בנק ישראל מצא: "מכרזי דירה בהנחה פוגעים באטרקטיביות של מכרזים רגילים"

מחקר של הבנק מצא כי  ההשפעות של דיור מסובסד חזקות יותר בפריפריה מאשר באזורי הביקוש וכי הריבית הגבוהה גורמת להצעות היזמים לרדת משמעותית
 | 
telegram
(4)

בתחילת המלחמה ישבו היזמים על הגדר. ההשתתפות שלהם במכרזי רמ"י ירדה וראינו אותם ניגשים למכרזים ומגישים הצעות נמוכות בעשרות אחוזים על הקרקע. בחודשים האחרונות השוק התעורר והיזמים חוזרים לשוק. הם קונים קרקעות, כשחלקם במחירי השומה ואף למעלה מהמחיר.

בנק ישראל פרסם מחקר חדש שעוסק בהשפעת תכניות ממשלתיות בתחום הדיור על הצעות היזמים במכרזי מקרקעין של רשות מקרקעי ישראל. הוא בודק למעשה כיצד משפיעה הריבית או כל תכנית אחרת על ההצעה של היזמים.

המחקר נערך על ידי ד"ר טניה סוחוי וד"ר נטליה פרסמן ומתמקד בהשפעת הסטת חלק ניכר מהשיווק החל משנת 2015 לתכניות דיור בסבסוד ממשלתי על גובה הצעות היזמים במכרזי מקרקעין רגילים לבניית דירות לשוק החופשי. המחקר מתבסס על נתוני רמ"י אודות תוצאותיהם של מכרזי מקרקעין בייעוד בנייה רוויה בין השנים 2000 עד 2023. תקופת המחקר הארוכה מאפשרת לנתח את תוצאות המכרזים שנערכו בסביבה כלכלית משתנה. המחקר מציע לראשונה ניתוח מקיף של התפלגות הצעות היזמים שהוגשו במכרזי מקרקעין, ולא של ההצעות הזוכות בלבד.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

מרכזי רמי נתונים (רמי)
מרכזי רמ"י נתונים (רמ"י)

הממצאים של המחקר מעלים את הנקודות הבאות:
1. שיווקי קרקע לבניית דיור במחיר מסובסד פוגעים באטרקטיביות של המכרזים הרגילים באותו יישוב, דבר שמתבטא בעליית הסיכויים של המכרזים הרגילים להיסגר ללא הצעות מחיר.

<

2. שכנות עם יישובים שבהם שווקו קרקעות לפרויקטים בסבסוד ממשלתי מעלה את גובה ההצעות המוגשות במכרזים הרגילים ביישובים שבהם לא שווקו קרקעות במסגרת התוכניות הממשלתיות.

<

3. ההשפעות של דיור מסובסד חזקות יותר בפריפריה מאשר באזורי הביקוש.

<

4. עלייה של מחירי הדירות בשנה לפני המכרז, שעשויה לשקף את ציפיות היזמים לגבי מחירי הדירות שייבנו על הקרקע הנרכשת, מעלה את הצעות המחיר במכרזי מקרקעין; השפעה זו חזקה יותר ביישובי מרכז הארץ.
 

נתוני רמ"י (רמ"י)
נתוני רמ"י

5. ככל שהריבית הצפויה במשק גבוהה יותר, הצעות המחיר שמגישים היזמים עבור הקרקע נמוכות יותר; השפעת הריבית חזקה יותר על ההצעות הגבוהות (בהתפלגות ההצעות) באזורי הביקוש.

תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    דירה בהנחה כשלון מוחלט. חלק קטן חוגגים וכל השאר בוכים. (ל"ת)
    מני 01/09/2024 16:23
    הגב לתגובה זו
    2 1
    סגור
  • 1.
    הגיע הזמן שהנגיד ירד מהעץ, ספרי הכלכלה לא תקפים לימינו
    כלכלן 01/09/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
    0 14
    בישראל ריבית נמוכה דווקא מוזילה מחירי נדל״ן וצריכה פרטית, לא מייקרת. ברגע שנוריד את הריבית, גם האינפלציה תרד בהדרגה, עקב הוזלת העלויות של היבואנים, של היזמים, של הקבלנים. הבעיה שהוא מנסה בכל הכוח לצמצם פערים בין מעמד הביניים לחלשים באמצעות ריבית גבוהה וזה סתם מחריב את הכלכלה בלי הצדקה בשעה שההייטק משדר אותות מצוקה.
    סגור
  • אתה טוען דברים שהם עובדית לא נכונים (ל"ת)
    אוהד 01/09/2024 19:47
    הגב לתגובה זו
    7 1
    סגור
  • ספרי הכלכלה אינם עדכניים,צריך לחשוב לוגית-מתמטית-פרקטית
    כלכלן 01/09/2024 21:12
    הגב לתגובה זו
    1 9
    רוב התאוריות לא תקפות בגלל כל מני עיוותים מוניטריים שנעשו עם השנים במערכת הפיננסית העולמית כמו הדפסת כספים המונית אין מאין שגרמו שכל התיאוריות כבר לא כל כך אפקטיביות. הנה דוגמא, בוא נחשוב ביחד... שוק שכירות בעת ריבית גבוהה, מה מביא? שמי שאין לו דירה או משכנתא, מפקיד את החסכונות שלו בפיקדונות בבנק ומקבל תשואה יפה שממנה הוא משלם דמי שכירות. אז מה האפקט כאן? הוזלת השכירות או ייקור שלה?! כנ״ל גם דיור: מתי לזוג צעיר היה קל יותר לרכוש פרקטית? כשהריבית היתה נמוכה? או גבוהה כפי שעכשיו?
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות