הורישה הכל לגבר שצעיר ממנה ב-40 שנה: "היינו בני זוג"

בפסק דין שהתקבל באחרונה, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי צוואה שהורישה את כל רכושה של ניצולת שואה שנפטרה, ולא היו לה ילדים, לאדם שטען כי היה בן זוגה - אינה תקפה. בית המשפט מצא כי האיש היה "הרוח החיה מאחורי הצוואה", וכי המנוחה לא היתה חופשייה לחלוטין בזמן שניסחה את המסמך.

המנוחה, שהלכה לעולמה ב-2021, היתה אישה ערירית ללא ילדים, שבמהלך העשור האחרון לחייה ניהלה קשר קרוב עם אדם שטען כי היה בן זוגה. אותו אדם, שהיה צעיר ממנה ב-40 שנה, טען כי השניים התגוררו יחד וקיימו מערכת יחסים זוגית לכל דבר ועניין.

פעל מאחורי הקלעים כדי לוודא שהוא היורש היחיד

לאחר פטירתה, התגלה כי בצוואה שערכה, היא הורישה את כל רכושה לאותו גבר, ואילו לשאר בני משפחתה היא לא הותירה דבר. קרובי משפחתה של המנוחה טענו כי מדובר בצוואה שהוכתבה על ידי "בן הזוג", שפעל מאחורי הקלעים כדי לוודא כי הוא היורש הבלעדי.

• שינוי הצוואה היה תיקון יחסים או השפעה בלתי הוגנת?
• 5 ילדים, 29 נכדים - ורק אחת תקבל את הדירה של הסבתא

התובעים, בני משפחתה של המנוחה, ביקשו לפסול את הצוואה בטענה שהיא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת. לטענתם, המנוחה היתה במצב בריאותי ירוד, סבלה מבעיות רפואיות ופיזיות שהקשו עליה להתנהל באופן עצמאי, ולכן היתה פגיעה במיוחד. בני המשפחה גם טענו כי הנתבע השתלט על חייה של המנוחה, הרחיק אותה מסביבתה הקרובה, ויצר תלות מוחלטת בו – הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית. עוד נטען כי המנוחה לא היתה מודעת לחלוטין למשמעות הצוואה, וכי האדם שלכאורה היה בן זוגה היה למעשה הגורם הדומיננטי בעריכתה, תוך ניצול חולשתה.

מנגד, הנתבע טען כי הוא והמנוחה ניהלו זוגיות יציבה במשך שנים, וכי היא החליטה מרצונה החופשי להוריש לו את כל רכושה. לטענתו, הצוואה נחתמה ללא כל לחץ, וכי אין כל הוכחה להתערבותו בניסוחה. עוד הוא טען כי במהלך חייה, המנוחה נמנעה מקשרים קרובים עם משפחתה, ולכן לא רצתה להוריש להם את רכושה.

לאחר ניתוח הראיות והעדויות, קבע בית המשפט כי יש לבטל את הצוואה, מכיוון שהוכח כי היא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של הנתבע. "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הנתבע היה הרוח החיה מאחורי עריכת הצוואה", כתבה השופטת אליה נוס בפסק הדין שפורסם. "המנוחה, שהיתה במצב בריאותי רגיש, הפכה תלויה בו לחלוטין – רגשית, חברתית ואף כלכלית".

עוד תכניות

בפסק הדין פורטו כמה ממצאים מרכזיים שתמכו בטענות בני המשפחה:

• התלות של המנוחה בנתבע – התברר שהמנוחה היתה זקוקה לסיוע יומיומי, ושהנתבע היה האדם היחיד שניהל עבורה עניינים כספיים, רפואיים ומשפטיים.
  
• ניתוק מבני משפחתה – מהעדויות עלה כי הנתבע פעל להרחיק את המנוחה מקרוביה, דבר שהגביר את תלותה בו.
  
• העובדה שהנתבע היה מעורב באופן ישיר בעריכת הצוואה – הראיות הצביעו על כך שהוא פעל ליזום את ניסוח הצוואה, ואף יצר קשר עם עורך הדין שערך אותה.
  
