תביעה: האם גל שמועות על פיטורים גרם לעובדת אירוע מוחי?

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתה של מנהלת שיווק בחברה, שטענה כי לקתה באירוע מוחי נוכח גל שמועות על פיטורים במקום העבודה. לפי הנטען, שיחה עם הממונה עליה, בה הבהיר לה כי "איש אינו חסין בפני פיטורים", גרמה לה לאוטם האמור. בית הדין אימץ את חוות דעת המומחית שמונתה מטעמו, לפיה לא מתקיים קשר סיבתי בין האירועים.

התובעת עבדה מספר שנים כמנהלת שיווק בינלאומית בחברה. בשנת 2012 ניהלה התובעת שיחה עם הממונה עליה, במסגרתה ביקשה לברר אודות נכונותן של שמועות על פיטורים צפויים בחברה. בניגוד לשיחות קודמות שניהלו השניים בעניין זה, תשובתו של הממונה הפעם הייתה שונה מהרגיל, שכן במקום להרגיעה אמר לה הממונה כי איש אינו חסין בפני פיטורים וכי ישנו חשש מהותי כי יהיו שינויים ארגוניים בחברה. עם סיום עבודתה באותו היום, חשה התובעת ברע במהלך הנסיעה לביתה וביום למחרת לקתה באירוע מוחי.

על רקע זה, הגישה התובעת תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בה כנפגעת עבודה, וכשזה סירב הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין מינה מומחית מטעמו בתחום הנוירולוגי, על מנת שתחווה דעתה בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע החריג לאירוע המוחי שבו לקתה התובעת. לאחר מינויה של המומחית ובטרם ניתנה חוות הדעת, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי חלופי בשל אסכולה "מחמירה" לכאורה שבה מחזיקה המומחית, לפיה הקשר הסיבתי קיים רק כאשר קיימת סמיכות זמנים הקצרה משעתיים בין הופעת אוטם מוחי לאירוע המוחי. עם זאת, ביה"ד סירב לבקשה.

במסגרת חוות דעתה, קבעה המומחית באופן חד משמעי כי אין קשר סיבתי בין האירוע החריג לאירוע המוחי שבו לקתה התובעת וכי אין עדות בספרות הרפואית כי עלייה בלחץ הדם גורם סיכון גדול יותר לדיסקציה עורקית מאשר עלייה מתונה וכרונית בערכי לחץ הדם.

השופטת אריאלה גילצר-כץ הזכירה כי "דרך המלך" בתביעות מעין אלו היא למנות מומחה רפואי וכי לפי הנחיות נשיא בית הדין לעבודה, נדרש טעם ממשי לפסילת חוות דעת של מומחה כאמור. במקרה הנוכחי, צוין, התובעת כלל לא מבקשת לפסול את חוות הדעת של המומחית שמונתה אלא למנות מומחה "חלופי", ללא כל טעם ממשי.

עוד הוסיפה השופטת כי לא הובאה בפני בית הדין ראיה לכך שאכן קיימות אסכולות שונות באירוע מוחי מסוג דיסקציה. בנוסף, המומחית השיבה כנדרש על שאלות רבות שהופנו אליה ולכן מצא בית הדין לאמץ את חוות דעתה, בהיותה מנומקת ומלומדת כנדרש.

לסיום הוסיפה השופטת כי הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, היא לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית וכי קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה.

כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין