עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר

בית המשפט העליון קבע באחרונה כי עיריית פתח תקווה תידרש לשאת בתשלום עבור רכישת זכויות קרקע בבעלות בעלי נכסים בעיר. פסק הדין ניתן בעקבות ערעורם של כמה בעלי נכסים, שנאבקו מול העירייה על זכויותיהם בקרקע בפתח תקווה במשך שנים רבות. ההחלטה הסופית, שניתנה על ידי הרכב השופטים יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ, מסיימת מאבק משפטי ממושך, ומשליכה על אופן הטיפול בזכויות בקרקעות שעדיין לא נרשמו על שם בעליהם.

המקרה מתחיל בשנות ה-70 של המאה שעברה, כשבעלי הנכסים קיבלו שטחים במרכז פתח תקווה. הקרקעות לא נרשמו רשמית על שמם בשל חילופי הסכמים בין עיריית פתח תקווה למינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) - כיום רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - והקרן הקיימת לישראל (קק"ל). לאורך השנים, העירייה לא פעלה להסדרת הרישום, והבעלים נותרו עם זכויות לא מוסדרות. לאחר עשרות שנים של שימוש בקרקעות, בעלי הנכסים פנו לעירייה בבקשה להסדיר את הרישום, אך נתקלו בסירוב.

בעלי הנכסים רצו להסדיר את הרישום או לקבל זכויות חכירה מהוונות צילום: Ynhockey

ב-2019 פנו בעלי הנכסים לבית המשפט המחוזי בתביעה נגד העירייה, בדרישה להסדיר את הרישום על שמם, או לחלופין לקבל זכויות חכירה מהוונות מהמדינה ומהקק"ל. הם טענו כי הגיע הזמן שהעירייה תפעל להסדרת זכויותיהם לאחר עשרות שנים שבהן השתמשו בקרקע ללא הסדרה של הזכויות בה מול הרשויות.

העליון קבע שהעירייה לא יכולה להתחמק מאחריותה

בית המשפט המחוזי בלוד, בראשות השופט יעקב שפסר, פסק לטובת בעלי הנכסים. הוא קבע כי על עיריית פתח תקווה לרכוש את הזכויות הדרושות מרמ"י וקק"ל עבור בעלי הנכסים, ולשאת בתשלום המלא הנדרש להסדרת הבעלות. העירייה ערערה על פסק הדין וטענה כי אין היא מחויבת לקחת על עצמה תשלום שכזה.

בפסק דין ארוך ומפורט, שניתן בספטמבר 2024, בית המשפט העליון דחה את ערעורה של עיריית פתח תקווה, וקבע כי היא תידרש לשלם את הסכום הנדרש לרמ"י ולקק"ל עבור הסדרת זכויות הבעלות בקרקע. השופטים קבעו כי במשך עשרות שנים העירייה לא פעלה להסדרת הזכויות, ולכן היא לא יכולה להתחמק מאחריותה.

"העירייה תישא בתשלום שיידרש לצורך הסדרת הרישום," נכתב בפסק הדין. השופטים הבהירו כי הכוונה היא לכל תשלום שיידרש, לרבות תשלומי מסים ככל שיידרשו להעברת הזכויות. השופטים עמית, סולברג וכנפי-שטייניץ הדגישו כי מדובר בזכויות ישנות שלא הוסדרו במשך שבעה עשורים, ולכן העירייה היא זו שצריכה לשאת בעלויות - ולא הבעלים.

המשמעות של פסק הדין ברורה: עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש את הקרקעות מרמ"י וקק"ל, ולהעביר את הזכויות על שמם של בעלי הנכסים. הדבר יכול להוביל להוצאה כספית משמעותית עבור העירייה, שתצטרך לשאת כאמור בעלויות הרכישה, וכן בתשלומי מסים אחרים שיידרשו לצורך העברת הזכויות.

בית המשפט הבין את ההשלכות הכלכליות על קופת העירייה, והמליץ כי רמ"י וקק"ל ישקלו להעניק הנחות בהערכת שווי הזכויות, בהתחשב בכך שהמערערים ובני משפחותיהם מחזיקים בקרקע מזה 70 שנה, ובכך שהעירייה תישא בעלויות. השופטים ציינו: "בהתחשב בהיסטוריה של המקרקעין... ובהינתן שקופתה של העירייה יוצאת ניזוקה, הרי שיש לתת לכך משקל בבוא רמ"י וקק"ל להעריך את שווי הזכויות".

הוצאה לא קטנה שעלולה להשפיע על התקציב העירוני

כאמור, הערעור שהוגש על ידי העירייה נדחה, בעוד שהערעור של בעלי הנכסים התקבל בחלקו. בעלי הנכסים זכו בזכויותיהם לבעלות על הקרקעות, והעירייה תישא בכל העלויות הכרוכות בכך. על אף הסבירות שהנחות יינתנו לעירייה, הרי שעדיין מדובר בהוצאה כספית לא קטנה שעלולה להשפיע על התקציב העירוני.

פסק הדין מהווה תקדים חשוב ביחס לאופן שבו הרשויות המקומיות צריכות להתמודד עם זכויות קרקע שלא הוסדרו במשך שנים. העיריות לא יוכלו להמשיך להימנע מהסדרת הזכויות, בייחוד כשמדובר בבעלי נכסים שהחזיקו בקרקעות לאורך עשרות שנים.

השלכות פסק הדין על עיריית פתח תקווה אינן מסתיימות כאן. העירייה תצטרך לבחון מקרים נוספים שאולי דורשים הסדרה דומה, ולפעול בהתאם להנחיות שניתנו על ידי בית המשפט העליון. כמו כן, ההחלטה הזו עשויה לעורר אתרים נוספים ברשויות מקומיות אחרות לפעול להסדרת זכויות דומות, ולהימנע ממאבקים משפטיים ארוכים ויקרים.