לא מכובד? למרות הכאב, הפרידה של חיפה מדגו הגיעה בעיתוי הנכון

1. בשורה התחתונה, הקדנציה של מסאי דגו במכבי חיפה תיזכר ככזו שהסתיימה בלי תואר. הוא מאמן ואדם חביב, דגו. אפשר להעריך אותו על הדרך: הוא בא מלמטה, לקח אליפות עם קבוצת הנוער, הגיע לקבוצה הבוגרת אחרי לופ של שלוש אליפויות שסטטיסטית, לאורך ההיסטוריה, כבר הוכח שאחריה האליפות השלישית מגיעה ירידה. הוא קיבל את זה שמכבי חיפה לא החתימה לו שוער בכיר והחליט ללכת בכל הכוח על קידום צעירים.

שחר דואג לתחנה הבאה. דגו (באדיבות מכבי חיפה)

התכנית של דגו, לפחות בהתחלה, עבדה. הוא הצליח לפתוח פער ממכבי תל אביב, עבר משוכה גבוהה באירופה, הפך את ענאן חלאיילי והצעירים לשחקנים מבוקשים ולא פחות חשוב - ייצר למכבי חיפה הכנסות ממכירת שחקנים, בסכום שאף מאמן לפניו לא עשה בטווח כל כך קצר.

2. יש הרבה נקודות לזכותו של דגו, אבל אחת מהן מרחפת מעל כולן - הוא סיים את העונה בלי תואר. נכון, הדרך הייתה טובה, הוא נאלץ להתמודד עם אובדן של צ'ארון שרי, עם פרידה מוקדמת יחסית מעומר אצילי, משני שחקנים שאיתם אולי הוא היה זוכה באליפות, אבל דבר אחד אף אחד לא זוכר בכדורגל - מה היה קורה אם.

דגו טוב כמו המשחק האחרון שלו ומכבי חיפה של התקופה האחרונה נראית פחות טוב. כדי לאמן את מכבי חיפה אתה צריך להיות מאמן הישגי. כלומר, טיפוח שחקנים צעירים הוא חשוב, אבל אם יענקל'ה שחר היה רוצה להביא לכאן מאמן שמטפח צעירים ולא לוקח אליפויות, הוא היה יכול למנות את אופיר חיים, או בשעתו את מומחה מחלקות הנוער, בני לם, שלקח אליפות בנוער לפני דגו. אבל זה לא מה שהוא חיפש. שחר רצה אתגר כי הוא וגל אלברמן באמת האמינו שדגו מסוגל להוריד את הגיבנת מהגב ולהביא אליפות רביעית ברציפות יחד עם קידום צעירים.

3. צריך לומר את האמת: לסגל שנבנה בתחילת השנה במכבי חיפה לא היה יתרון על מכבי תל אביב. מכבי חיפה עשתה טעות עם איתמר ניצן והייתה צריכה ללכת בתחילת השנה על שוער בכיר יותר. שריף כיוף הוא שוער עם פוטנציאל נהדר, אבל הוא "התגלח" על חשבון הקבוצה באמצע מאבק אליפות. שון גולדברג הוא בלם נהדר ששיחק גם בתקופת ברק בכר, אבל הפרידה מבטובינסיקה, שיצר לצד סק עוגן מאחור, הייתה כנראה קשה מדי.

4. בעקבות המחלוקת בעניין דגו, ביממה האחרונה רבים שאלו האם ההודעה של מכבי חיפה על דגו לא נעשתה בעיתוי לא מכובד. התשובה היא לא. מכבי חיפה הוכיחה במהלך השנים שהיא יודעת להתמודד היטב עם דיני נפשות, וגם הפעם - היא לא פעלה בחוסר רגישות. להפך, יכול להיות שדגו אפילו צריך להעריך את הכנות הזאת.

שחר היה לוקח את זמן במהלך העשור שלפני עידן אליפויות בכר ושום דבר טוב לא יצא לו מזה. להפך, חיפה נראתה אתמול כמו מועדון חזק, כזה שיודע להעביר מסר לאוהדים - נכון, מכבי תל אביב בדרך לאליפות, אבל אנחנו עובדים על העונה הבאה, מביאים לכאן את המאמן הכי טוב בארץ ונקרא שוב תיגר כדי להחזיר את האליפות לכרמל.

אם יש סיבה טובה למכבי חיפה לבנות מחדש את הבמות בחוף דדו בקיץ, זה בכר. זה לא מאמן שלוקח כל קבוצה, אלא יודע להגיע לאתגר בזמן הנכון שלו. הוא לקח את הפועל באר שבע בדיוק לפני הפיק וכך עשה גם עם מכבי חיפה. זה לא הופך אותו למאמן פחות טוב, הוא עדיין המאמן הכי גדול בארץ, להפך - זה אומר שהוא מאמן שיודע לקבל החלטות נכונות.

