בקשה הוגשה להוצל"פ עם פסקי דין שהמציאו כלי AI

בפסיקה מעניינת שניתנה לאחרונה על ידי הרשם אביעד איגרא בלשכת ההוצאה לפועל מחוז מרכז, נדחתה בקשת חייב שביקש להתנגד למימוש רכיבי הפנסיה שלו במסגרת תיק מזונות, לאחר שהתברר כי הסתמך על פסקי דין שאינם קיימים, שהופקו באמצעות בינה מלאכותית (AI). זהו המקרה הראשון בישראל שבו נחשפה תופעה כזו במסגרת תיקי הוצאה לפועל - אחרי שמקרים דומים התרחשו בבתי המשפט בישראל.

מדובר בתיק מזונות שבו הצטבר חוב בסכום כולל של 137,283 שקל, אחרי שהחייב לא שילם שום דבר במסגרת החוב שלו מאז אוגוסט 2022. בעקבות זאת, הורו רשויות ההוצאה לפועל על מימוש הכספים המוחזקים עבור החייב בקרנות פנסיה וגמל, לטובת כיסוי החוב. החייב הגיש בקשה לביטול צו המימוש בטענה כי, "אין עילה חוקית לעקל את כספי הפנסיה" שלו, וזאת לאור שינוי הנסיבות האישיות שלו – נישואיו והולדת תינוקת. בבקשתו ציין החייב כי חוב המזונות פוגע בזכותו לקיום בכבוד, והוא אף הפנה לארבעה פסקי דין שלטענתו תומכים בעמדתו, תוך שהוא מציג ציטוטים מתוכם.

החייב הודה שהשתמש בכלי בינה מלאכותית

הרשם איגרא בחן את הבקשה, אך לא הצליח לאתר אף אחד מפסקי הדין שציין החייב - לא לפי מראי המקום שצירף, ולא לפי הציטוטים המובאים. "בחנתי את בקשת החייב אולם לא הצלחתי לאתר את פסקי הדין עליהם התבסס החייב... לפיכך, הורתי לחייב להמציא העתק פסקי הדין או פרטים נוספים לגביהם". החייב נדרש לספק הוכחות לקיומם של פסקי הדין, ובתגובה הוא צירף הפניות לשלושה פסקי דין נוספים. אלא שגם ההפניות האלה התגלו ככאלה שלא קיימות. הרשם כתב בהחלטתו כי, "למרבה התמיהה, גם האזכורים הנוספים אינם קיימים במאגרי המידע המשפטיים...".

נוכח הממצאים החמורים, נדרש החייב לספק הסבר. בתגובה, הוא הודה כי השתמש בכלי בינה מלאכותית כדי להפיק את תוצאות החיפוש המשפטי, וכי לא היתה לו יכולת לבדוק את תוכן פסקי הדין מכיוון שאין לו גישה למאגרי מידע משפטיים מלאים. "אני מצטער שהסתמכתי על תוצאות שהופקו באמצעות בינה מלאכותית מבלי לבדוק את תוכן הפסיקה", כתב החייב. הרשם מתח ביקורת על ההתנהלות הזו של החייב, וציין בהכרעתו כי, "סך הכול הובאו על ידי החייב בשתי בקשותיו שבעה פסקי דין מומצאים שלא היו ולא נבראו, ושבעה ציטוטים אשר לא נבראו".

• בן 72 הקטין משמעותית חוב של יותר מ-2 מיליון שקל
• אם ל-5 ביקשה שיקום כלכלי, הנאמנת התנגדה - מה הוחלט?

זהו המקרה הראשון בישראל שבו נעשה שימוש מטעה בבינה מלאכותית במסגרת תיק הוצאה לפועל. רק באחרונה החלו בתי המשפט להיאבק בתופעה של הגשת כתבי טענות הכוללים מידע שגוי שמקורו בבינה מלאכותית. הרשם ציטט בפסיקתו את החלטת בג"ץ שניתנה באחרונה בנושא, שבה נקבע כי, "השימוש בכלים של בינה מלאכותית אין משמעו כי ניתן להתפרק מאחריות, ולא ניתן להגיש לבית המשפט 'כתבי בית דין מוטעים ומטעים תוך הסתמכות עיוורת על הכלים האמורים'". בנוסף, הוא ציין בהכרעת הדין שלו כי, "הקלות בקבלת מידע זה על ידי כל משתמש עלולה לגרום למגפת הטעיה בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל וליצור מבוכה ומבולקה בהליכים המשפטיים".

