המבקר: מאז הקמת הרשות לבקרה תקציבית מצב קבוצות הכדורגל רק החמיר
נוכח מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל וכדי לשמור על יציבותן הפיננסית, הקימה ההתאחדות לכדורגל את הרשות לבקרת תקציבים ב-1992. לפי תקנון בקרת תקציבים שמכוחו פועלת הרשות, קבוצה שהרשות או מליאת הרשות לא אישרה את תקציבה, לא תורשה לשחק בליגה שאליה נרשמה ותעבור לליגה נמוכה יותר.
מבקר המדינה העלה בדו"ח הקודם שבחן את הנושא, מ-2001, כי בסוף 1999 היה ההון העצמי המצרפי של 36 הקבוצות בליגות המקצועניות שלילי, והסתכם בכ-162 מיליון שקל (במונחים ריאליים נכון למאי 2023 מדובר בכ-237 מיליון שקל). בביקורת הנוכחית עלה כי בהסתכלות על כ-22 שנה שחלפו מעונת 2000/1999 ועד עונת 23/22, הגירעון בהון המצרפי של הקבוצות בשתי הליגות המקצועניות (ליגת העל והליגה הלאומית) לא קטן, אלא אף גדל מ-237 ל-281 מיליון שקל (גידול ריאלי של כ-18.5%). כמו כן, 19 מתוך 28 קבוצות בליגות המקצועניות בכדורגל הן בעלות הון עצמי שלילי, שמסתכם בכ-326 מיליון שקל.
- כל הכותרות
עוד עולה מהדו"ח כי שבע מ-14 הקבוצות מליגת העל סיימו את עונת 23/22 בהפסד כספי מצטבר של 49 מיליון שקל. עשר קבוצות מהליגה הלאומית סיימו את עונת 23/22 בהפסד כספי, לעומת ארבע קבוצות בעונת 20/19. מגמה זו הפוכה מהמצופה, שכן הרשות הוקמה כאמור על רקע מצבן הכלכלי הקשה של קבוצות הכדורגל בישראל. בכך הרשות לא השיגה את היעד שלשמו הוקמה.
כמו כן, בביקורת עלה כי אף שבעונת 22/21 אחת הקבוצות הגיעה לחדלות פירעון ועוד ארבע נקלעו לקשיים פיננסיים משמעותיים, ההתאחדות לכדורגל לא הפיקה לקחים ולא קבעה שיטות פעולה שיאפשרו להתריע על מקרים מסוג זה מבעוד מועד ולמנוע אותם.
שכר הבסיס השנתי של 46% מהשחקנים בליגת העל ובליגה הלאומית בעונת 23/22 היה עד 100 אלף שקל (שכר לעשרה חודשי עבודה). בחישוב של 12 חודשי עבודה בשנה, הממוצע החודשי היה כ-37 אלף שקל בליגת העל ו-10,300 שקל בליגה הלאומית. לפי התקנון, הרשות עצמה לא נדרשת לבצע בקרה יזומה על תשלומי השכר של הקבוצות לעובדיהן. לטענת איגוד שחקניות ושחקני הכדורגל, במהלך עונת 23/22 בשבע מתוך 16 קבוצות הכדורגל בליגה הלאומית חל עיכוב של שבוע ויותר בתשלומי השכר לשחקנים, ולעתים העיכוב נמשך כמה חודשים.
הרשות מקבלת מהקבוצות מידע פיננסי רב, ובכלל זה מידע על חוזי העסקה של השחקנים שהיא נדרשת לאשר. מידע זה יכול לשמש לזיהוי תופעות שליליות של תשלום שכר החורג מהחוזה שאושר על ידי הרשות, למשל הסכם נוסף על תשלום מזומן או שווה כסף - "חוזה כפול". עם זאת, בביקורת עלה כי הרשות אינה פועלת באופן יזום לאיתור חוזים כפולים בהתבסס על המידע שברשותה.
אחת המטרות של ההתאחדות לכדורגל היא פיתוח ענף הכדורגל בישראל, ולכן ההשקעה של הקבוצות במחלקות הנוער שלהן חשובה ביותר. מניתוח הדו"חות הכספיים לעונת 23/22 של תשע קבוצות מליגת העל ותשע מהליגה הלאומית (קבוצות שמהדו"חות הכספיים שלהן ניתן ללמוד על הוצאות מחלקת הנוער), עלה כי שש קבוצות הסיטו תקציבים של מחלקת הנוער לפעילות הקבוצה הבוגרת, ובכך עלולה להיפגע פעילות מחלקת הנוער.
התקנון מחייב את הקבוצות להמציא לרשות בטוחות להבטחת ביצוע התקציב, ולכן הבטוחות נדרשות להיות זמינות למימוש מיידי. עם זאת, בביקורת נמצא כי ההגדרה של הרשות עבור "בטוחה" כללית, ומאפשרת להמציא כבטוחה גם נכסים שאינם נזילים למימוש מיידי, שקשה לממשם, והשווי של נכסים כמו, נדל"ן, חפצי אמנות ומטבעות דיגיטליים, עלול להיות תנודתי. בכך יש סיכון שהרשות לא תוכל לממש את הבטוחות באופן מידי, ובשווי נמוך מהשווי המקורי שבו הן הופקדו כך שימלאו את ייעודן.
המגמה הבין-לאומית שמובילה אופ"א בתקנון רישוי המועדונים שלה היא שיפור המצב הפיננסי של הקבוצות, תוך הצבת יעדים ודרישות סף פיננסיות בפניהן. לפי תקנון בקרת תקציבים, אין מניעה שקבוצה שאינה עומדת בכללים לצמצום חובות העבר או לצמצום הגירעון בהון העצמי, תשתתף בליגה.
המבקר מצא כי ההתאחדות לכדורגל לא קצבה את תקופת המינוי של יו"ר הרשות, בשונה מנושאי משרות בכירות אחרות בהתאחדות. בפועל, מאז הקמת הרשות ב-1992 ועד 2023, כיהנו בתפקיד שלושה בלבד: הראשון כיהן כ-18 שנה, מ-1992 ועד אמצע 2009; השני כיהן כעשר שנים, ממאי 2009 ועד מאי 2019; והשלישית, שמונתה ביוני 2019, מכהנת מאז בתפקיד.
המבקר אנגלמן המליץ להתאחדות לבחון דרכים נוספות שיתמרצו את הקבוצות לשפר את איתנותן הפיננסית, ולשקול ברוח כללי אופ"א להתנות את השתתפות הקבוצות בליגה בצמצום הגירעון בהונן העצמי, או בשיפור יחסים פיננסיים שייקבעו מראש, כמו יחס שוטף.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