ההחלטה שלו לוותר על נבחרת ישראל הייתה טובה מאוד לקריירה שלו. מכבי חיפה היא לא התחנה האחרונה. אם ייקח אליפות בעונה הבאה, הוא לא יוגדר כמאמן הישראלי הטוב בעשור האחרון, אלא כמאמן הישראלי הטוב אי פעם (ואולי הוא אפילו כבר כזה). מכבי חיפה עשתה בדיוק את המהלך שנמנעה ממנו בעשור שלפני האליפויות - היא לא עוד מועדון נחמד שצריך למצוא חן בעיניי מישהו, אלא מועדון חזק ועוצמתי, שמבין מה הוא רוצה מעצמו.

5. מקורות בכדורגל הישראלי סיפרו לי אתמול ששחר אפילו התעניין במשרה הבאה של דגו. הם טוענים שהוא כבר זרק מילה טובה לקראת היעד הבא שלו בקריירה. אל תתפלאו אם הוא יירד בתחנה הבאה ממש בקרוב.

זווית מקצועית / האנליסט גל משה
מסאיי דגו קיבל בתחילת העונה את מכבי חיפה כשהיא אחרי מתיחת פנים גדולה. הוא התמודד עם כמות עזיבות גדולה של שחקני מפתח שהובילו את מכבי חיפה לאליפויות שלה בשלוש העונות לפני הגעתו. נכון לכתיבת שורות אלה, הוא עדיין מתמודד עם האתגר שאף מאמן לא צלח כאן בשנים האחרונות (לזכות באליפות רביעית ברצף - הסיכוי לכך קלוש).

גם ברק בכר לא הצליח לעשות זאת בהפועל באר ושבע. אחרי שלוש אליפויות ברציפות הוא הפסיד את האליפות למכבי תל אביב של ולדימיר איביץ'. אפילו פטר בוס הגדול שהפסיד את האליפות לאותו ברק בכר לאחר 3 עונות בהן מכבי תל אביב הייתה אלופה (ייאמר לזכותו של בוס שהיה בתפקיד רק חצי עונה כשהגיע בינואר).

למרות זאת, מכבי חיפה של מסאיי דגו הציגה בחלק גדול משלבי העונה כדורגל התקפי ומגוון שמשלב שחקנים צעירים ממחלקת הנוער. הדבר אולי המרשים ביותר בעייני הוא הבנת המשחק המודרני בצורה טובה ובדיוק כמו שאנחנו רואים לא מעט אצל המאמנים הטובים ביותר בעולם - גם מכבי חיפה של דגו, ברוב שלבי העונה, שילבה מערכים שונים ללא חילוף במשחקים שלה.

זה בא לידי ביטוי בבניית המשחק ובמשחק הלחץ שלה: כשתקפה והייתה עם הכדור מכבי חיפה בנתה את המשחק ב4-3-3 ומנגד, כשרצתה ללחוץ את היריבה, היא עשתה זאת במערך של 3-5-2, כשדגו משלב בהרכב שלו לא מעט שחקני "ג'וקר"- כאלה שיכולים לאפשר את הוורסטיליות והגמישות של המערך בשני מצבי משחקים שונים (עם הכדור ובלעדיו), דבר שמקשה מאוד על היריבה שלך והקשה מאוד על היריבה הגדולה ביותר של מכבי חיפה בזירה המקומית וזאת מכבי תל אביב.

דגו ניצח את מכבי תל אביב בבלומפילד ולא הפסיד לה בשלושת המפגשים הראשונים בליגה - דבר שמכבי חיפה לא עשתה שנים. הוא הצעיד את המועדון לשמינית גמר הקונפרס ליג ואם צארון שרי לא עוזב בינואר מכבי חיפה הייתה כנראה במקום אחר, ייאמר לזכותו שזאת לא הייתה עונת כדורגל רגילה בישראל, בטח לקבוצה ששיחקה גם במסגרת אירופית. נוצרה כמות מטורפת של משחקים בזמן קצר אותה ידע לנצל דגו בצורה טובה בניהול הסגל שלו.

למרות שזה לא הספיק למכבי חיפה להשאיר אותו בעונה הבאה, מסאיי דגו הוא מאמן כדורגל מצוין ואין ספק - הקבוצה הבאה שתיתן לו את ההזדמנות תרוויח.