מלחמת אחים: משמונה יוצא אחד
סכסוכי ירושות גוזלים לא מעט מזמנם של בתי המשפט בישראל. סכסוכי ירושות במשקים במושבים מסובכים מהסכסוכים הרגילים של דירה בעיר. ידועה האימרה כי אמא אחת יכולה לגדל 10 ילדים אבל 10 ילדים לא יכולים לטפל באמא אחת, כך על דרך ההשאלה גם במשקים חקלאיים אבא אחד יכול לטפל במשק, אבל 10 ילדים לא. הפרקטיקה בסכסוכי ירושה במשקי מושבים היא שלאחר פטירת בעל הנחלה בית המשפט מחפש למצוא מי מהילדים יוכל להיות זה שיקבל את הנחלה. הנחלה לא יכולה להיות של כל האחים.
הסיפור שלפנינו מתחיל בשנת 2012 עם פטירתו של אביהם של התובע והנתבעים. בצו הירושה נקבע כי 8 ילדיו הם היורשים בחלקים שווים ביניהם. המנוח היה ועודנו רשום פורמלית, יחד עם רעייתו, בעל הזכויות במשק. מדובר בזכויות של בר רשות. שם היה בית מגוריו, בו הוא התגורר שנים ארוכות, יחד עם אשתו, שנפטרה בשנת 2004.
עוד כשההורים המנוחים היו בחיים הם העניקו לילדיהם הענקות שונות, ובין היתר נתנו לחלק מהם זכות לגור במבנים שהוקמו ללא היתר במשק. כמו כן נעשה שימוש במחסנים שונים במשק ואלו הושכרו לצדדים שלישיים תמורת דמי שכירות.
- כל הכותרות
בראשית שנות קיומו של המשק אומנם הייתה בו פעילות חקלאית מכמה סוגים כגון מטעים, לולי תרנגולות ועוד, אך ב-30 השנים האחרונות אין כל פעילות חקלאית במשק. כיום מתגוררים במשק 4 בתי אב - התובע מתגורר בבית שבנה, שגודלו כ-160 מ"ר. אחד האחים גר בבית ההורים, אח אחר מתגורר במחסן במשק ויתר האחים מקבלים דמי שכירות ממבנים שונים בנחלה.
איך התחיל הסכסוך?
הסכסוך בין האחים נוגע לזכויות במשק. התובע הגיש תביעה להכיר בו כבן ממשיך או כמי שקיבל הזכויות במשק במתנה מאביו ז"ל עוד בחייו. לחילופין עתר התובע להעביר אליו הזכויות במשק משום שהוא היחיד המסוגל והראוי לקיימו, תוך פיצוי של אחיו, עפ"י הוראות סעיף 114 לחוק הירושה.
התובע טען כי אביו הודיע לכל האחים כי בחר לתת לו את הזכויות במשק כבן ממשיך (הבן אליו עוברות הזכויות במשק). הוא אף הודיע לוועד המושב ודאג כי בנו ירשם כחבר במושב וכבעל זכות הצבעה. התובע מצרף מסמכים שונים המעידים לטענתו כי הוא בן ממשיך. התובע טוען כי ההליך הושלם עד תום עפ"י הנהלים שהיו קיימים באותה עת בשנת 1998. לטענתו, כל שנדרש בזמנו היה להודיע לסוכנות היהודית ולרמ"י (רשות מקרקעי ישראל), וכך נעשה.
התובע טען כי גם אם לא הושלם הליך רישום בן ממשיך עד תום, מטעמים טכניים או אחרים, יש להכיר בו כבן ממשיך משום רצון האב המנוח והמערכת ההסכמית הפנים משפחתית. התובע טוען כי אביו אמר לו לדאוג לאחיו אולם לא ביקש כי תשולם להם כל תמורה. הוא הציע לחלק מאחיו לבצע פרצלציה ולקבל חלק מהשטח אולם קמה ביניהם מחלוקת מי יישא בעליות הפרצלציה והדבר לא נעשה לבסוף.
השופט עובד אליאס מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ציין כי התובע מחזיק בשתי עמדות, מצד אחד הוא מבקש להכיר בו כבן ממשיך, ומצד שני הוא מבקש להכיר בו כמי שקיבל את זכויות המנוח ללא תמורה עוד בחייו. התובע טוען כי היה והוא לא יוכר כבן ממשיך, יש לפחות לקבוע כי קיבל מהאב השטח (של 500 מ"ר) הצמוד לבית שבנה, לפעול עפ"י הוראות סעיף 114 לחוק הירושה, ולקבוע כי כלל הזכויות במשק יועברו אליו תוך פיצוי אחיו. התובע הדגיש את מכתבי הדרישה שהגיעו מרמ"י להסדיר את חריגות הבנייה ולשלם קנס בשיעור של מאות אלפי שקלים.
הנתבעים טענו טענות שונות, אולם באופן עקרוני כולם מתנגדים לבקשות התובע. הם טענו כי לתובע לא הוענקו זכויות של בן ממשיך. חלק מהם טען כי לכל היותר ניתן לו השטח הצמוד לבית המגורים שבנה. חלק טענו כי ניתנה לו זכות לגור בלבד, שאינה נופלת מהזכות שניתנה להם להתגורר במקום. הנתבעים טענו כי חלק מהבנייה של התובע אף היא ללא היתר. הנתבעים מבקשים למכור את המשק ולהתחלק בתמורה שתתקבל בחלקים שווים ביניהם. הם מדגישים כי לא צריכה להיות כל העדפה של התובע על פני האחרים והוא אינו היחיד שיכול לקיים המשק. חלק מהאחים טענו כי גם אם האב המנוח התכוון למנות את התובע כבן ממשיך, הרי שחזר בו לאחר מכן ועל כן לא השלים ההליך.
אחת מהאחיות לא יוצגה בהליך וטענה כי היא מסכימה עם התובע, בהמשך טענה כי האב ביקש שהתובע יהיה "דור ההמשך" אולם איננה יודעת אם התכוון ליתן בידיו את מלא הזכויות במשק או את בית המגורים אותו בנה במשק. עוד אח אחד לא יוצג בהליך והותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.
יחידה חקלאית אחת שלמה
השופט אליאס קבע כי "העיקרון המרכזי הנוגע לפיקוח רשות מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית על עבירות זכויות השימוש וההחזקה במשקים חקלאיים נובע מהכלל לפיו המשק החקלאי נועד להיות יחידה חקלאית שלמה אחת, באופן שהמתיישב יוכל להתגורר בה ולמצות את פוטנציאל הפרנסה שבה. בנסיבות אלו נאסר על מכירה רצונית של חלק מהמשק ועל פיצול המשק בין יורשים".
עפ"י הפסיקה, הזכויות במשק אינן ניתנות להורשה ואינן חלק מהעיזבון. בנסיבות אלו נולד המנגנון של בן ממשיך, בשביל לתת אפשרות לבעלי הזכויות במשק להעביר את זכויותיהם לילדיהם לאחר מותם. אך יש להבחין בין הגדרת "הבן הממשיך", הנקבעת לפי דיני האגודות השיתופיות והחוזים שנחתמו בין בעלי הזכויות לגורמים המיישבים, לבין מהות והיקף זכויותיו והאופן שבו ממנים ברי רשות בן ממשיך הנבחנים ונקבעים לפי דיני החוזים.
התקנות וההסכמים שנחתמו עם בעלי הזכויות עוסקות בקביעת מסגרת היחסים בין הבן הממשיך לבין האגודה בלבד, אך לא יוצרות את הבן הממשיך. יצירת הזכות של הבן הממשיך נעשית בפועל מכוח חוזים שנחתמים בין בעלי הזכויות למתיישב הנעבר, ואשר צריכים להיות מועברים לאישור הגורמים המיישבים.
נפסק לא אחת כי גם אם לא הסתיים ההליך הפורמלי של אישור בן ממשיך ע"י הגורמים המיישבים, יכול בית המשפט, בהיעדר התנגדות מטעם הגורמים המיישבים, להורות על השלמת הרישום, וזאת במקרה בו התרשם בית המשפט כי במערכת היחסים החוזית הפנים משפחתית אין מניעה מלהורות כך. מכאן כי ישנם מקרים שאף ללא אישור צדדי ג' - הגורמים המיישבים, ההתחייבות של ההורים כלפי בנם תעמוד בתוקפה והיא אינה בטלה עקב כך.
ההסכם למינוי בן ממשיך, הקובע התחייבות בלתי חוזרת של בר הרשות למנות את בנו כבן ממשיך, יכול שיהיה הסכם מתנה תקף, שריר וקיים, למרות שמדובר בחוזה על תנאי מתלה (אישור הגורמים המיישבים) והתנאי טרם התקיים. עוד נפסק כי את מערכת היחסים החוזית הפנים משפחתית יש לבחון עפ"י דיני החוזים ודיני המתנה. דברים אלו רלוונטים בעיקר בנסיבות בהן מבקש בעל הזכויות לחזור בו ממינוי בן ממשיך. הפסיקה קבעה כי הסכמים למינוי בן ממשיך טעונים הסכמת צדדי ג' - הגורמים המיישבים ולפיכך עד שלא הושלמה ההתחייבות ברישום, מדובר בהתחייבות ליתן מתנה ולא בחוזה מתנה שהושלם.
מהן ההשלכות של סעיף 114 לחוק הירושה?
סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי "משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון".
בנוסף נכתב בסעיף כי "באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו - יחליט בית המשפט לפי הנסיבות. אם היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי - בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים. אם היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור".
השופט ציין כי "בעת הזו, בה רובם ככולם של המשקים בארץ אינם משמשים עוד לחקלאות כי אם למגורים. נקבע בפסיקה כי "מטרתו המובהקת של ההסדר הקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה הינה לשמר את המשקים החקלאיים כמשקים מניבי תוצר חקלאי או משקי דווקא, ומכאן נובעת הקביעה כי מי שיזכה במשק הוא אותו יורש "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק ולא, למשל, היורש המרבה במחיר - כפי שנקבע בסעיף 113 לחוק הירושה לגבי נכסים שאינם ניתנים לחלוקה".
ואולם, מגמת סעיף 114 נראית כיום אנכרוניסטית. רוב תושבי המשקים במדינה אינם חקלאים והם מתגוררים במושב מטעמי נוחות ואיכות חיים. הניסיון לשימור עיבודם של משקים חקלאיים קטנים המפרנסים משפחה אחת נראה היום כדבר שזמנו עבר". ואכן, כיום פועלים משקים חקלאיים מועטים, עם זאת, עקב החיפוש הגואה אחר "איכות חיים" מחוץ לעיר - הפך הפוטנציאל הכלכלי - נדל"ני הגלום במשקים למוקד התעניינות, וכל נושא הפוטנציאל החקלאי, שבעבר שיחק תפקיד משמעותי בכל הנוגע למשקים, איבד ממעמדו.
השופט אליאס קבע כי "דומה כי השאיפה לשמר את המשקים כמשקים חקלאיים, והציפייה שבכל משק יימצא יורש המוכן ומסוגל לקיימו כ"משק חקלאי", אינן מציאותיות עוד, ונראה כי יש צורך בהתאמת המצב המשפטי למציאות החיים הנוכחית. סעיף 114 לחוק הירושה, במתכונתו הנוכחית, אינו נותן מענה ברור למצבים השכיחים מעין זה הנדון כאן, בהם אף אחד מהיורשים איננו "מוכן ומסוגל" לקחת על עצמו להמשיך את הפעלת המשק כמשק חקלאי-יצרני, אך ישנו יורש המעוניין בכל זאת להחזיק במשק כנכס ולא כמשק פעיל".
הפסיקה קבעה כי יש לבחון את צירוף המילים הבן "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק, במבחן מצטבר של מוכנות (מבחן סובייקטיבי) ובמבחן של מסוגלות לקיים את המשק (מבחן אובייקטיבי). למרות זאת, עם התפתחותה של הטכנולוגיה בעידן המודרני, ולעובדה כי ניתן כיום לקיים משק החקלאי באמצעות פועלים, כמעט ואין עוד כל נפקות למבחן האובייקטיבי.
