כופר מס - מי יכול לשלם "קנס" במקום הליך פלילי

"כופר מס" כחלופה לניהול הליך פלילי בגין עבירות מס. "כופר" הוא מונח מוכר לכולנו – אבל בעיקר מעולמות סדרות הפשע הפלילי וסרטי הפעולה, וקצת פחות מעולמות המס.

"כופר מס", חשוב לדעת, הוא מונח שגור בעולמות המיסוי, ומתאר מצב בו עברייני מס (או מי שמוגדר כ"חשוד" בעבירה זו) מגיעים להסדר מול רשויות המס המוסמכות כחלופה לניהול הליך פלילי שעשוי להסתיים בעונשים חמורים הרבה יותר, כולל מאסר בפועל.

לאחרונה, לאחר פרסום החלטות ועדת הכופר של רשות המסים לשנת 2018 (לעיון בכל החלטות הכופר של הועדה - עובר העבירה, העבירה, סכום הכופר, נימוקים)  עלתה סוגיית "כופר מס" לשיח הציבורי. עם זאת, יש הרבה אי-בהירות וחוסר ידע סביב הנושא. מהו בכלל "כופר מס"? מתי ניתן להגיש בקשה? האם עם הגשת בקשה לכופר אני מודה בביצוע עבירה? האם זה הופך אותי לעבריין? מהם שיקולי ועדת הכופר? להלן מדריך העונה על עיקרי השאלות:

מהו כופר מס?
מוסד הכופר, הינו מוסד חיובי וחיוני, המאפשר בעיקר לנישומים להם זו העבירה הראשונה ולאנשים ללא עבר פלילי לסיים את המחדל ללא כתב אישום ו/או הרשעה פלילית ו/או רישום פלילי, דבר היכול להשפיע על המשך חייהם תוך הטלת מגבלות קשות. מוסד זה מחזק ומפתח את ההרתעה כלפי נישומים אשר לא ביצעו עבירות מעולם או נישומים שעברו עבירות הנובעות מהזנחה או מהבנה לקויה של החוק. למעשה, מדינת ישראל מאפשרת, בנסיבות המתאימות, "כפרה" לחשודים בעבירות מס.

רשות המסים בישראל רשאית להטיל כופר על אדם החשוד בעבירות מס מסוימות כחלופה להליך פלילי, בהסכמתו, ועל מנת למנוע ממנו את עינוי הדין (ניהול משפט פלילי בסיומו ייתכן עונש מאסר וכן הטלת קנסות כבדים). בקשה לתשלום כופר מוגשת על ידי החשוד בעבירת מס, לרוב באמצעות עורך הדין שמייצג אותו, וההחלטה האם להיענות לבקשה (או לדחותה ולהגיש כתב אישום( וקביעת גובה הכופר הן בסמכותה של ועדה של רשות המסים. חשוב לציין כי תשלום הכופר בא, בדרך כלל, בנוסף לתשלום מלוא המס הנדרש על פי חוק.

מהי אותה ועדה וכיצד היא מסייעת לנאשמים ולמדינה?
ברשות המסים יש ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מס ערך מוסף, מכס ומס קנייה. הוועדות הללו מוסמכות לדון בעניינם של חשודים ולהחליט על הטלת כופר.

לגישתנו, מדובר במנגנון יעיל שיש לעשות בו שימוש רחב יותר ובכך להתחשב בנישומים רבים, במיוחד אלה נטולי העבר הפלילי וכאלה שעבירת המס המיוחסת להם משקפת את המקרה הראשון בו מעדו. מנגנון הכופר מייעל את ההליך האזרחי והפלילי, חוסך זמן שיפוטי רב (במישור האזרחי והפלילי גם יחד), מונע עינוי דין מחשודים ובמידה רבה, כך אנו סבורים, מחזק את אמון הציבור במערכת המשפט ודוחף את החשוד לעבר התנהלות עתידית חוקית ומודעת. נראה כי מיצוי הליכים פליליים בדרך של הגשת כתב אישום, לא אחת, גורמת לנאשם לפתח כעס כלפי מערכת המשפט, בעוד שקבלת בקשת החשוד לסליחה וכפרה, במיוחד בשעה בה מדובר באזרח נטול עבר פלילי, מקרבת אותו לעבר המדינה ומוסדותיה ולעבר שיבה לדרך הישר - ולו משום שהמערכת גילתה כלפיו גמישות והבנה.

מתי ניתן להגיש בקשת כופר?
ניתן להגיש בקשת כופר עבור חשוד כבר בשלב בו החשוד נחקר ברשות המיסים ועולות מולו חשדות בגין עבירות מס. הבקשה מוגשת לפקיד השומה ביחידה החוקרת והיא זו אשר מעבירה את חוות דעתה לבקשת הכופר ומועברת לוועדת הכופר המוסמכת. ניתן להגיש בקשת כופר גם בשלב מאוחר יותר שבו תיק החקירה מועבר לפרקליטות, אלא שאז הפרקליטות תיתן חוות דעת לגבי בקשת הכופר, במקום היחידה החוקרת ובנסיבות כאלה, היה והחל המשפט, יש בנוסף צורך בהסכמת  של היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב ההליכים כנגד הנאשם.

