוייקט תעלה 4 מיליון שקל

יאיר דיקמן, מהנדס מבנים, מ"מ יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, כבר ראה הכל - בניינים קורסים וטיפול לקוי של המדינה בהן. הוא מספר כי החשש מפני אסון הוא אמיתי וקיים ומזהיר: בעוד רגע, אם אכן יפלו כאן טילים, הבניינים שנבנו בשנות ה-50/ וה-60/ לא יחזיקו מעמד ויקרסו.

"משרדי האדריכלים עם 70%-60% תפוסה בלבד, כי עובדים רבים גויסו למילואים, כך שאנחנו לגמרי בתוך האירוע", הוא מסביר ומונה את 3 הבעיות המרכזיות של המבנים בישראל ולמה החשש מפני מתקפת טילים גדול כל כך. "הבעיה הראשונה היא שהבניין ישן. אנחנו מדברים על מבנים של 40-70 שנה, עם בלאי טבעי, עם עמידות נמוכה ללא קשר לרעידות אדמה".

"לא עמד בעומס". נזק במבנה בשכונת הרמה בגני תקווה (פרטי)

• האוצר ובנק ישראל נגד הלמ"ס - סבורים שהנתונים על מחירי הדירות שגויים
• "הגרלות זה הזוי. מחירי הדיור זינקו בגלל התוכניות הממשלתיות"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

התהליך הוא טבעי. בבניינים, נהוג לחשב פחת של 2% בשנה. כלומר, הם אמורים להחזיק 50 שנה. בפועל, הם מחזיקים יותר. אז מה רוצים? "אנחנו אכן מתכננים בניין ל-50 שנה, זה לא אומר שהוא נופל אחר כך, אבל צריך להבין: יש תהליך של בלאי, פעם ב-50 שנה צריך לשקם אותו. הבלאי הוא טבעי. אבל יש שתי נקודות נוספות שצריך לשים דגש עליהן".

והן? "הנקודה השנייה היא - רעידות אדמה, הם פשוט לא עומדים בזה. היא יכולה להיות עוד דקה ועוד 30 שנה, כשיהיה הם ייפלו. את זה תמ"א חיזוק בלבד כן יכולה לפתור. הנושא השלישי - טילים. הטיל של חיזבאללה, כשהוא נופל, הוא לא תמיד נופל ישירות על הבניין. כשזה קורה והוא חדש, קורה משהו לבניין, אבל בבניין ישן - הוא יתמוטט כנראה. איפה הבעיה? סטטיסטית, הוא יכול לפגוע במרחק, בחדש - לא יקרה לבניין כמעט כלום. בישן - במרחק מספיק קרוב הוא יפול. אם באים ואומרים, אנחנו בעד לעשות תמ"א 38/1 (חיזוק בלבד, ללא הריסה, א"י), אז שם אנחנו לכאורה פותרים את הבעיה. אבל זה מונע רק בעייה של רעידת אדמה, לא מגן מפני טילים".

מה העמדה ההנדסית? "כשאתה לוקח ומחזק בניין ישן, אז קודם הוא בפנים נשאר ישן, יכול להיות שאותו בניין בחולון שקרס לפני כמעט 3 שנים, אם היה מחוזק בתמא 38/1, עדיין היה נופל. למה? כי יש עמוד פנימי וכו'. מייצבים רעידות אדמה, אבל לא מטפלים בחלק הפנימי והרקוב. גם בגני תקווה, בשכונת הרמה, בניין ישן לא עמד בעומס. בתמ"א חיזוק יש מצב שהממ"ד יעמוד והבניין יפול, כלומר תישאר עם ממ"ד אבל בלי בניין, כי בגרעין הלא מחוזק יש עמודים קטנים ואולי הפיצוץ יגרום להם לקריסה, לעומת זאת, בבניין חדש, העמודים וכל האלמנטים יכולים לעבור את האירוע הזה. תמ"א 38 חיזוק לא פותר בעיית חיזוק של בניין פנימי ובמקרה של פיצוץ, לא ישיר אפילו, יש סיכוי שייפול. זה כמו אדם בן 90 שמחליפים לו רגל, הוא עדיין בן 90. הבסיס חלש. אם אין שום ברירה, אז זה עדיף על כלום".

כלומר, אתה מזהיר שהשורה התחתונה לא מספיק טובה. שגם תמ"א 38 לחיזוק בלבד, לא יציל אותנו. "הוא מספיק לרעידות אדמה, לא לטילים. ברמה אבסורדית יכול להיות שתראה בניין עם 4 ממ"דים, 4 מגדלים אחד על השני, ללא בניין. כיבוי אש יגיע עם סולמות ויחלץ אותך, אבל נשארת בלי כלום מסביבך".

לא נזכרנו מאוחר? "אני מנסה להציל את האירוע הבא. כשאתה עושה פינוי בינוי, תמ"א 38 1 או 2 (הריסה ובנייה מחדש, א"י) זה תהליך התמודדות עם דיירים, עירייה ואז גם בנייה. בלו"ז צפוף כמו נניח מלחמה עם החיזבאללה, תיאורטית, אני לא מאמין שזה יקרה כל כך מהר, אז בטח לא יספיקו לבנות בתים חדשים ולחזק. כפי שאמרתי, אני רוצה למנוע את האירוע הבא. אנחנו במחזורים, אני יודע שרעידת אדמה לפי הסטטיסטיקות תתרחש, אז צריך להיערך לזה. כל מה שאני מדבר עליו זה האירוע הבא. האירועים הולכים ומחמירים. אנחנו לא מדברים על מספרים שבהם חצי מהבניינים יקרסו, אבל צריך לחשוב מה עושים הלאה".

"רעידת אדמה, לפי הסטטיסטיקות, תתרחש". יאיר דיקמן (יחצ)

דיברת על בניינים משנות ה-50 וה-60, אבל אני שואל: מה עם בניינים משנת 1990-1991, רגע לפני מלחמת המפרתץ ולפני שהחוק שמחייב ממ"ד נכנס לתוקף. "מבחינה מיגונית, יש מקלטים. באזור גוש דן יש מספיק זמן, אבל בבאר שבע או בצפון אין מספיק זמן לרדת לשם. במקומות האלה יש פתרונות לייצר חדרים ממוגנים, הנדסית אפשר, זה דבר שהוא חצי טוב. יש פתרון להוסיף לבניין קיים, אבל זה עלויות. בתמ"א 38 היזם מקבל תמורה, וכל פתרון אחר הוא על חשבון הדיירים, לא בטוח שבמבחן המציאות מי שגר בבניין משנת 1990 יכול להרשות לעצמו להשקיע סכומים כאלה".

ראינו כבר קבלנים שגרמו לקריסת מרפסות ובתים. במקרה של חיזוק ובנייה, יש דרך לעגל פינות? "אני עובד עם קבלנים גדולים, והם לא מרמים. אני קונסטרוקטור, הקבלן יכול להוציא ברזל בלי שאדע, אבל יש כאן אנשי מקצוע שמפקחים. פיקוד העורף לא יכול לבדוק כל ממ"ד, הם מקבלים אישורים מכל המהנדסים, כולל המהנדס האחראי לביצוע שהוא תקין. הם מאשרים את התכנית, אבל אין אפשרות לבדוק פרטנית. בגדול, הבנייה בארץ לא נגועה בניסיון לרמות".