דל"פ: ערן זהבי הוא טאלנט, אבל בניון צודק

שלא ישתמע אחרת: ערן זהבי הוא אחד הכדורגלנים הכי גדולים שהיו כאן. מדובר באחד הגולרים הכי גדולים שהיו בכדורגל הישראלי, אחד משחקני הליגה הטובים ביותר. אבל, ויש כאן אבל גדול - זהבי, שחקן גדול ככל שיהיה, לא יכול לעשות מה שהוא רוצה בנבחרת.

יוסי בניון, למען הסר ספק, הוא שחקן שעשה קריירה מפוארת יותר מזהבי. הוא כבש פסגות גבוהות יותר באירופה, היה אחד משני הקשרים הכי טובים בישראל בכל הזמנים. אם מישהו חושב שבניון מקנא בזהבי, הוא כנראה אחד משניים: לא באמת מבין מה בניון עשה בקריירה, או לא מבין ששחקן כדורגל צריך לקבל מרות.

כשאני מדבר על בניון, אני מכליל כמובן את חזן במשוואה הזאת. חזן הוא המאמן, בניון הוא המנהל המקצועי, אבל הם קיבלו את ההחלטה יחד, הוציאו את ההודעה יחד, דיברו עם זהבי יחד והחזירו לו תשובה שאינה משתמעת: אם אתה רוצה להיות חלק מנבחרת ישראל, אתה צריך להבין, גם אם אתה שחקן גדול ככל שתהיה, שאתה לא יכול לקבל החלטות - גם אם מדוברת בהחלטה שנראית לך מטופשת.

זהבי הוא החייל הכי מקצוען בגדוד. הוא יעמוד ראשון כדי לחטוף את התופת, ישמש דוגמא עבור החיילים האחרים וילמד חיילים צעירים איך יוצאים למלחמה. אבל בסוף - כשמדובר על מפקד - אתה חייב לציית גם אם אתה לא מסכים עם הדרך. בסוף, המטרות של הצבא חשובות יותר. היום זה חדר, מחר זה הכפתור האחרון בחולצה.

הסיפור בין בניון לזהבי לא ייגמר כאן. הם ייפגשו בעתיד. זהבי הוא כוכב גדול, וכשהוא יקבל תפקיד בכיר בנבחרת או בהתאחדות, המתיחות הזאת תימשך. גם אז, זה יהיה על חשבון הנבחרת, על חשבון האוהדים שבסך הכל רוצים לראות כדורגל מזוקק, נטול פוליטיקה ואגו.

לבניון יש גם כוכבית: הוא היה צריך לעשות יותר כדי שהסיפור הזה לא ייצא החוצה. אבל הוא ידע, בניון, שזה רק עניין של זמן. זהבי מוקף אנשים, חברים, סוכנים - והוא היה צריך להוציא הודעה לתקשורת כדי לגמור עם הסיפור הזה.

מה שבנבחרת לא ידעו, זה את הצעד הבא של זהבי. במקום להגיע לפשרה, זהבי הלך על הקצה. הוא אמר לבניון וחזן: אם אתם לא מוכנים לקבל אותי עם חדר לבד, אני לא אהיה. לא כי אני לא מסכים לתנאים שלכם, אלא כי אתם לא מסכימים לתנאים שלי.

למישהו יש ספק? בניון

דבר אחד אי אפשר לקחת מזהבי - הוא עשה הרבה בשביל הנבחרת. שני דברים אפשר לקחת ממנו - את פרשת סרט הקפטן ואת הסיפור הזה. זה הזמן להבהיר: יכול להיות שזהבי צודק, שבניון התקטנן, אבל זו לא הנקודה. כשהחלטה מתקבלת, צריך לקבל אותה - גם אם היא לא הכי נכונה שיכולה להיות. בסביבתו של זהבי הבהירו אתמול את מתווה הפשרה שהציע - לישון בחדר משותף לאורך כל השבוע, אבל לא לילה לפני המשחק. העניין הוא שמההחלטה הקודמת לא הייתה דרך חזרה. "היום זה החדר, מחר זה לשנות משהו בתפריט, אין לזה סוף", אמר לי אתמול גורם בנבחרת.

בשורה התחתונה, אין מרוויח מהסיפור הזה. זהבי הפסיד, בניון וחזן הפסידו, נבחרת ישראל הפסידה. אבל יותר מהכל - הקהל הפסיד. אם המשחק הבא ייגמר בקטסטרופה, בניון יחטוף מהתקשורת וזהבי יהיה שם כדי לכתוב על זה. אם הנבחרת תנצח, בניון יסביר שאפשר להסתדר גם בלי כוכבים עם מניירות.

לא משנה על איזה צד יילך בניון לישון לפני המשחק הקרוב, זה עדיין יהיה בלי הכוכב הכי גדול שלו. לפחות הוא לא יישן לבד.