העליון קובע: כך נכון להתמודד עם תביעות השתקה
בית המשפט נדרש לסוגייה בעקבות ערעור שהגיש תושב בית שאן לתביעה שהגיש נגדו קיבוץ ניר דוד, בעקבות העובדה שהאיש הוביל את המאבק סביב פתיחת נחל האסי לקהל הרחב, וקבוצת פייסבוק שהוא יצר לשם כך. האיש ביקש לסלק על הסף את התביעה, בטענה שמודבר בתביעת השתקה, ובקשתו
נדחתה על ידי בית משפט השלום והמחוזי - וכך הוא הגיע לעליון
בית המשפט העליון קבע באחרונה החלטה תקדימית שעשויה להשפיע על האופן שבו מתנהלים הליכים משפטיים הנוגעים לתביעות השתקה. מדובר במקרה שנגע למאבק ציבורי סביב זכות הגישה הציבורית לנחל האסי, כשתושב בית שאן והקיבוץ ניר דוד עמדו משני צדי המתרס.
הפרשה החלה לאחר שתושב בית שאן, שמנהל קבוצת פייסבוק בשם "משחררים את האסי", הוביל מאבק ציבורי לפתיחת הנחל לציבור הרחב. המאבק כלל הפגנות, פעולות שטח ושיח ציבורי נרחב ברשתות החברתיות ובתקשורת. במסגרת המאבק, הושמעו בקבוצה אמירות חריפות וביקורתיות כלפי הקיבוץ, כולל התבטאויות שנחשבו דיבתיות. הקיבוץ, בתגובה, פנה לתושב במכתב התראה, דרש התנצלות והסרת פרסומים, ותבע ממנו פיצויים בסכום כולל של 2.5 מיליון שקל.
לטענת הקיבוץ מדובר בתביעת נזיקין לגיטימית
לאחר הגשת התביעה, טען האיש כי מדובר בתביעת השתקה קלאסית, שמטרתה למנוע את המשך פעילותו הציבורית. הוא ביקש מבית משפט השלום לסלק את התביעה על הסף, בטענה כי היא נועדה להרתיע אותו ואת שותפיו למאבק מלפעול. בתגובה, הקיבוץ טען כי מדובר בתביעת נזיקין לגיטימית, בעקבות הנזקים שנגרמו לו מהפרסומים והפעולות שבוצעו בשטח הקיבוץ.
בית משפט השלום דחה את הבקשה לסילוק על הסף, וקבע כי יש לברר את הטענות במסגרת דיון עובדתי. ההחלטה הזו הובילה לערעור במחוזי, שגם הוא דחה את הבקשה של האיש. בעקבות כך, הוא הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון, בהרכב שכלל את השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ואלכס שטיין, נדרש להכריע בשאלת האופן שבו יש להתמודד עם תביעות השתקה. בפסק הדין נקבע כי תביעות השתקה הן "מקרה מובהק של שימוש לרעה בהליך משפטי", וכי הדרך הראויה להתמודד עמן היא סילוקן על הסף והטלת הוצאות גבוהות על התובע.
השופט סולברג כתב בהחלטתו כי, "השתקת דוברים וביקורת ציבורית באמצעות תביעות משפטיות מהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובשיח הציבורי. תביעות מסוג זה נועדו להרתיע משתתפים בדיון הציבורי ולהעמיס עליהם עלויות כבדות, גם אם התביעה עצמה חסרת יסוד".
פסק הדין מגדיר כמה קריטריונים לזיהוי של תביעת השתקה:
פערי כוחות משמעותיים בין הצדדים: תביעות השתקה מוגשות לרוב על ידי גורמים חזקים, נגד פעילים חברתיים או אזרחים מן השורה.
- "לא חוקי": מועצת עמק הירדן וקיבוץ האון ערערו לעליון נגד רמ"י
- האם אנשי הקבע יוכלו להתאגד לארגון מקצועי?
עילת תביעה חלשה: תביעות שבהן עילת התביעה חלשה או בלתי מבוססת על ראיות מוצקות.
סכומי פיצוי מופרזים: בקשות לפיצויים גבוהים באופן בלתי פרופורציונלי, שנועדו להרתיע את הנתבעים.
לחץ מכוון: בחירת נתבעים באופן ספציפי כדי להפעיל עליהם לחץ, גם אם הם אינם מפרסמי התכנים הישירים.
במסגרת ההכרעה, הודגש כי בתביעות השתקה יש להטיל על התובעים הוצאות בגובה חריג, לעתים עד לסכום התביעה. זאת כדי להרתיע גורמים מלהשתמש בהליך המשפטי כאמצעי לדיכוי שיח ציבורי לגיטימי. "סילוק תביעות השתקה על הסף הוא 'דרך המלך' לגדוע את ההליך הפסול בעודו באיבו", ציין השופט שטיין בפסק הדין שפורסם.
להפעיל אמות מידה מחמירות במיוחד
בדיון הממושך שהתקיים בבית המשפט העליון, בחנו השופטים לעומק את הנסיבות המיוחדות של המקרה, תוך התייחסות למאזן הכוחות בין הצדדים. השופט עמית ציין כי "המאבק סביב נחל האסי הוא דוגמה קלאסית לסוגיות ציבוריות שמחייבות הגנה על חופש הביטוי". השופט סולברג הדגיש בפסק הדין כי יש להפעיל אמות מידה מחמירות במיוחד במקרים שבהם תביעות משפטיות משמשות לדיכוי ביקורת ציבורית.
השופט שטיין הוסיף כי "הגשת תביעה ללא בסיס משפטי ברור נועדה לאיים ולהרתיע, ולא לשרת את מטרת הצדק". הוא ציין כי מקרים כאלה מחייבים את בתי המשפט לנקוט גישה מחמירה במיוחד כדי לשמור על תפקידה של המערכת המשפטית.
- בית המשפט כפה על דיירים לפנות את הנכס לטובת פינוי בינוי
- למי יש הכי הרבה: משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
- תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם
לסיכום, החליט הרכב השופטים, ברוב של שניים מול אחד (השופט עמית החזיק בדעת המיעוט) לדחות שוב את הערעור, אך פסק הדין כולל, כאמור, אזהרות לקיבוץ עצמו ועם השלכות לתביעות דומות. לא נגזרו הוצאות משפט על אף צד.
פסק הדין הזה, לצד החלטות קודמות בנושא, מהווה צעד חשוב במאבק בתביעות השתקה בישראל. הוא מבהיר כי מערכת המשפט לא תאפשר שימוש לרעה בהליך המשפטי לשם פגיעה בשיח הציבורי ובחופש הביטוי. בעוד הדיון הציבורי סביב נחל האסי נמשך, החלטת העליון מספקת כלי משמעותי להגנה על פעילים חברתיים ועל זכותם להשתתף בדיון הציבורי - ללא חשש מהליכים משפטיים מיותרים.
במקרה אחר, עורך דין הוסר מקבוצת הווטסאפ של קבוצת הספיניניג שלוב, ביחד עם בת זוגו - ותבע בעקבות כך את מנהלת הקבוצה, בטענה כי הוציאה את דיבתו רעה. לטענתו, גם נשלחה לכולם הודעה על הסרתו מהקבוצה. מנהלת הקבוצה טענה כי לא פרסמה נגדו שום דבר, וכי הסרתו מהקבוצה אין בה משום לשון הרע. לדבריה, מדובר בתביעת השתקה. בית משפט השלום ברחובות הכריע בתביעה באוגוסט 2023.