בפסיקה נקבע כי השיקולים המרכזיים להכרעה בשאלה מיהו הבן "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק הם עיסוק קודם ונוכחי בחקלאות וניסיון בהפעלת המשק, הפעלת המשק בפועל לאחר פטירת ההורים, המשכיותו של המשק ומניעת הזנחתו, מגורים במשק, לרבות כוונה להמשיך להתגורר בו וקבלה לחברות באגודה, אולם באין פעילות חקלאית ממשית במשק או שאין יתרון מובהק למי מבין ילדי ברי הרשות על פי השיקולים "הקלאסיים". יש מקום להפעלת שיקולי תום לב, יושר וצדק הנוגעים למערכת היחסים הפנים משפחתית וקביעה ערכית של ביהמ"ש ביחס לשאלה מיהו הבן "המוכן ומסוגל" לקיים את המשק בנסיבות העניין.
האם העניק האב לתובע את הזכות להיות בן ממשיך?
השאלה המשפטית שנדונה במשפט הייתה האם העניק האב המנוח לתובע את הזכות להיות בן ממשיך? השופט ציין כי באם התשובה תהיה חיובית - הוא יורה על רישום הזכויות במשק על שמו, של התובע תוך פינוי יתר האחים. בנוסף, ציין השופט כי יש לבחון האם הענקת הזכות של בן ממשיך הייתה כפופה לזכות מגורים כלשהי של מי מהאחים האחרים והאם ניתן כלל ליצור יצור משפטי שכזה?
השופט קבע כי הוא דוחה את הטענה כי הוענקו לתובע זכויות של בן ממשיך. בנוסף דחה את הטענה כי הוענקו לתובע עד תום זכויות כלשהן במשק עוד בחיי המנוח. למרות זאת, קבע השופט כי התובע הוא המוכן, היכול והראוי לקיים המשק, ועל כן דין הזכויות לעבור אליו, תוך פינוי האחים המתגוררים במקום או מקיימים פעילות כלשהי במחסנים, ותוך פיצוי כל 7 האחים, בחלקים שווים ביניהם.
התובע אינו בן ממשיך
השופט אליאס קבע כי "האב המנוח לא השלים את כל הפעולות שנדרשו בכדי למנות בן ממשיך, כנראה משום שלא גמר אומר למנות את התובע כבן ממשיך. הוא ביקש להעניק לתובע זכות כלשהי, מוגבלת, ושאינה עולה בקנה אחד עם זכותו של בן ממשיך.
השופט מצא כי למעט ההודעה לוועד המושב (שגם בה לא נאמר במפורש "בן ממשיך"), לא נעשה דבר וחצי דבר עם הרעיון של מינוי בן ממשיך. כמו כן לא נתקבלו אישור והסכמת הסוכנות היהודית ואף לא נתקבל אישור רמ"י. השופט קבע כי האב ביקש להעביר לתובע את השטח עליו בנה את ביתו בלבד.
השופט אליאס ציין כי למרות זאת הוא יכל לקבוע בן ממשיך גם אם לא הושלם ההליך במלואו. אך כלל העדויות מביאות למסקנה כי כוונת האב הייתה שלא להעביר מלוא הזכויות במשק ע"ש התובע ולכן לא יעשה זאת. "מינוי בן ממשיך נוגד את רצונו. לא זו הייתה ההסכמה החוזית הפנים - משפחתית בין כל בני המשפחה. איני נותן אמון בגירסת התובע כי האב כינס את כל ילדיו ואמר להם כי הוא בן ממשיך. אני מקבל גירסת הנתבעים כי האב ביקש להעניק לתובע זכות מוגבלת בחלקה עליה בנה ביתו".
התובע לא קיבל זכויות כלשהן במשק
השופט אליאס דחה את טענת התובע להעברת הזכויות על שמו וקבע כי "לא ניתן לקבוע כי בוצעה העברת זכויות במשק על שם התובע עוד בחיי המנוח ולו מהטעם שלא הובאו ולא נחתמו מלוא המסמכים הדרושים להעברת זכויות . בהיעדר כל המסמכים הדרושים לביצוע העברה כאמור, אין אלא לקבוע כי לא בוצעה ההעברה".
"העסקה לא דווחה למשרדי מיסוי מקרקעין, לא דווחה לרמ"י, לא נחתמו יפויי כח בלתי חוזרים והלכה למעשה לא נעשתה כל פעולה רישומית למעט הודעה לוועד המושב. השופט אליאס ציין כי "אני נותן אמון מלא בדברי הנתבעים לפיהם האב ביקש לשמור הזכויות לעצמו ולא הסכים להעבירן לאחר עוד בחייו". אין חולק כי ראשית ביקש האב למנות את אחד מהאחים הנתבעים כבן ממשיך ולא את התובע, אך משום שביקש מהאב שהזכויות ירשמו על שמו באופן מיידי, האב סירב והופסק השיח עימו והוא פנה לתובע.
למרות זאת קבע השופט אליאס כי "התובע הוא הראוי, המוכן והמסוגל לקיים את המשק ועל כן יש להעביר את הזכויות אליו. הסיבה לכך היא כי האב ביקש לסייע לכל ילדיו. הוא נתן זכויות מגורים לכל אחד מהם, כפי יכולתו, ועל אף שמדובר במתן זכויות ללא היתר ובניגוד לעמדת רמ"י. האב ידע היטב כי יש למנות את אחד מילדיו שידאג לביצוע האמור, ובכלל זה ידאג לכל יתר הילדים. אני נותן אמון מלא בעדותם של התובע אחת האחיות כי האב סבר כי התובע יעשה זאת בצורה הטובה ביותר ועל כן בחר בו להיות מעין 'ממשיך דרכו'.
השופט אליאס קבע כי "הייתה לאב העדפה ברורה ומפורשת כי התובע יהיה מה שכונה אצל בני המשפחה דור ההמשך, יהיה הביטוי המשפטי המדויק לכך אשר יהא. לא ניתן להתעלם כי התובע בנה את ביתו במקום, בהיתר כדין. ההיתר נרשם על שם האב, אולם מדובר באקט טכני בלבד, משום שהאב הוא בעל הזכויות.
"הבנייה נעשתה ע"י התובע והוא אשר התגורר במקום שנים רבות, בנוסף התובע לקח הלוואת משכנתא לצורך הבנייה. אני נותן אמון בגרסת התובע כי הוא זה ששילם את ההלוואת המשכנתא. לתובע ניתנה חברות במושב וזכות הצבעה. ועד המושב עודכן כי האב מבקש להעביר את זכויותיו אליו. הסוכנות היהודית ורמ"י עודכנו אף הם. בנסיבות אלו, חובת תום הלב, הצדק, היושר ומערכת ההסכמים הפנים משפחתיים מחייבים לקבוע כי התובע הוא שראוי, מוכן ומסוגל לקיים המשק".
השופט ציין כי הקביעה כי התובע הוא המסוגל, הראוי והמוכן לקיים המשק לא נובעת מיכולת או מכישרון שיש לו לקיים חקלאות במקום. כבר שנים רבות שאין פעילות חקלאית במשק. איש מהצדדים אינו חקלאי והמקום משמש מגורים ומסחר בלבד. אך הפסיקה קבעה כי בהיעדר פעילות חקלאית או בהיעדר העדפה של מי מהיורשים מהטעמים הקלאסיים של מסוגלות ויכולת לקיים חקלאות במשק, יש להרחיב את מעגל השיקולים להסכמות הפנים משפחתיות, צדק, יושר, תום לב. אלו מחייבים קביעה כי התובע הוא הראוי.
בנוסף קבע השופט אליאס כי רצון האב היה להעניק לתובע זכויות במגרש עליו בנה ביתו בלבד, ולא בכל המשק. "המנוח חתם בפני עו"ד במפורש כי ההענקה לתובע היא של החלקה עליה בנה את בית מגוריו בלבד. בנוסף התובע העיד בצורה מפורשת, במספר הזדמנויות, כי אביו ביקש ממנו לדאוג ליתר אחיו. התובע הצהיר כי הציע לאחיו לקבל חלקים מהמשק תוך פרצליה שיעשו, השופט ציין כי "התובע הציע חלקים מהמשק לאחיו, תוך פרצליה, לא מטוב לב גרידא אלא משום ידיעתו המפורשת כי קיבל לידיו החלקה עליה בנה ביתו בלבד ולא את כל המשק".
על התובע לפצות את אחיו, בשיעור זהה
השופט אליאס קבע כי "הפיצוי יתחלק בין כל היורשים, בחלקים שווים ביניהם, כפי צו הירושה שניתן אחר האב המנוח". בקביעת שיעור הפיצוי דן השופט בשאלה האם הפיצוי יינתן לפי שווי נטו או ברוטו?
