טלי גוטליב תשלם 30 אלף שקל לנהג מונית

בית משפט השלום בפתח תקווה פסק לטובתו של נהג המונית דוד כהן, שתבע את חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) לאחר שזו כינתה אותו "בן זונה" ו"אפס" בפוסט שהעלתה לרשת החברתית פייסבוק. כהן תבע את גוטליב בגין לשון הרע לאחר שפרסמה פוסטים שבהם תקפה אותו בחריפות בשל סירובו לאפשר לבתה, שסובלת מאוטיזם, לאכול במונית שלו. בית המשפט קבע כי מדובר בפרסום פוגעני שפגע בשמו הטוב של כהן, והורה לגוטליב לפצות אותו בסכום כולל של 30 אלף שקל.

האירוע התרחש באוקטובר 2019, כשכהן הסיע את בתה של גוטליב, במסגרת עבודתו כנהג מונית שמוביל ילדים עם צרכים מיוחדים למוסדות חינוך. כשהגיע לבית המשפחה, פרץ עימות מילולי בינו לבין גוטליב, שהתעקשה שבתה תאכל חטיף במהלך הנסיעה, בעוד שכהן טען כי אסור לאכול במונית. גוטליב, שהתרגזה על כך, פרסמה פוסט חריף בעמוד הפייסבוק שלה, שבו כתבה: "בן זונה. חתיכת בן זונה. ותתבע אותי יה אפס". היא גם צירפה תמונה של רכבו של כהן, עם מספר הרישוי הגלוי.

הפוסט של גוטליב נהפך לוויראלי

הפוסט נהפך במהרה לוויראלי, והועתק לעמוד הפייסבוק הפופולרי "סטטוסים מצייצים" ולעמוד נוסף של העיתונאית סיון כהן. אמנם הגרסאות שפורסמו שם צונזרו מעט ונמנעו משימוש בכינויי הגנאי החריפים, אך עיקרי הטענות נותרו בעינן. בעקבות הפרסום, ספג כהן מתקפות רבות מצד גולשים זועמים, ואף קיבל פניות נזעמות מתושבי גבעת שמואל, שקראו לפטרו מעבודתו.

• הדייר השמיץ את היזם - וישלם לו פיצויים
• הרב אמנון יצחק ישלם לגוגל ומטא 100 אלף שקל

לאחר שנוכח כי שמו הטוב נפגע, וכי ישנה פגיעה ישירה בפרנסתו, החליט כהן להגיש תביעה נגד גוטליב בגין לשון הרע, בדרישה לפיצויים בסכום כולל של 250 אלף שקל. כהן טען כי הפרסום לא רק פגע בשמו הטוב, אלא גם גרם ללקוחותיו לנתק עמו קשר, ואף הוביל לפגיעה בעבודתו בתחנת המוניות. לדבריו, הוא מעולם לא דיבר בגסות כלפי גוטליב או בתה, אלא ניסה לשמור על כללי הניקיון במונית.

מנגד, גוטליב טענה כי כהן נהג בחוסר רגישות כלפי בתה, והוסיפה כי הוא אילץ את הילדה לרדת מהמונית אם היתה אוכלת במהלך הנסיעה. היא טענה כי פעלה מתוך הגנה על בתה, ותיארה את תגובתה בפוסט כמעשה טבעי של אם מגוננת.

"פרסום מתוכנן ומכוון בפלטפורמה ציבורית"

השופט נחום שטרנליכט בחן את טענות הצדדים, וקבע כי הדברים שכתבה גוטליב אינם בגדר "קללות ברגע של כעס", אלא פרסום לשון הרע הפוגע בשמו הטוב של כהן. בפסק הדין שפורסם, נכתב כי, "אין מדובר בגידופים רגעיים שנאמרו במהלך ויכוח, אלא בפרסום מתוכנן ומכוון בפלטפורמה ציבורית, אשר עשוי היה לפגוע באופן ישיר בפרנסתו של התובע".

עוד תכניות

השופט הדגיש כי העובדה שהפוסט כלל את מספר הרישוי של המונית הוסיפה לפגיעה, שכן היא אפשרה לאנשים לזהות את כהן ולבזות אותו ברשת החברתית - ואף במציאות. "הנתבעת בחרה להפוך ויכוח אישי לאירוע ציבורי ולמתקפה תקשורתית על אדם פרטי, וזאת ללא הצדקה מספקת", נכתב בפסק הדין.

