התאבדות עובד עקב חשד למעילה תוכר על ידי הביטוח הלאומי

בפסק דין חשוב שניתן באחרונה, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי השעיה ופיטורים מהעבודה בעקבות חשד למעורבות בהונאה, שהובילו בסופו של דבר להתאבדות העובד, מהווים "אירועים מיוחדים" המצדיקים הכרה בזכאות לגמלת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי. פסק הדין עוסק במקרה של עובד בנק ותיק, שעבד בבנק במשך כארבעה עשורים. העובד הושעה מתפקידו ולאחר מכן פוטר, בעקבות חשד למעורבותו בפרשיית הונאה חמורה. כשבועיים לאחר הפיטורים, שם העובד קץ לחייו, מבלי שהותיר אחריו שום מכתב התאבדות.

אלמנתו של העובד הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי, בבקשה לקבל קצבת שאירים, בטענה כי ההתאבדות היתה תוצאה ישירה של "אירוע מיוחד" בעבודה - ההשעיה והפיטורים. לטענתה, האירועים האלה גרמו לו למצוקה נפשית קשה - שהובילה להתאבדותו. המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, וקבע כי לא התקיים אירוע מיוחד שהוביל להתאבדות.

בבית הדין האזורי לעבודה נדחתה תביעתה של האלמנה, ונקבע כי אין להכיר באירועי הפיטורים כ"אירוע מיוחד" המצדיק הכרה בגמלת שאירים. ואולם בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה ורדה וירט-ליבנה והשופטים אילן איטח ולאה גליקסמן, קיבל את ערעורה של האלמנה - והפך את החלטתו של בית הדין האזורי.

• המדינה גבתה 30 מיליון מיתומים בניגוד לחוק; ברשות המסים רוצים להחזיר את הכסף
• בן זוגה העבריין חוסל; האם היא זכאית לקצבה מביטוח לאומי?

"שינוי קיצוני בחייו של עובד ותיק"

בפסק הדין המפורט שפורסם, הדגישה הנשיאה וירט-ליבנה את הנסיבות המיוחדות של המקרה, וכתבה כי, "המנוח עבד בבנק במשך למעלה מארבעה עשורים, ומעולם לא היה מעורב בהליכים משמעתיים. ההשעיה והפיטורים על רקע החשד למעורבות בהונאה היוו שינוי קיצוני במסלול חייו של עובד ותיק, ללא רבב קודם, ופגעו באופן חמור בערכים ובזהות המקצועית שהיו מרכזיים בחייו לאורך תקופה ארוכה".

השופטים הדגישו כי המקרה הנדון חורג מפיטורים רגילים, וזאת בשל ההאשמות החמורות שהועלו כנגד העובד והשלכותיהן. לדבריהם, "פיטורים בנסיבות אלה, על רקע האשמה חמורה במעילה באמון המעסיק... בהחלט יכולים להיחשב כאירוע יוצא דופן ובלתי צפוי, שחורג מהמהלך הרגיל של החיים. שילוב של נסיבות ייחודיות אלה עם העובדה שהמנוח עבד בבנק במשך עשרות שנים, מוביל למסקנה כי מדובר ב'אירוע מיוחד'".

בית הדין הארצי שם דגש על הקשר הסיבתי בין האירועים בעבודה לבין ההתאבדות, וקבע כי "במקרה דנן, התקיים קשר סיבתי בין האירועים - ההשעיה והפיטורים - לבין ההתאבדות, שהתרחשה כשבועיים בלבד לאחר מכן. התנהגותו של המנוח בתקופה שבין האירועים לבין ההתאבדות מעידה על מצוקה נפשית קשה, התבודדות, ושינוי משמעותי בהתנהלותו היומיומית".

עוד תכניות

השופט איטח הוסיף בחוות דעתו כי, "יש לבחון מקרים מסוג זה בראייה רחבה, המביאה בחשבון את מכלול הנסיבות האישיות, המקצועיות והחברתיות של העובד. במקרה זה, השעייתו ופיטוריו של עובד ותיק ומוערך בשל חשד להונאה, מהווים אירוע חריג ומשמעותי, שיש בו כדי לזעזע את יסודות חייו, זהותו העצמית והמקצועית, ומעמדו החברתי".

• טניסאית נבחרת ישראל תפוצה אחרי שנפצעה באימון
• טלי גוטליב תשלם 30 אלף שקל לנהג מונית
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

השופטת גליקסמן הדגישה בפסק הדין את החשיבות של הכרה במצבים קיצוניים אלה, וכתבה כי, "החוק נועד להגן על עובדים ובני משפחותיהם במקרים חריגים ויוצאי דופן. המקרה שלפנינו הוא בדיוק המקרה שבו נדרשת הגנה זו. הפגיעה בכבודו של העובד, במוניטין שלו, ובזהותו המקצועית שנבנתה לאורך עשרות שנים, מהווה פגיעה מהותית שחורגת מהסיכון הרגיל הכרוך בפיטורים".

"כל מקרה ייבחן לגופו"

בית הדין התייחס גם להשלכות הרוחביות של פסק הדין, וציין כי, "אין לראות בפסק דין זה הכרה גורפת בכל מקרה של התאבדות בעקבות פיטורים כמזכה בגמלת שאירים. כל מקרה ייבחן לגופו, על פי נסיבותיו הייחודיות, תוך בחינה של טיב האירוע, חריגותו, והקשר הסיבתי בינו לבין ההתאבדות".

