עקב מסמך מזויף: בנק לאומי יקבל פיצוי מהמדינה

בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, קבע השופט אביים ברקאי כי לשכת רישום המקרקעין בתל אביב התרשלה כשמחקה עיקול שהוטל כדין על נכס בעיר, בהתבסס על מסמך מזויף. בית המשפט חייב את המדינה, באמצעות הלשכה, לפצות את בנק לאומי בסכום כולל של 137,421 שקל, בתוספת ריבית והצמדה.

הפרשה החלה כשבנק לאומי, שהיה נושה של בעלת נכס מקרקעין בתל אביב, הטיל עיקול על הנכס עקב חובותיה. העיקול נרשם כדין בלשכת רישום המקרקעין, אך כחודש לאחר מכן הוגש ללשכה צו ביטול עיקול – שהתברר בדיעבד כמזויף – על ידי קרובת משפחתה של החייבת, שהיא גם עורכת דין. הלשכה מחקה את העיקול באופן מידי, מבלי לוודא את אמינות הצו או לבדוק את מקורו מול רשות האכיפה והגבייה.

בפסק הדין נכתב כי "הנתבעת פעלה בניגוד לנהליה שלה, ומחקה את העיקול ללא קבלת אישור מקוון וללא בדיקה מינימלית של המסמך שהוגש לה. מדובר ברשלנות חמורה אשר הובילה לפגיעה בזכויות הנושה".

• שירות רישום מקרקעין מקוון יינתן בקרוב באינטרנט
• בג"ץ דחה עתירת שליח של משרד עו"ד נגד הנוהל החדש בלשכת רישום המקרקעין

פגם מהותי בתפקוד הלשכה

בדיון שנערך בבית המשפט, העלו הצדדים באופן נרחב את טענותיהם לגבי אחריות הלשכה למחיקת העיקול ולמשמעויות המשפטיות של הטעות. בנק לאומי טען כי הלשכה התרשלה בכך שלא נקטה אמצעי בקרה בסיסיים לזיהוי מסמך מזויף - מה שאיפשר לחייבת ולבני משפחתה לפעול במרמה. נציגי הבנק הדגישו כי פקיד הרישום אמור היה לבדוק את מקור הצו, והעובדה שלא נעשתה בדיקה כזו מצביעה על פגם מהותי בתפקוד הלשכה. עוד נטען כי מחיקת העיקול מנעה מהבנק את האפשרות להיפרע מנכסי החייבת, שכן הנכס נמכר לצד שלישי.

נציגי המדינה טענו כי מדובר בטעות אנוש, ולא ברשלנות. הם הדגישו כי פקידי הרישום מטפלים בכמות מסמכים עצומה מדי יום, ולכן לא ניתן לצפות מהם לבדוק כל מסמך לעומק בנפרד. בנוסף, טענה המדינה כי האחריות לפיקוח על הרישומים היא גם של הבנק, שהיה יכול לעקוב אחר מחיקת העיקול ולפעול מוקדם יותר. המדינה הוסיפה כי הבנק היה יכול לבקש הבהרות לפני שהתבצעו עסקאות נוספות בנכס.

השופט ברקאי דחה את טענות המדינה, וקבע כי האחריות לבדיקת המסמכים המוגשים ללשכת רישום המקרקעין מוטלת עליה. הוא הדגיש כי תפקידה של הלשכה הוא להגן על זכויות קניין ולוודא שכל שינוי במרשם מתבצע כדין. "מדובר בטעות שהיתה נמנעת לו היתה הלשכה מקפידה על נהלי הבקרה המחייבים אותה", ציין השופט בהכרעת הדין שלו. עוד הדגיש השופט כי הליך מחיקת עיקול הוא פעולה בלתי הפיכה, ולכן מוטלת חובה מוגברת לבדוק כל מסמך היטב.

עוד תכניות

המדינה לא יכולה לברוח מאחריות

מהן ההשלכות של פסק הדין על לשכת רישום המקרקעין?

פסק הדין מחייב את הלשכה להקפיד יותר על בקרת מסמכים, וייתכן כי בעקבותיו יונהגו אמצעי אבטחה חדשים למניעת זיופים דומים בעתיד.

• בג"ץ נגד הבינה מלאכותית: מציב לראשונה גבולות לשימוש בטכנולוגיה
• המנכ"ל פוטר אחרי יותר מ-200 יום במילואים - ביהמ"ש אישר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מה ניתן ללמוד מהתיק הזה לגבי אחריות המדינה?

בית המשפט הדגיש כי על המדינה מוטלת חובה לבדוק את תקינות המסמכים המוגשים לה, וכי היא לא יכולה לברוח מאחריותה בטענה של עומס עבודה.

כיצד המקרה הנ"ל עשוי להשפיע על בנקים ונושים בעתיד?

הפסיקה מחייבת בנקים להיות ערניים ולבדוק באופן שוטף את מצב העיקולים, שכן גם אם המדינה אחראית - תיתכן פגיעה בלתי הפיכה בזכויות הנושה.

בפסיקה ישנם מקרים דומים שהגיעו להכרעה בעבר. כך למשל בפסק דין ע"א 7649/18 פלונית נגד רשם המקרקעין תל אביב, שבו נקבע כי רשם המקרקעין מחויב לבדוק מסמכים באופן קפדני, וכי מחיקת רישום שגויה יכולה להוות עילה לפיצוי כספי. בית המשפט מתח ביקורת גם במקרה הזה על רשלנות הלשכה, וקבע כי יש להנהיג בדיקות קפדניות יותר.

בפסק הדין ע"א 7252/12 בנק הפועלים נגד מדינת ישראל, נדון מקרה שבו רשלנות של רשם מקרקעין הובילה לפגיעה בזכויותיו של בנק הפועלים, ובית המשפט קבע כי המדינה נושאת באחריות לנזקים. הבנק טען כי איבד סכומים גבוהים בעקבות פעולת רישום בלתי תקינה, והמדינה חויבה לשלם לו פיצוי משמעותי. במקרה נוסף, בע"א 8562/15 כהן נגד מדינת ישראל, נקבע כי המדינה מחויבת לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע הטעיה של רשם המקרקעין, וכי הימנעות מכך עשויה להוביל לאחריות משפטית. השופטים הדגישו במקרה הזה את החשיבות של אימוץ מנגנוני אימות מחמירים יותר.