הסוף לוועדות קבלה ביישובים הכפריים? רמ"י רוצה לשלוט בהגרלות

מאז קום המדינה הולכת ומתרחבת הביקורת על קיומם של ועדות הקבלה ביישובים הכפריים. טוענים שהן נוקשות מדי ויש מי שאומר שחלקן פועלות בשיטת "חבר מביא חבר" ודואגות למקורבים. בחודשים האחרונים רמ"י נלחמת בכך. היא טוענת, וכנראה שגם די בצדק, שהכוח שמופקד בידי ועדות הקבלה גדול מדי. יתרה מכך, היא טוענת כי המידע לא מספיק שקוף לציבור. תגידו אתם - מתי בפעם האחרונה נתקלתם בשיווק אגרסיבי של יישוב קהילתי שרוצה להתרחב, ולא בהודעה ששמעתם בדיעבד על חבר רחוק, שקיבל קרקע בגליל או בגולן בסכום זעום אחרי שועדת הקבלה החליטה לאשר אותו?

ראש בראש

הבוקר (שני) צפויה להתקיים ישיבה מכרעת של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), כשעל הפרק נמצא נושא השיווק והקצאת המגרשים ביישובים כפריים. רמ"י רוצה לקחת לידיים שלה את תהליך השיווק בנתח גדול יותר של קרקעות ובכך לצמצם את כוחה של ועדת הקבלה. במילים אחרות, קודם רמ"י תשווק את המגרשים ורק אז ועדת הקבלה תחליט האם לקבל את מי שיזכה בקרקע. אנשי ההתיישבות הכפרית, כמובן, מתנגדים לכך.

את הסיבות האמיתיות להתנגדות הזאת לא תוכלו לקבל בהתייחסות פומבית, אבל על פניו, המטרה היא לייהד את הגליל ולגרום לכך שיישובים מסוימים לא "יקבלו ציביון אחר", כפי שמגדירים זאת היטב באותם יישובים. במילים אחרות, הם לא רוצים לראות ערבים בשטח היישוב. רמ"י, מצדה, רוצה לשווק כמה שיותר מגרשים ולדאוג לכלל האוכלוסיה. הוא לא אוהב את העובדה שהמכרזים האלה נעשים ב"אפילה", שרבים לא יודעים על קיומם ומי שזוכה בסוף בקרקע הם המקורבים. בסוף, הקרב הזה הוא לא רק קרב כלכלי, אלא מלחמה על כוח - המושבים יודעים כי אם תיקלח מהם האפשרות לערוך ועדות קבלה ראשונית, הם יאבדו הרבה מאוד מהכוח שלהם.

"הכוח של הוועדות גדול מדי". (צילום אילוסטרציה: לילך צור)

חשוב לציין כי רמ"י, שמשווקת כיום קרקעות ביישובים עד 400 משפחות (ורוצה להגדיל את כוחה באמצעות כניסה ליישובים בני 700 משפחות), תשווק 70% מהקרקעות לבני המקום ורק 30% לשאר הציבור, כשמשרתי המילואים יקבלו עדיפות.

קרקעות למקורבים או סינון מועמדים?

יחד עם זאת, במושבים מתנגדים לכך וטוענים כי רמ"י לא יכולה להתערב בהגרלה. לטענת המושבים, הם יכולים לשווק את הקרקעות כראות עיניהם. גורמים ברמ"י סיפרו לביזפורטל בימים האחרונים כי המהלך נובע בין היתר מהרצון לדאוג לחלוקה נאותה של הקרקעות ולא דרך שמירת קרקעות למקורבים. לטענת המושבים, הם רוצים שוועדות הקבלה יחלו לפני חלוקת הקרקעות, כך שהן יוכלו לשלוט על מי שנכנס למושב. מצד שני, בצורה הזאת, אם חבר שיושב בועדת הקבלה רוצה שאדם מסוים יתקבל, הוא יכול לפתוח לו את הדלת ולקדם אותו.

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כרמית יוליס, טענה בישיבה שהתקיימה לאחרונה כי המדינה צריכה לנהל את שיווק הקרקעות, ורמזה כי הנושא לא צריך להישאר בידי המושבים עצמם. גם במשרד האוצר מגבים אותה. בינתיים, ראשי המועצות האזוריות פנו לשר השיכון ומאיימים להקפיא את תכניות ההרחבה, עד להודעה חדשה. במילים אחרות: הם מאיימים שאם התכנית תצא לפועל, הם לא יוציאו מכרזים.

כך או כך, רמ"י תקבל החלטה עוד לפני החג וכפי הנראה, במועצות האזוריות לא מתכוונים לשבת בחיבוק ידיים ואולי אפילו יקפיאו בנייה חדשה עד שההחלטה תשתנה. לא מן הנמנע כי הנושא יגיע עד לפתחו של בית המשפט.