במסגרת פסק הדין, קבע בית הדין כי האלמנה זכאית לגמלת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי, כולל תשלומים רטרואקטיביים מיום הגשת התביעה המקורית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. פסק הדין גם מדגיש את החשיבות של בחינה מעמיקה של הקשר בין אירועים בעבודה לבין מצבו הנפשי של העובד, תוך התחשבות בגורמים כמו ותק בעבודה, היסטוריה תעסוקתית, ומשמעות העבודה בחייו של העובד.

הנשיאה וירט-ליבנה סיכמה בפסק דינה וכתבה כי, "יש לזכור כי מאחורי המושגים המשפטיים היבשים - 'אירוע מיוחד', 'קשר סיבתי', 'גמלת שאירים' - עומדים אנשים וחיים שנקטעו. אנשים שעבודתם היתה חלק מרכזי מזהותם ומערכם העצמי. כאשר זהות זו נפגעת באופן פתאומי וחמור, כפי שקרה במקרה זה, על המערכת המשפטית להכיר בכך ולספק את ההגנה שהחוק מאפשר".

פסק דין זה מצטרף לשורה של פסיקות בשנים האחרונות המרחיבות את פרשנות המונח "אירוע מיוחד" בחוק הביטוח הלאומי, ומכירות בהשפעה המשמעותית שעשויה להיות לאירועים טראומטיים בעבודה על בריאותם הנפשית של עובדים. כך למשל בפסק הדין עב"ל 2015/09 פלוני נגד המוסד לביטוח לאומי, שבו קבע בית הדין הארצי לעבודה כי התאבדות בעקבות הליך משמעתי שהתנהל נגד עובד ציבור עקב חשד למעילה בכספים, היא בגדר "אירוע מיוחד". בית הדין הדגיש בפסק הדין את ההשפעה הקשה של הליכים משמעתיים וחקירות על הנפגע, במיוחד כאשר מדובר בעובד בעל מעמד ציבורי, וקבע כי קיים קשר סיבתי ברור בין האירועים להתאבדות.

בעב"ל 1153/01 אלמונית נגד המוסד לביטוח לאומי נקבע כי השפלה חמורה ומתמשכת של עובד על ידי ממונה, שהובילה להתאבדותו, מהווה "אירוע מיוחד". בית הדין קבע שיש לבחון לא רק אירוע בודד, אלא גם שרשרת אירועים המצטברים לכדי פגיעה מתמשכת בנפשו של העובד, והדגיש את חובת המעסיק לשמור על כבודם של עובדיו ולמנוע התעמרות במקום העבודה. במקרה נוסף, בפסק דין עב"ל 308/15 המוסד לביטוח לאומי נגד פלוני, דחה בית הדין תביעה לגמלת שאירים במקרה של התאבדות עובד לאחר פיטורים, וקבע כי פיטורים בשל צמצומים בלבד, גם אם גרמו למצוקה כלכלית ונפשית, אינם מהווים "אירוע מיוחד". בית הדין הבהיר כי יש להבחין בין מצוקה נפשית נורמטיבית הנלווית לפיטורים, לבין אירועים חריגים ויוצאי דופן המצדיקים הכרה בזכאות לגמלה.

מהי גמלת שאירים ומתי היא משולמת?

גמלת שאירים היא קצבה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לבני משפחתו של מבוטח שנפטר (בן/בת זוג, ילדים, ובמקרים מסוימים גם הורים). במקרה של התאבדות, החוק קובע כי הזכאות לגמלה תינתן רק אם ההתאבדות נבעה מ"אירוע מיוחד" שהתרחש בקשר לעבודה, או ממחלת נפש שהתפתחה עקב תנאי העבודה.

מה נחשב "אירוע מיוחד" לפי החוק?

"אירוע מיוחד" הוא מונח משפטי שאינו מוגדר במפורש בחוק. בפסיקה, אירוע מיוחד מתואר כאירוע חריג, יוצא דופן ובלתי צפוי, שחורג מהמהלך הרגיל של החיים. הפסיקה בוחנת בכל מקרה את נסיבותיו הספציפיות, את חומרת האירוע, ואם קיים קשר סיבתי בין האירוע להתאבדות.

האם פיטורים רגילים יכולים להיחשב "אירוע מיוחד"?

ככלל, פיטורים רגילים אינם נחשבים לכשעצמם "אירוע מיוחד". ואולם, כפי שמראה פסק הדין הנ"ל, בנסיבות מיוחדות - כמו פיטורים בעקבות האשמות חמורות כלפי עובד ותיק ומוערך, שזהותו המקצועית היתה מרכזית בחייו - הם עשויים להיחשב ככאלה. בית הדין בוחן את מכלול הנסיבות, ולא רק את עצם הפיטורים.

כיצד נקבע הקשר הסיבתי בין אירוע בעבודה להתאבדות?

הקשר הסיבתי נבחן על ידי בתי הדין באמצעות ראיות ישירות ונסיבתיות, כמו סמיכות הזמנים בין האירוע להתאבדות, שינויים בהתנהגות העובד לאחר האירוע, עדויות על מצוקה נפשית, חוות דעת מומחים, מכתב התאבדות (אם קיים), היסטוריה רפואית, ומידת המשמעות של האירוע בחיי העובד.