פשיטת  רגל
צילום: Unsplash

חייב הסתיר כסף בחשבונות של אמו ואחיו - ואחד מהם לא ישיב אותו

האם תצטרך להשיב יותר מ-170 אלף שקל לקופת הפירוק, ואילו האח החייל, שלא ידע על מעשי אחיו, לא יחויב לעשות זאת. העדויות שהוצגו הצביעו על כך שהאם היתה מודעת לכספים המוזרמים לחשבונה, ואף השתמשה בחלקם לטובתה האישית

עוזי גרסטמן |

פסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע, בראשות השופט מנחם שח"ק, חושף פרטי פרשה סבוכה ומעוררת עניין, שבמסגרתה ניסה חייב, שניהל הליך חדלות פירעון, להבריח כספים דרך חשבונות בני משפחתו. השופט קבע כי האם תחויב להחזיר 170,030 שקל לקופת הנשייה, בעוד שהאח קיבל פטור מחיוב כספי.




החייב, עצמאי שעוסק בתחום השיפוצים ומיזוג האוויר, מצא עצמו בחובות כבדים שהובילו לפתיחת הליך חדלות פירעון. מדובר בהליך שני עבורו, לאחר שההליך הקודם בוטל בעקבות ניצול לרעה של התהליך. לטענת הנאמן בהליך, החייב הסתיר כספים מנושיו באמצעות הפקדתם בחשבונות הבנק של אמו ושל אחיו.



בחשבון האם הופקדו יותר מ-260 אלף שקל



לטענת הנאמן, החייב השתמש בחשבון הבנק של אמו בבנק לאומי ובחשבון של אחיו החייל בבנק הפועלים, כדי להבריח כספים ולהימנע מתשלום של חובותיו לנושים. לפי טענות הנאמן, במהלך התקופה הרלוונטית הופקדו סכומים משמעותיים לחשבונותיהם – 264,482 שקל לחשבון של האם ו-173,769 שקל לחשבון של האח. הנאמן דרש להחזיר את הסכומים האלה לקופת הנשייה.


האח טען כי החייב השתמש בחשבונו ללא ידיעתו ובניגוד להסכמות ביניהם. האם הודתה בכך שהחייב השתמש בחשבונה, אך טענה כי לא נהנתה מהכספים באופן אישי.




במהלך הדיונים בבית המשפט, עלתה תמונה מורכבת של מערכת יחסים משפחתית ומעורבות כספית. השופט שח"ק בחן לעומק את הראיות, העדויות והחומרים שהובאו בפניו, תוך שהוא מדגיש את החובה של חייבים להתנהל בשקיפות מלאה בהליכי חדלות הפירעון. "מעשיו של החייב מעידים על ניסיון שיטתי לעקוף את חובותיו ולהטעות את הנושים", כתב השופט בהחלטתו.


השופט בחן את התנהלות האם, שהתבררה כמי שאפשרה בפועל את העברת הכספים לחשבונה, ואף שיתפה פעולה עם החייב. "האם לא פעלה מתוך תום לב כאשר איפשרה לחייב להשתמש בחשבונה כאמצעי להסתרת נכסים", נכתב בפסק הדין שפורסם. העדויות שהוצגו הצביעו על כך שהאם היתה מודעת לכספים המוזרמים לחשבונה, ואף השתמשה בחלקם לטובתה האישית.


בנוגע לאח, השופט קבע כי הראיות אינן תומכות בטענה כי ידע על הפעולות שביצע החייב. "הראיות שהובאו מעידות כי האח לא היה מודע להפקדות שביצע החייב בחשבונו, וכי מדובר בניצול ציני של מצבו", ציין השופט. כמו כן, הובאו עדויות שהראו כי האח היה חייל בשירות חובה באותה תקופה, ולא היתה לו כל מעורבות בניהול הכספים.


"אין להטיל אחריות על מי שנוצל על ידי החייב מבלי שידע"


השופט הדגיש כי יש להבחין בין פעולות שנעשו ביודעין על ידי בני משפחה, לבין מקרים שבהם נוצלו ללא ידיעתם. "אין להטיל אחריות על מי שנוצל על ידי החייב מבלי שידע או הבין את המשמעות של מעשיו", הוא כתב בהחלטתו.



בסיום הדיון, קבע השופט שח"ק כי האם תחויב להחזיר לקופת הנשייה סכום כולל של 170,030 שקל – הכספים שהופקדו בחשבונה לאחר תחילת הליך חדלות הפירעון. עם זאת, בקשת הנאמן לחייב את האח נדחתה, לאור הקביעה כי השימוש בחשבונו נעשה ללא ידיעתו וללא הסכמתו.



השופט מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של החייב, שהסתיר כספים מנושיו והמשיך לנהל עסק עצמאי ללא היתר. "התנהלותו של החייב בהליך זה הייתה חמורה ביותר, ואין מנוס מהמסקנה כי הוא ניצל את ההליך להתחמקות מנושיו", ציין השופט בפסק הדין שפורסם.




הנאמן נדרש להגיש עדכון על ביצוע החיוב בתוך 60 יום, וההליך עשוי להתבטל אם החייב לא יתנהל כראוי. פסק הדין משמש תמרור אזהרה למי שמבקשים לנצל לרעה את מערכת המשפט כדי להתחמק מתשלום חובותיהם.



במקרה נוסף, בית משפט השלום בבאר שבע הכריע בחודש שעבר בהליך חדלות פירעון לאשה בת 36, גרושה ואם לארבעה ילדים, בעקבות ממצאים חמורים בנוגע לחוסר שיתוף פעולה והסתרת מידע. השופט קיבל את המלצת הממונה על חדלות פירעון לבטל את ההליך, לאחר שהתגלה כי האשה לא דיווחה כנדרש על הכנסות נוספות שהיו לה והסתירה מידע בנוגע לניהול עסק, וגם מידע לגבי מערכת יחסים זוגית ומשק בית משותף שהיא מנהלת עם אדם אחר. הממונה על חדלות פירעון המליץ על ביטול ההליך בעניינה של האשה בעקבות ראיות שהוצגו בפניו והצביעו על כך שהיא הסתירה הכנסות מעסק שהקימה בתחום בניית ציפורניים. האשה, שנמצאת במצב של נכות זמנית בשיעור 50% ואובדן כושר עבודה זמני מלא, הצהירה כי העסק שהקימה היה בגדר "ניסיון קצר", לדבריה, שבו עבדה בעיקר מול משפחתה וחברים. לדבריה, העסק נסגר בתוך חודש והכנסותיו הסתכמו בסכומים נמוכים יחסית.

כל הכותרות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה