הפסיד בבחירות - אבל זכה בתביעה בבית המשפט
ראש עיריית קריית מוצקין לשעבר, חיים צורי, הגיש תביעת לשון הרע נגד יריבו הפוליטי דורון גרינברג ותומכת של אותו יריב, איילת צור לוי, בגין פרסום קלטת מכפישה שהופצה כמה ימים בלבד לפני ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות. "אין ספק כי קלטת ממנה משתמע כי התובע מודה כי הינו עבריין שמקומו בכלא, היא לשון הרע, שכן יש בה כדי לבזות אדם בשל מעשים או התנהגות המיוחסים לו", קבע השופט
בבית משפט השלום בקריות ניתן באחרונה פסק דין מסקרן הנוגע לקמפיין הבחירות הסוער שהתרחש בקריית מוצקין. פסק הדין עסק בתביעת לשון הרע שהגיש ראש העיר לשעבר, חיים צורי, נגד יריבו הפוליטי דורון גרינברג ותומכת של אותו יריב, איילת צור לוי, בגין פרסום קלטת מכפישה שהופצה כמה ימים בלבד לפני ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות. המקרה, שעורר עניין ציבורי נרחב, מעלה שאלות עקרוניות על חופש הביטוי לעומת הזכות לשם טוב, בייחוד בתקופת בחירות.
האירוע המרכזי בפרשה התרחש ב-25 בפברואר 2024, כשהנתבעים פרסמו ברשתות החברתיות קלטת עם הכיתוב: "חשיפה חשיפה חשיפה, ממה פוחד חיים צורי ראש העיר לשעבר, הנבצר והנאשם בפלילים לפי הקלטה לכאורה שהגיעה אלינו ומצורפת כאן". בקלטת נשמע לכאורה קולו של צורי כשהוא אומר, "אה, אם ציקי מנצח אני גמרתי את הסיפור, גמרתי. אם מוציאים דברים שעשינו, אני גומר בכלא...". המסר החמור שעשוי להשתמע מהדברים היה כי צורי עצמו מודה בביצוע של עבירות פליליות.
זיוף שנעשה באמצעות חקיין או בינה מלאכותית?
צורי הכחיש בתקיפות את האותנטיות של הקלטת, וטען כי מדובר בזיוף שנעשה באמצעות חקיין או בינה מלאכותית. הוא צירף חוות דעת של מומחה אודיו, שקבע באופן חד משמעי כי הקול בקלטת אינו הקול שלו. מנגד, הנתבעים טענו כי הקלטת התקבלה אצלם ממקור מהימן, וכי הם פרסמו אותה מתוך תחושת מחויבות ציבורית ובתום לב.
בפסק הדין שפרסם, קבע השופט שלמה מיכאל ארדמן באופן חד משמעי כי הפרסום מהווה לשון הרע. "אין ספק כי קלטת ממנה משתמע כי התובע מודה כי הינו עבריין שמקומו בכלא, היא לשון הרע, שכן יש בה כדי לבזות אדם בשל מעשים או התנהגות המיוחסים לו", כתב השופט בהכרעתו. עוד נקבע כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח שהקלטת אותנטית ולא הביאו חוות דעת נגדית שתפריך את חוות הדעת של המומחה מטעם צורי.
בית המשפט בחן את טענת הנתבעים כי עומדת להם ההגנה של "אמת בפרסום", בהתאם לסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, אך דחה אותה. "העובדה כי הוגש כתב אישום נגד התובע אינה מהווה הוכחה לביצוע עבירות פליליות, וממילא לא הוכח כי התובע הודה בביצוע עבירות", נכתב בפסק הדין שפורסם. השופט גם ציין כי הנתבעים לא ביצעו בדיקה כלשהי כדי לאמת את הקלטת, לא ביקשו את תגובת צורי לפני הפרסום ולא טרחו לבדוק את אמינות המקור שמסר להם את ההקלטה. "אין מדובר בהבעת דעה על התובע, אלא בייחוס מעשים פליליים, תוך טענה שהתובע הודה בהם", נכתב בהכרעת הדין.
בפסק הדין נדחתה גם טענת הנתבעים לפעולה בתום לב, בהתאם לסעיף 15 לחוק. השופט קבע כי "חזקה על נתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב, אם לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא". במקרה הנ"ל, הנתבעים לא פנו לצורי לצורך קבלת תגובה, לא בדקו את אמינות הקלטת ולא ניסו לברר מי המקור שמסר להם אותה.
השופט גם התייחס לכך שהנתבעים הסירו את הפרסום רק לאחר שקיבלו מכתב התראה מעורך דינו של צורי, אך לא פרסמו הבהרה או התנצלות. "התנהלות זו מעידה על חוסר אחריות והעדר שיקול דעת ראוי מצד הנתבעים", נכתב.
- רכישת הדירה בוטלה - הקונים ישלמו בכל זאת דמי תיווך
- עזרו לאסוף חתימות לתמ"א 38 - וקיבלו דירות קטנות יותר
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
"ייחוס לתובע הודאה במעשים פליליים"
אחד מטיעוני ההגנה המרכזיים של הנתבעים היה כי מדובר בתביעת השתקה שנועדה למנוע ביקורת פוליטית לגיטימית. בית המשפט דחה טענה זו מכל וכל, וציין בפסק הדין שלו כי, "תביעות השתקה עניינן תביעות חסרות יסוד, או שעילתן גבולית. אינני סבור כי זהו המקרה שבפני. אין מדובר כאן בהבעת דעה על התובע בצורת מילוי תפקידו, אלא בייחוס לתובע הודאה במעשים פליליים".
לאחר בחינות כל הראיות שהובאו בפניו, פסק בית המשפט לטובת צורי, וחייב את הנתבעים לשלם לו פיצויים בסכום כולל של 25 אלף שקל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 7,000 שקל. השופט הבהיר כי יש להעניק פיצוי הולם הן בשל הפגיעה האישית והן לצורך הרתעה. הוא כתב בהכרעתו כי, "אין ספק שלתובע נגרמה פגיעה אישית וציבורית מפרסום הקלטת, גם אם לא ניתן להוכיח כי גרמה להפסדו בבחירות".
האם הנתבעים ניסו להוכיח שהקלטת אמיתית?
לא, הנתבעים לא הציגו חוות דעת נגדית, לא הביאו עדים שיכולים לזהות את קולו של צורי ולא הציגו ראיות נוספות שיכולות להעיד על מקור ההקלטה והאותנטיות שלה.
האם הנתבעים התנצלנו על הפרסום?
לא, הנתבעים אמנם הסירו את הפרסום לאחר מכתב התראה, אך לא פרסמו הבהרה או התנצלות רשמית.
האם הפרסום השפיע על תוצאות הבחירות?
צורי טען כי הפרסום השפיע באופן ישיר על תוצאות הבחירות, שבהן הפסיד בפער של 194 קולות בלבד. עם זאת, לא הובאו ראיות חד-משמעיות להוכחת קשר סיבתי בין הפרסום להפסד שלו.
האם בית המשפט שקל להטיל על הנתבעים פיצויים מוגדלים?
השופט שקל את האפשרות, אך לבסוף פסק פיצויים בסכום כולל של 25 אלף שקל בלבד, תוך התחשבות בכך שהנתבעים הסירו את הפרסום לאחר קבלת מכתב ההתראה.
האם נעשתה בדיקה פלילית לגבי זיוף הקלטת?
לא ידוע על פתיחה בחקירה פלילית בנושא הזה, אך התובע צירף, כאמור, חוות דעת מומחה שקבעה כי הקלטת אינה קולו.
האם תעמולת בחירות נותנת הגנה מיוחדת בפני תביעות לשון הרע?
לא, בית המשפט קבע כי גם בתקופת בחירות אין הגנה גורפת ללשון הרע, ויש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לחוק.
במקרה אחר, בפסק דין דנ"א 2121/12 פלוני נגד ד"ר אילנה דיין, נקבע כי גם אם מדובר בפרסום עיתונאי ביקורתי, יש לבחון את תום הלב של המפרסם ואת סבירות בדיקותיו. נקבע כי עיתונאי מחויב לבדוק מידע לפני הפרסום שלו, אחרת לא יוכל לטעון להגנת תום לב. במקרה נוסף, בפסק דין רע"א 6557/20 ערוץ 10 נגד מירי רגב, נדחתה טענת "תביעת השתקה", ונקבע כי גם איש ציבור זכאי להגנה על שמו הטוב - אם הוכח שנעשתה כלפיו הוצאת דיבה חסרת בסיס. בע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp נגד עזור, פסק הדין הדגיש את חשיבות האיזון בין חופש הביטוי לשמירה על שם טוב, בייחוד כשמדובר בפרסומים בעלי השלכות פוליטיות וציבוריות רחבות.