על החייב נגזרו הוצאות מינימליות

אף שהחייב טען כי מדובר בטעות בתום לב, הרשם הדגיש כי עדיין מדובר בחוסר תום לב חמור. "כאשר חייב 'לובש' את מדי עורך הדין ונכנס לזירה המשפטית בהעלאת טענות באמצעות ציטוט פסקי דין, מוטלת עליו גם חובה לפעול בתום לב. חייב לא יכול להעלות טענות חסרות אחריות וללא בדיקת טענותיו המשפטיות, רק משום שהוא אינו עורך דין". הוא גם הוסיף כי אמנם לא ניתן לראות בהעלאת טיעון משפטי בלבד כמסירת מידע כוזב לפי סעיף 81(א) לחוק ההוצאה לפועל, אך על החייב היה לבדוק את המידע לפני שהגיש אותו לבית המשפט.

בסופו של דבר, דחה הרשם איגרא את בקשת החייב. "המסקנה המחייבת היא שעל מנת לשמור על הליך משפטי תקין בלשכות ההוצאה לפועל, אסור גם לצד שאינו מיוצג להמציא בעצמו או באמצעות מקורות אחרים פסקי דין או ציטוטים שגויים שלא נבדקו", הוא כתב בהכרעתו. למרות חומרת המקרה, ובהתחשב בכך שמדובר בתופעה חדשה, החליט הרשם להסתפק בהטלת הוצאות מינימליות על החייב, וחייב אותו לשלם 1,000 שקל בלבד.

• הכל או שקל - סכסוך משפחתי סביב צוואות האם
• ספרית העניקה דירה לעובדת, פיטרה אותה - האם המתנה תבוטל?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

האם החייב היה מיוצג על ידי עורך דין במסגרת ההליך הזה?

לא, החייב לא היה מיוצג על ידי עורך דין. הוא הגיש את הבקשה בעצמו, ולכן הסתמך על כלי בינה מלאכותית במקום על ייעוץ משפטי מוסמך.

כיצד הרשם גילה שהפסיקה שהחייב ציין אינה קיימת?

הרשם בדק את הציטוטים והפניות לפסקי הדין שהחייב ציין במאגרים המשפטיים הרשמיים, ולא הצליח לאתר אותם. לאחר דרישה להמצאת פסקי הדין, החייב לא הצליח לספק מסמכים אמיתיים.

במקרה שבו דן בג"ץ באירוע דומה, עמדה עתירה שהוגשה נגד החלטת בית הדין השרעי לערעורים בתיק גירושים. השופטת גילה כנפי-שטייניץ, בהסכמת השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון, דחתה את העתירה לגופה, אך במהלך הדיון התגלתה תופעה מטרידה: עורכת הדין שייצגה את העותרת הפנתה ל-36 פסקי דין והחלטות שיפוטיות שלא היו ולא נבראו. אף שעורכת הדין טענה תחילה ל"טעות טכנית", בהמשך ההליך הודתה כי הסתמכה על אתר שהומלץ לה על-ידי קולגות, מבלי שטרחה לוודא את אמיתות המידע. השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי בסבירות גבוהה מדובר בשימוש בכלי בינה מלאכותית, שסיפק לעורכת הדין "הזיות" - יצירת תוכן המכיל מידע כוזב המוצג כעובדה. אחד הנושאים המרכזיים שעלו בפסק הדין הוא הפגיעה באמון שבין בית המשפט לעורכי הדין. השופטת כנפי-שטייניץ התייחסה לכך בחריפות, וכתבה כי, "קריעת רקמת האמון שבין בית המשפט לעורך הדין עלולה לפגוע לא רק בשאיפה להגיע לחקר האמת, אלא גם לפגוע פגיעה אנושה ביעילות הדיון. ללא אמון זה יידרש בית המשפט, כמו גם הצד שכנגד, לוודא כל טענה ועובדה, באופן שישית עלויות מופרזות הן על הצדדים להליך והן על הציבור".