"הכלל הוא כי הפיצוי אותו יידרש מקבל הזכות ליתן ליתר אחיו הוא עפ"י ערכי נטו. בהעברת הזכויות לתובע לא ישולמו מיסים שונים, לרבות דמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל".
השופט קבע כי על התובע לפצות את אחיו לפי ערכי נטו. האחים המפוצים הם בבחינת 'זה נהנה וזה לא חסר'. ערכי נטו הכוונה כי אלו יקבלו את התמורה שהייתה מגיעה לכל אחד ואחת מהם אם המשק היה נמכר לצד שלישי והיו משולמים מלוא המיסים החלים.
כמו כן פסק השופט אליאס כי "הזכויות בכלל המשק יועברו לתובע מכוח סעיף 114 לחוק הירושה. לגבי שיעור הפיצוי לאחים יראו בחלקה עליה הוקם בית התובע כאילו הועברה בפועל על שמו. שיעור הפיצוי הכולל שיש לשלם לאחים הוא לפי שוויו של המשק במכירה רגילה בשוק החופשי, וכאילו בוצעה והושלמה בו פרצלציה, והוצאה ממנו החלקה עליה בנה התובע את ביתו, בניכוי המיסים שיחולו במכירה לצד שלישי, לרבות דמי הסכמה לרמ"י, ובניכוי היתרה העדכנית של דרישת רמ"י לקנסות בגין שימושים חורגים ובאופן זה הקנסות חלים על כל אחים, מנגנון זה מדמה, הלכה למעשה, מכירת המשק, כאילו פוצל ממנו בית התובע, לצד שלישי".
בנוסף החליט כי השמאי שימונה יבחן מה גודל החלקה המקובל והראוי להצמיד לבית שבנה התובע. לכל אחד מ - 7 האחים ישולם 1/7 מהסכום. השופט קבע כי החישוב יהיה לפי 7 האחים שיקבלו פיצוי ולא 8 עם האח התובע, וזאת מהסיבה ששיקולי צדק ויושר מחייבים לפעול כך. השופט הוסיף גם כי "יכול וזו גם הייתה כוונת המנוח. הענקת החלקה לתובע שונה מאוד מההענקות שניתנו לאחים האחרים, בדמות משק עזר או מגרש בהרחבה. אלו ניתנו בתמורה כלשהי וכאן מדובר על הענקה ללא תמורה, ובנוסף מדובר על הענקת חלקה שגורעת באופן ישיר משוויו של המשק וקשורה אליו באופן ישיר, בשעה שהענקות האחרות אינן קשורות ישירות למשק".
השופט אליאס קבע כי לאחים שעושים שימוש במשק ישולם הפיצוי בכפוף לפינויים מהחלקה, ואלו יבוצעו בתוך 180 יום מיום קבלת השומה. לאחים שלא עושים כל שימוש במשק, ישולם הפיצוי תוך 90 יום מיום קבלת חוות דעת השמאי שימונה. לא נקבע צו להוצאות.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.אח חמדן ושקרן! למה לגזול מאחים ירושה?אלי תל אביב 02/06/2023 06:58הגב לתגובה זו0 0כעת הפסיד במשפט וגם הפסיד את אחיו.סגור
-
1.אפרופו ירושותגלעד 02/06/2023 06:44הגב לתגובה זו1 0אפרופו ירושות. רוב האנשים לא מודעים לרווח האלטרנטיבי מדירות ירושה. ברוב המקרים תכולת הדירה עשויה להיות בעלת ערך כספי - אספני גבוה. הדבר נכון בעיקר בדירות של אנשים מבוגרים. ככל שיש בדירה פריטים ישנים כמו תקליטים, ספרים, עיתונים ישנים או כל פריט משנות החמישים, יש מצב שמדובר על פריטי אספנות בעלי ערך כספי משמעותי. אם אתם רוצים לדעת כיצד להעריך את תכולת הדירה באופן עצמאי חפשו בגוגל "פינוי ירושות ואספנות" וקבלו מאמר מדוייק של יוסף האוסף שמסביר איך להעריך באופן עצמאי את תכולת הדירה.סגור