• שינויים חדים ברצונה של המנוחה – בני המשפחה סיפרו כי בעבר המנוחה הביעה רצון להוריש לפחות חלק מרכושה לקרוביה, אך לפתע שינתה את דעתה לחלוטין – מה שהעלה סימני שאלה לגבי מידת ההשפעה של הנתבע עליה.
  

"חשש כבד שהצוואה לא משקפת את רצון המצווה"

בית המשפט ניתח את המקרה בהסתמך על המבחנים לקביעת השפעה בלתי הוגנת, כפי שנקבעו בפסיקות קודמות של בית המשפט העליון. נקבע כי הנתבע שלט בחייה של המנוחה באופן מוחלט, תוך יצירת יחסי תלות קיצוניים. בנוסף, העובדה שהוא עצמו פעל להביא לעריכת הצוואה, ולמעשה "נווט" את התהליך כולו, מחזקת את המסקנה כי המנוחה לא פעלה מתוך רצון חופשי לחלוטין. "כאשר קיימים פערי כוחות מובהקים בין המצווה ליורש, וכאשר היורש הוא זה שמוביל את הליך עריכת הצוואה, קיים חשש כבד שהצוואה אינה משקפת את רצון המצווה, אלא את רצון הנהנה", צוין בפסק הדין שפורסם.

• ההורים תבעו את הדודים - הילד נפצע אצלם בבית; מה קבע השופט?
• העליון החמיר בעונשם של מורשעים בגביית דמי חסות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי הצוואה בטלה, וכי רכושה של המנוחה יחולק בהתאם לכללי הירושה על פי דין. כלומר בני משפחתה יקבלו את חלקם בהתאם לחוק הירושה. בנוסף, הנתבע חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לבני המשפחה, בסכום כולל של 15 אלף שקל.

בית המשפט התייחס גם לשאלה אם ניתן לראות בנתבע "ידוע בציבור" של המנוחה - דבר שהיה מקנה לו זכויות בירושה גם ללא צוואה. למרות טענתו כי היה בן זוגה במשך עשור, נקבע כי הוא לא הצליח להוכיח קיום מערכת זוגית מלאה, וכי הקשר בין השניים התבסס בעיקר על תלות ולא על זוגיות שוויונית. "מערכת יחסים אינה יכולה להיחשב כזוגיות של ידועים בציבור, כאשר אחד הצדדים נמצא בעמדה מוחלשת לחלוטין והצד השני הוא השולט המוחלט בענייניו", קבע בית המשפט.

במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הכריע באוקטובר האחרון במחלוקת משפטית סביב זכאות לירושה בין אלמנתו הרשמית של מנוח לבין אשה שטענה כי היא הידועה בציבור שלו. התביעה שהוגשה על ידי הידועה בציבור הביאה לסכסוך משפטי סבוך הנוגע לזכויות בעיזבונו של איש עסקים שנפטר, כשעיקר הדיון נסוב סביב שאלת זכאותה של הידועה בציבור לרשת חלק מהעיזבון. המקרה מציב שאלות משפטיות וערכיות חשובות על היחס שבין נישואים פורמליים ומעמד הידועים בציבור בישראל. המנוח, שהיה מהנדס ואיש עסקים מצליח, נפטר ב-2018 בגיל 69, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. במועד פטירתו הוא היה נשוי לאשתו מזה 45 שנה, כשלזוג נולדו שלוש בנות משותפות. ואולם במקביל לחיים המשותפים עם אשתו הרשמית, המנוח ניהל במשך 26 שנה מערכת יחסים זוגית עם המתנגדת – אשה שטענה כי היא היתה הידועה בציבור שלו. בעקבות פטירתו של המנוח, ביקשו האלמנה ובנותיה צו ירושה שיחלק את עיזבונו בהתאם לדין – מחצית לאלמנה ומחצית לבנות. מנגד, טענה הידועה בציבור כי יש להכיר בה כיורשת של מחצית מהעיזבון, בהתבסס על היותה בת זוגו של המנוח.