• ויתר על חלקו בירושת אמו, ביהמ"ש ביטל זאת - וזו הסיבה
• יאיר נתניהו ישלם לניר חפץ 75 אלף שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

במהלך המשפט, ניסתה גוטליב לטעון להגנת "אמת בפרסום", אך השופט קבע כי היא לא הצליחה להוכיח כי כהן אכן התנהג כפי שתיארה בפוסט. "לא הובאה כל ראיה לכך שהתובע איים להוריד את בת הנתבעת באמצע הדרך, צעק עליה או השפיל אותה", כתב השופט בהכרעת הדין. "משלא הובאו עדים שיתמכו בגרסתה, ומשנמצא כי יש בגרסה חורים, הרי שאין להעניק לנתבעת את ההגנה הזו".

האם בית המשפט התחשב בכך שהנתבעת היא חברת כנסת? 

בית המשפט ציין כי אמנם חבמקרה אחר, פסק דיברת כנסת היא דמות ציבורית, אך חופש הביטוי אינו מעניק לה חסינות מפני תביעות לשון הרע.

מדוע הפיצוי נקבע על 30 אלף שקל בלבד? 

השופט קבע כי מדובר בסכום מידתי, בהתחשב בכך שהפרסום הוסר תוך זמן מה, אך גם בשל הפגיעה בשמו הטוב של כהן.

האם גוטליב נדרשה להתנצל? 

בית המשפט לא הורה לה להתנצל, אך פסק הדין הבהיר כי דבריה חרגו מגבולות השיח הציבורי הלגיטימי.

במקרה אחר, בפסק דין ע"א 4534/02 רשת שוקן נ' הרציקוביץ, קבע בית המשפט העליון כי לשון הרע קיימת גם כשמדובר בביטויים קשים הנאמרים מתוך סערת רגשות, אם הם עלולים לגרום לפגיעה של ממש בשמו של אדם. במקרה נוסף, בפסק דין רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר, נפסק כי גם כינויי גנאי חריפים עלולים להוות לשון הרע אם יש בהם השפעה ממשית על מעמדו החברתי או המקצועי של אדם. ואילו בפסק דין ע"א 1104/00 אפל נ' חסון, הבהיר בית המשפט כי כדי להוכיח את הגנת "אמת בפרסום", על הנתבע להציג ראיות חותכות לדבריו, ולא די בטענות כלליות.

במקרה נוסף, בית משפט השלום בראשון לציון הכריע באחרונה בתביעה של הרב אמנון יצחק נגד ענקיות הטכנולוגיה גוגל ומטא, ועוד שלושה אנשים פרטיים. הרב, שידוע כפעיל מרכזי בתחום החזרה בתשובה, דרש סכום כולל של 1.8 מיליון שקל בטענה כי פורסמו נגדו תכנים מכפישים בפלטפורמות השונות של החברות. הרב יצחק ועמותת שופר שבניהולו פנו לבית המשפט בטענה כי מיוני 2020 הופצו ברשת סרטונים ופרסומים שהציגו אותו באור שלילי. בין היתר, נטען כי הסרטונים תיארו אותו כמי שמנהל כת מסוכנת, מתעלל נפשית ופיזית בחסידיו, ואף כמי שהשפיע באופן עקיף על אדם שביצע רצח. התובעים טענו כי הפצת הסרטונים נעשתה באופן ממומן, בהשקעה כספית ניכרת, וכי גוגל ומטא סירבו להסיר את הפרסומים על אף פניותיהם החוזרות ונשנות. התובעים טענו כי מדובר בקמפיין מכוון שנועד להשחיר את שמו של הרב ולפגוע בפעילותו. לדברי הרב יצחק עצמו, "לא ייתכן שחברות ענק כמו גוגל ומטא יאפשרו הפצת שקרים גסים שכאלה, במיוחד כאשר מדובר באיש ציבור שהשפעתו רבה על הקהל הרחב". גוגל ומטא טענו כי הן אינן המפרסמות של התכנים, אלא רק מספקות פלטפורמות להפצת תוכן גולשים. הן הדגישו כי בהתאם למדיניות שלהן, הן לא מסירות תכנים כל עוד לא הוכח שמדובר בלשון הרע שאינו חוסה תחת חופש הביטוי. בנוסף, החברות טענו כי התובעים לא פנו ישירות ליוצרי הסרטונים, אלא בחרו לתבוע דווקא אותן.