מהם שיקולי ועדת הכופר?
על מנת לקבוע האם תינתן לחשוד האפשרות לתשלום כופר בגין עבירות מס ומה יהיה גובה הכופר נלקחים בחשבון שיקולים רבים, בין השאר, חומרת העבירה, מידת השפעתו של החשוד בביצוע העבירה על העבירה, הרשעות קודמות, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי (רפואי, כלכלי), בני משפחה התלויים בחשוד, הסרת המחדל, מעמדו של מבצע העבירה , האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, היקף התופעה וחומרתה ועוד.

האם תשלום כופר הוא בחזקת הודאה בעבירה? כלומר – אם אני משלם כופר אני הופך ל"עבריין"?
על סמך ניסיון העבר, עצם העובדה שנאשם שילם כופר מס מכפרת על העבירה. באופן דומה, ניתן לומר האם תשלום של קנס על עבירת תנועה הופכת את משלם הקנס לעבריין. 
פקודת מס הכנסה קובעת כי היה ונעברה עבירה, ניתן להמירה בכופר כסף. כך שלכאורה – עצם הגשת הבקשה לכופר טומנת בחיקה הודאה מאת המבקש בדבר ביצוע העבירה.

יחד עם זאת, נראה כי יש בנמצא חשיבות מכרעת לתוכן בקשת הכופר עצמה ולאופן ניסוחה. כך לדוגמא, היה וחשוד מגיש בקשה לכופר, תוך הבהרה מפורשת, במסגרת הבקשה לכופר, לפיה אין הוא מודה בביצוע העבירות בגינן נחקר וכי זו מוגשת, לדוגמא, בכדי לפתור את החשוד מניהול הליך משפטי מייגע (מה שעלול להחליש מאוד את הסיכוי לקבלת בקשתו ע"י ועדת הכופר), אזי תקום לה טענה מצד המבקש, במסגרת ההליך האזרחי/שומתי,  לפיה אין בעצם הגשת הבקשה לכופר, היה וזו תתקבל, כדי להוות הודאה בדבר המיוחס לו.

יתרה מזאת ייתכנו בקשות לכופר מהן יעלה כי המבקש מודה בחלק מהמיוחס לו ודוחה חלק אחר מהטענות המיוחסות לו ו/או בחלק מהסכומים המיוחסים לו, כך שהיכולת להסתמך על הבקשה לכופר לטובת מיצוי הליכים אזרחיים עשויה להיות מושפעת מההסתייגויות המופיעות בבקשה, כאמור. על אף האמור לעיל, יובהר, כי בדרך כלל, הפונה בבקשה לכופר מעוניין כי בקשתו תתקבל ועבירותיו יכופרו ומשכך, במסגרת הבקשה לכופר - יודה הוא ללא הסתייגות בעבירות המיוחסות לו ואף יביע חרטה על הנעשה, תוך התחייבות להימנע מהישנות הנעשה ושמירה על הוראות החוק בעתיד לבוא.

בהקשר דלעיל, יש לקחת בחשבון כי שעה בה נפתחת חקירה פלילית בעניינו של אזרח, אזי ההתנהלות מולו תהא בדר"כ בשני ערוצים: האחד – במישור הפלילי, והשני – במישור אזרחי. במישור הפלילי יכול המקרה להתפתח לכדי כתב אישום ולניהול משפט פלילי ויכול הוא להיבלם בדרך של תשלום כופר, כמפורט לעיל.

המישור האזרחי יתבטא בדרך של הוצאת שומה המושתתת במידה רבה על הממצאים העולים מהחקירה הפלילית. היה ותהא יתנהל הליך פלילי וזה יסתיים הרשעה – אזי ההרשעה תהווה בסיס חלוט להוצאת שומה אזרחית עליה יתקשה הנישום עד מאוד לחלוק. היה והתיק הפלילי יסתיים בדרך של תשלום כופר כסף, אזי יש בנמצא סבירות לפיה רשות המס האזרחית תטען כי תשולם הכופר שקול להודאה במיוחס לאזרח ומשכך על האחרון לשלם את מלא המס בגין ההכנסות נשוא החקירה הפלילית, מה שמחזיר אותנו לחשיבות העומדת בבסיס ניסוח הבקשה לכופר וההודאות הנכללות בבקשה. פרמטרים אלה חייבים להילקח בחשבון שעתה בה מקדם האזרח הגשת בקשה לכופר.  

כותב הטור הוא עורך דין, מומחה למיסוי ושותף במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.