הונאה בכספי אל על: שמעון פרץ נידון ל-14 חודשי מאסר

שמעון פרץ, לשעבר חשב נציגות אל על ברומניה, הורשע בגניבת כספי החברה ונידון ל-14 חודשי מאסר בפועל, קנס של 230 אלף שקל ומאסר על תנאי. פסק הדין ניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז, במסגרת הסדר טיעון.

פרץ שימש חשב נציגות אל על בבוקרשט בין 2007 ל-2013, והורשע בגניבה שיטתית של כספי החברה בהיקף של מאות אלפי שקלים. בין האישומים נגדו: גניבת כספים שהתקבלו ממכירת כרטיסי טיסה, משיכות שכר פיקטיביות והונאה דרך החזרי כרטיסים כוזבים. בנוסף, הוא הורשע בעבירות מס, לאחר שלא דיווח לרשות המסים על הכנסותיו מהגניבות.

לפי כתב האישום, פרץ לא פעל לבדו. במסגרת התוכנית שרקם והוציא לפועל, הוא שיתף פעולה עם מנהלת אדמיניסטרטיבית ועובד נוסף, שהעבירו לידיו כספים שנמשכו מהנציגות. הכספים, שהיו אמורים להיכנס לחשבונות אל על, נגנבו והוסוו ברישומים כוזבים.

• עושק: ביקש לפדות קרן השתלמות וסוכנות הביטוח דרשה 10% עמלה
• הקורבנות של מיידוף כבר קיבלו 94% מהכספים שאבדו

היקף ההונאה והנזק לחברה

בין השאר, פרץ גנב כ-65,930 יורו ממכירות כרטיסים, כ-45 אלף ליש"ט דרך משכורות פיקטיביות, ועוד 10,000 יורו דרך הונאה בהחזרי כרטיסים. מעבר להפסד הכספי הישיר, אל על נאלצה להתמודד עם פגיעה במוניטין ובדיקות פנימיות בעקבות חשיפת הפרשה.

בית המשפט: "ניצול אמון ושימוש במעמד רם"

בית המשפט קבע כי פרץ ניצל את מעמדו בחברה לביצוע ההונאה, תוך הפעלת עובדים אחרים כדי להוציא לפועל את התרמית. השופטת דנה מרשק מרום הדגישה את החומרה שבגניבת כספים ממעביד, תוך ציון הפגיעה ביחסי האמון בין עובדים למעסיקים.

עוד תכניות

בשלב הטיעונים לעונש, נטען כי פרץ, בן 74, סובל מבעיות רפואיות קשות, כולל מחלות לב, פוסט-טראומה מתקופת שירותו הצבאי, ונמצא בטיפול פסיכיאטרי. ההגנה ביקשה להמיר את העונש שיוטל עליו בעבודות שירות, אך בית המשפט קבע כי אין בכך להוות עילה להימנעות ממאסר.

• שינתה את הצוואה ההדדית - אבל שכחה פרט חשוב
• האם תאונה על קורקינט בדרך הביתה יכולה להיחשב פגיעת עבודה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לבסוף נגזרו על האיש 14 חודשי מאסר בפועל, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 230 אלף שקל. המדינה ביקשה להטיל עליו עונש חמור יותר, אך בית המשפט התחשב בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ובנסיבות האישיות של הנאשם.

השלכות וגזרי דין נוספים

שני הנאשמים הנוספים בפרשה, לאה מלכה ויצמן והרי אריה ליבושור, נידונו אף הם לעונשים של עבודות שירות וקנסות כספיים, לאחר שהורשעו בעבירות נלוות. המדינה ביקשה להחמיר עם פרץ בשל מעמדו המרכזי בפרשה והיקף הגניבה שביצע, אך כאמור, בית המשפט קבע עונש מתון יחסית.

במ'קרה אחר, אשה שגנבה במשך שנים כ-5 מיליון שקל מחברת הפרסום שבה עבדה כמנהלת חשבונות במשך תשע שנים, הורשעה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז במרץ 2022. היא הואשמה בעבירות של גניבה, הלבנת הון ועבירות מס. מדובר על מנהלת חשבונות וחשבת שכר במקסימדיה פרסום חוצות. מתוקף תפקידה, היא היתה אחראית בין היתר על תשלום משכורות עובדי החברה, תשלום לספקים וניהול חשבון הבנק של החברה. על פי החשד, מ-2013 ובמשך שבע שנים, היא העבירה לעצמה עשרות אלפי שקלים מכספי החברה מדי חודש באמצעות פעולות כוזבות במערכת הנהלת החשבונות של החברה. הנאשמת בחרה במכוון בספקים שאינם פעילים, ומכאן שאינם משלמים מע"מ, כדי להימנע מביקורות של רשות המסים. בהמשך לכך, היא לא דיווחה על הכנסותיה שגדלו כתוצאה מגניבת הכספים, ודיווחיה לרשויות המס נותרו בגובה המשכורת שלה כשכירה בחברה בלבד.