נזיפה יצרה פגיעה נפשית אצל מורה - שהוכר כנפגע עבודה
מורה ותיק זומן, בלי הכנה מראש, לשיחה את מנהלת בית הספר שבו עבד. כשהגיע הוא נאלץ להתמודד עם נזיפה פומבית מול תלמידה והוריה, ודרישה להתנצל על כך שטען שהתלמידה שיקרה. למחרת הוא פנה לרופא המשפחה והתלונן על חרדה ודיכאון, בהמשך קיבל טיפול פסיכיאטרי ונעדר
מעבודתו עד שפרש לפנסיה
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, בראשות השופט טל גולן, הכיר בפגיעה הנפשית של מורה ותיק כ"תאונת עבודה". פסק הדין עוסק באירוע שהתרחש ב-2017, שבמסגרתו הוזמן המורה לחדרה של מנהלת בית הספר שבו עבד, ונאלץ להתמודד עם עימות פומבי משפיל שניהלה המנהלת לעיני תלמידה והוריה.
האיש, ששימש מורה לפיזיקה ולמתמטיקה במשך יותר משני עשורים, הוזמן ב-9 בינואר 2017 לחדרה של מנהלת בית הספר. שם, בנוכחות תלמידה והוריה, דרשה ממנו המנהלת להתנצל על כך שטען שהתלמידה שיקרה בנוגע לעבודה שניתנה בכיתה. המורה הופתע מהפגישה, שלא הוכן אליה מראש, ונאלץ להתמודד עם הביקורת של המנהלת שהטיחה בו כי "התנהלותו אינה ראויה".
לפי עדותו, האירוע גרם לו לתחושות קשות של השפלה וסערת רגשות. הוא סיים את יום הלימודים ויצא לביתו במצב נפשי ירוד. למחרת, הוא פנה לרופא משפחה שהתלונן בפניו על חרדה ודיכאון, ובהמשך נזקק לטיפול פסיכיאטרי ונעדר מעבודתו עד פרישתו לפנסיה באותה שנה.
ביטוח לאומי: מצב תחלואתי טבעי שלא קשור לעבודה
- חווה התקף לב אחרי שיחה קשה בעבודה - ביטוח לאומי סירב להכיר בו
- נפצעה במינגלינג בהשתלמות - ותבעה הכרה במקרה כתאונת עבודה
המוסד לביטוח לאומי דחה בתחילה את תביעתו של המורה להכרה בפגיעה כנגרמת מתאונת עבודה. הביטוח הלאומי טען כי מצבו הנפשי אינו תוצאה של האירוע בבית הספר, אלא נובע ממצב תחלואתי טבעי שאינו קשור לעבודה. בעקבות דחיית התביעה, פנה המורה לבית הדין האזורי לעבודה.
במסגרת ההליך שהתנהל בבית הדין, מונה פרופ' יובל מלמד, מומחה בתחום הפסיכיאטריה, לבדוק את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הנפשי של המורה. בחוות דעתו קבע המומחה כי המורה סבל מתגובת הסתגלות חרדתית ודיכאונית בעקבות האירוע החריג. המומחה ציין בחוות הדעת שהגיש כי, "האירוע בעבודה היה הקש ששבר את גב הגמל", וכי לא ניתן למצוא עדויות למצוקה נפשית קודמת אצל המורה. הוא גם הדגיש כי הדרישה מהמורה להתנצל בנוכחות ההורים והתלמידה, וההתנהלות של המנהלת שלא גיבתה אותו, היו גורמים מכריעים להידרדרות במצבו הנפשי.
לאחר בחינת חוות דעת המומחה וניתוח כלל הראיות, פסק בית הדין כי קיים קשר סיבתי ברור בין האירוע לבין הפגיעה הנפשית של המורה. השופט גולן הדגיש כי, "לא מדובר במצב תחלואתי טבעי אלא באירוע נקודתי, חמור וחריג, שהוביל להתפרצות ההפרעה הנפשית". הוא גם הוסיף כי, "האירוע התרחש במקום העבודה, כחלק מעבודתו של התובע כמורה, ולכן יש להכיר בו כתאונת עבודה על פי החוק".
המומחה טען שהמורה לא כשיר לחזור לעבודה
חוות הדעת הרפואיות שהוגשו לבית הדין הצביעו על כך שהמורה החל לסבול מחרדות, דיכאון והפרעות שינה מיד לאחר האירוע. הוא נאלץ להפסיק את עבודתו כמורה ופנה לטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי. המומחה התעסוקתי קבע כי המורה אינו כשיר לחזור לעבודה, ולאור גילו, הוא פרש לגמלאות בגיל 67.
- למי יש הכי הרבה: משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
- הדירה נמסרה באיחור של שנתיים - וזה הפיצוי
- תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם
הביטוח הלאומי ניסה לערער על חוות דעת המומחה, ולטעון כי מצבו הנפשי של המורה לא נבע מהאירוע, אך בית הדין דחה את הטענות. השופט ציין כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היתה מפורטת ומנומקת, וכי לא נמצאו בה פגמים כלשהם.
בית הדין פסק כי הפגיעה הנפשית של המורה מוכרת כתאונת עבודה. הביטוח הלאומי חויב לשלם למורה דמי פגיעה בגין התקופה שבה נעדר מעבודתו, ולכסות את עלויות הטיפולים הנפשיים שלהם נזקק בעקבות הפגיעה. כמו כן, נפסקו לזכות המורה הוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 שקל.
בית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב הכריע בחודש שעבר
בתביעה שהוגשה להכרה בתאונת עבודה אחרי התקף לב שעבר מנהל פרויקטים בחברה, בעקבות שיחה מלחיצה עם המנהל הישיר שלו. התובע, בן 61, עבד כמנהל פרויקטים בחברה, ובמסגרת תפקידו נשא באחריות רבה. ב-1 במרץ 2022 נערכה שיחה מקצועית בינו לבין המנהל הישיר שלו שבה התעוררו מתחים
בין השניים. במהלך אותה שיחה הושמעה ביקורת חריפה על אופן תפקודו, שהיתה גם מלווה בלחץ ובמתח רב. התובע טען בתביעתו כי חווה תחושת עלבון והשפלה מהאופן שבו הוצגה הביקורת. לדבריו, השיחה לוותה באווירה מלחיצה, שלא איפיינה את העבודה היומיומית. בהמשך אותו יום, חש התובע
ברע. באותו ערב הוא פנה לבית החולים בעקבות תחושת כאבים בחזה, ואז הוא אובחן עם התקף לב. לאחר האירוע החליט העובד להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי כדי שזה יכיר בו כנפגע מתאונת עבודה, אך בקשתו נדחתה.