העניק במתנה את דירתו לשכנתו - האם הוא יכול להתחרט?

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן לאחרונה בתביעה של אדם לביטול התחייבותו להעניק דירה במתנה לשכנתו. התובע קשיש בן 76, מהנדס בניין שהתגרש מאשתו לפני שנים רבות, ונמצא כיום במצב רפואי סיעודי, העניק במתנה לשכנתו בצוואתו את כל רכושו כולל הדירה בה הוא מתגורר, לאחר שחווה משבר אישי קשה בשל פרידתו מבת זוגו איתה היה בקשר מספר שנים.

השכנה התקרבה אליו לאחר הפרידה והבטיחה לו כי תדאג לו עד יום מותו, הקשיש האמין לה וחתם על מסמכים אצל עורך דינה. לאחר מכן מצבו הרפואי החמיר והשכנה ניתקה את הקשר עימו ולא סייעה לו אף כשהיה מאושפז.

לאחר כשנתיים חזר הקשיש לנהל קשר זוגי עם ידועתו בציבור, והוא ביקש להעניק לה במתנה את הדירה בה הוא מתגורר וגם דירה נוספת שבבעלותו. לתדהמתו גילה כי השכנה רשמה הערת אזהרה על הדירה, לאחר שסירבה לענות לפניותיו, נאלץ הקשיש להגיש תביעה לבית המשפט לשם ביטול הערת האזהרה וביטול התחייבותו להעניק לשכנה במתנה את דירתו, והיא בתגובה דרשה לפנותו מדירתו.
 

הבטיחה שתדאג לכל צרכיו

כותרת ראשית

אנבידיה מאבדת גובה - דיווחים על בעיות בשרתים המכילים שבבי Blackwell

גלובל | אדיר בן עמי | 21:01

- כל הכותרות

הנאסד"ק עולה ב-0.7%; הנפט מזנק ב-3.2%, פלנטיר נופלת ב-7%

מניית HPE מקבלת המלצת קנייה - למה היא מעניינת?

אנבידיה מאבדת גובה - דיווחים על בעיות בשרתים המכילים שבבי Blackwell

ספיריט איירליינס הגישה בקשה לפשיטת רגל

מה קורה ב-SP500 ומה צפוי בטווח הקצר?

טראמפ מדיה OUT, זהב IN - במה להשקיע תחת ממשל טראמפ?

הבנקים ירדו ב-1.2%; קדימהסטם קפצה ב-12%, אנרג'יקס נפלה ב-8%

"חזרת הטיסות פחות תשפיע על דלתא; אנחנו ממשיכים לחפש רכישות"

שי אהרונוביץ': "לבטל את הפטור ממס על הכנסות משכירות"

מורגן סטנלי בתחזית חיובית ל-SP 500 - יעלה ב-12% עד סוף 2025

הממשל יקדם חקיקה בתחום הרכבים האוטונומיים? טסלה ומובילאיי קופצות

משבר חברות התעופה: איך הגענו למצב הזה ומה עושים עכשיו?

קודמה התוכנית להסדרת שטחי נמל חיפה

סוכני ביטוח יצטרכו רישיון יעוץ השקעות כדי לשווק השקעות אלטרנטיביות

פשרת בג"ץ: סבסוד מעונות לחרדים חייבי גיוס נמשך – לפחות עד פברואר

גל בר דעה מנכ"ל וואן זירו פורש מתפקידו

שעתם הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים

אושרה התכנית להקמת קריית הממשלה בעכו

מג'יק מעלה תחזית לשנה כולה; ההכנסות ברבעון עלו על הצפי

ישרס: קפיצה ברווח מנדל"ן למגורים - 22.4 מיליון שקל; יציבות בהכנסות

עוד תכניות

התובע טען כי כתוצאה מהשפעה בלתי הוגנת וניצול מצוקתו, הוא חתם בסוף חודש דצמבר בשנת 2019 על צוואה שבמסגרתה העניק לנתבעת את כל עיזבונו. הצוואה נערכה במשרדו של עורך דין שייצג את הנתבעת. בחודש ספטמבר בשנת 2020 נעצר התובע, ולאחר מכן עבר לחלופת מעצר בהוסטל, שם שהה עד ששוחרר כחודשיים לאחר מכן. לאחר שחרורו, התובע היה נתון במעצר בית כשהנתבעת ובעלה לשעבר היו המפקחים שלו.

