הלוואה של מכר כמעט הובילה לעיקול הבית של זוג

מה שהתחיל כהלוואה בין חברים, נהפך לסכסוך משפטי מורכב, שבמרכזו עמד ניסיון למימוש דירת מגורים של בני זוג שנקלעו לקשיים כלכליים. פסק הדין שניתן באחרונה בתיק ת"א 60954-07-18 בבית המשפט השלום בפתח תקווה, קבע כי השעבוד שהוטל על דירתם של בני הזוג לטובת נושה של מכר שלהם בטל, מכיוון שנעשה ללא הסכמת שני בני הזוג, ותוך ניצול מצוקתם. הכרעה זו שמה סוף למאבק המשפטי המתוח שנמשך שנים.

בני הזוג, שהיו במצוקה כלכלית, פנו למכר בבקשה להלוואה. המכר, שהסכים לעזור להם, לא ביקש מהם להחזיר את הכסף ישירות אליו, אלא הציע עסקה שנראתה תמימה בתחילה, אך בהמשך התבררה כבעייתית במיוחד. במקום להחזיר את ההלוואה, הוא הסכים לרשום על דירתם של בני הזוג שעבוד לטובת החוב האישי שלו לנושה שלו – אס.אר. אקורד.

השנים חלפו, ובשלב מסוים פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לממש את הנכס, בטענה כי היא זכאית להיפרע מהדירה בשל השעבוד הרשום לטובתה. בני הזוג, שנדהמו לגלות כי דירתם בסכנה, יצאו למאבק משפטי עיקש בניסיון להציל את ביתם.

• מבצע ענק: רשות המסים גבתה חובות של יותר מ-194 מיליון שקל במבצע שערכה
• רשות המסים: 7 כלי רכב עוקלו לבעלי חובות מס בעררה

לטענת הזוג - המכר ניצל את מצוקתם

במהלך ההליכים המשפטיים טענו בני הזוג כהן כי השעבוד שהוטל על דירתם אינו חוקי, מכיוון שלא התקבלה הסכמ שני בני הזוג לרישומו, כנדרש בדין. לטענתם, הם לא היו מודעים להשלכות המלאות של ההסכם עם אותו מכר, והוא ניצל את מצוקתם כדי לסייע לעצמו ולא כדי לעזור להם.

אס.אר. אקורד מצדה, טענה כי השעבוד נעשה כדין, משום שמדובר בהסכמה שניתנה מראש על ידי המכר – שלכאורה פעל בשם בני הזוג – וכי אין כל סיבה לבטל אותו. היא דרשה לממש את הדירה ולקבל את הכספים שמגיעים לה מתוך מכירתה.

השופטת עדנה יוסף-קוזין שדנה בתיק קבעה כי השעבוד בטל, מכיוון שלא התקבלה הסכמת שני בני הזוג לביצועו, כפי שנדרש על פי חוק המקרקעין, בכל הנוגע לנכסים הרשומים בבעלות משותפת. בפסק הדין נכתב כי, "הוכח כי הנתבע ניצל את מצוקתם של התובעים לשם השגת בטוחה לחובו האישי, וזאת ללא ידיעתם והסכמתם המלאה". עוד נכתב בהכרעת הדין שפורסמה כי, "השעבוד נעשה בניגוד לדין, מאחר שלא התקבלה הסכמת שני בני הזוג, כנדרש כאשר מדובר בנכס משותף".

עוד תכניות

בית המשפט קיבל את טענותיהם של בני הזוג, ופסק כי השעבוד בטל וכי אין לממש את הדירה לטובת החוב של המכר הנ"ל. בכך הוסר האיום המיידי על ביתם, והם הצליחו לשמור על הנכס שהיה בסכנת עיקול.

• המנכ"ל פוטר אחרי יותר מ-200 יום במילואים - ביהמ"ש אישר
• היזמית לקחה את הזמן - ולא קיבלה היתר לתמ"א 38
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

פסק דין זה מחזק את העיקרון המשפטי שלפיו לא ניתן לבצע שעבודים או עסקות מקרקעין מהותיות ללא הסכמת כל בעלי הזכויות בנכס. משמעותו היא שבני זוג שמחזיקים ביחד בדירה אינם יכולים למצוא עצמם במצב בו מחציתם פועלת ללא הסכמת השנייה, וכך הם מוגנים מהחלטות חד-צדדיות העלולות לסכן את רכושם.

האם ניתן לרשום שעבוד על נכס ללא הסכמת כל בעלי הזכויות?

לא. חוק המקרקעין מחייב הסכמה מפורשת של כל בעלי הזכויות בנכס לצורך ביצוע שעבוד.

מה יכולים לעשות בעלי נכסים שנמצאים בסיכון למימוש כפוי?

עליהם לפנות לייעוץ משפטי ולבדוק אם ניתן לערער על ההליכים שננקטו נגדם.

בפסק דין ע"א 403/80 וייס נגד וייס נקבע כי כל עסקה בנכס משותף מחייבת את הסכמתם של שני הבעלים, אפילו אם אחד מהם חתם על מסמך משפטי. במקרה אחר, של ע"א 8172/12 רוזן נגד בנק הפועלים, נדון שעבוד נכס שנעשה ללא ידיעת אחד הבעלים, ובית המשפט ביטל אותו, תוך קביעה שנדרשת הסכמה מפורשת של כל הצדדים. בפסק דין ע"א 7649/18 פלוני נגד פלונית קבע בית המשפט כי כשאחד מבני הזוג פועל ברכוש המשותף ללא הסכמתו של האחר, ניתן לבטל את העסקה גם בדיעבד.

במקרה אחר, הכריע באפריל 2024 בית משפט השלום בבת ים בנוגע לעיקולים שהוטלו על חשבונות בנק, נכסים וכספים של נתבעים על ידי ההוצאה לפועל. יוזמת ההליך, חברה בע"מ, טענה כי בדצמבר האחרון מסר שליח מטעמה לאחד הנתבעים את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, באופן שהחל את מרוץ 30 יום להגשת ההתנגדות להליך. משחלף חודש ולא הוגשה שום התנגדות, ביקשה החברה להטיל עיקול על כספים ששייכים להם. הבקשה שלה התקבלה, ובפברואר 2024 עוקל חשבונם של שני הנתבעים עד לסכום של 476,838 שקל. הנתבעים, שנדהמו לגלות כי חשבונם מעוקל, הגישו בקשה לביטול העיקולים. לטענתם, האזהרה מעולם לא נמסרה להם, ומומחית להשוואת כתבי יד מטעמם קבעה באופן חד משמעי כי החתימה שמופיעה על גבי אישור המסירה זויפה. בנסיבות אלה, טענו הנתבעים כי העיקולים בעצם הוטלו באופן פסול במעמד צד אחד, ולכן צריך לבטל אותם.