בתחילת שנת 2021 חזר התובע להיות בקשר עם בת זוגו ממנה נפרד בשנת 2019. ובחודש אוגוסט באותה שנה העניק לה התובע את שתי דירותיו במתנה, תוך שמירה על זכותו להתגורר בדירה או להשכיר אותה לכל ימי חייו, בנוסף נשמרה זכותו לקבל למשך כל חייו את דמי השכירות מהדירה בגבעת שמואל.

התובע נדהם לגלות כי נרשמה הערת אזהרה לטובת הנתבעת על הדירה עוד בשנת 2020 מיד לאחר גילוי עובדה זו, חתם התובע על תצהיר בו הודיע באופן בלתי חוזר על ביטול כל התחייבויותיו כלפי הנתבעת.

בשנת 2022 שלח התובע לנתבעת מכתב דרישה לביטול הערת האזהרה. התובע ציין במכתב ששלח עורך דינו כי כלל לא התכוון להעניק לנתבעת זכויות בדירה בחייו, והוא לא זוכר שהוחתם על מסמכים נוספים מלבד הצוואה לטובת הנתבעת, וחתימתו על מסמכים אלו נעשתה מבלי שהבין את משמעות הפעולה ואת תוצאותיה. מכתב זה לא נענה.

לאור חוסר המענה מצידה של הנתבעת עתר התובע לבית המשפט לשם ביטול ההתחייבות הנטענת לנתבעת ביחס לדירה ולמחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעת.

האם ניתן לבטל את ההתחייבות?

התובע טען כי גילה רק במסגרת כתב ההגנה שהוגש במשפט כי בחודש נובמבר בשנת 2020 הוא הוחתם על מסמכי התחייבות לתת מתנה, לרבות תצהיר וייפוי כוח בלתי חוזר להענקת הדירה לנתבעת. התובע טען כי לא זכר זאת וכשהוא נקרא לחתום הוא חשב שהוא חותם רק על מסמכים הקשורים לצוואה הניתנת לשינוי בכל עת, ולא הוסברה לו המשמעות של העברת הדירה לנתבעת בחייו, מבלי לשמר לעצמו זכות מגורים או את הזכות להשכרת הדירה וקבלת שכר הדירה.

בנוסף טען התובע כי הנתבעת גרמה לו להאמין שהמסמכים הנוספים עליהם הוחתם תחת השפעה בלתי הוגנת הם מסמכים הקשורים ליישום הצוואה ועורך הדין שלה שהחתים אותו על ההתחייבות ויתר המסמכים, לא הסביר לו את משמעות חתימתו. התובע טען כי  הוחתם על מסמכים שהוכנו מראש ע"י עורך דינה של הנתבעת והוא "נפל אפוא קורבן לתרמית מתוכננת במסגרתה ניצלה הנתבעת את חולשתו של התובע וחוסר הבנתו".

 
לדבריו, לאחר שהנתבעת לחצה עליו החתימה אותו על מסמכי ההתחייבות לתת מתנה ומשסברה שבידה ייפוי כוח בלתי חוזר שלא מאפשר לתובע לבטל את ההתחייבות והיא אף רשמה לטובתה הערת אזהרה על הדירה בתל אביב, היא איבדה עניין בו. חל שינוי בוטה בהתנהגותה כלפיו והיחסים ביניהם התדרדרו לשפל המדרגה ונותקו לחלוטין.

לטענתו, הנתבעת שהבטיחה שתדאג לתובע, אפילו לא באה לבקרו במוסד השיקומי בו הוא היה מאושפז חודשים רבים לאחר ניתוח קשה של כריתת אצבעות. התובע טען כי מדובר בהטעיה המהווה פגם בכריתה ואף מהווה התנהגות מחפירה מצידה, המצדיקה את ביטול ההתחייבות כלפיה.

עוד טען התובע כי עקב מצבו רפואי והפיכתו לסיעודי הוא אינו עובד. מצבו הרפואי כילה את כל כספו הוא זקוק לדירה לצורך מימון עלויות מחייתו ואשפוזו ולכן הוא זכאי לבטל את ההתחייבות.

לטענתו אם תושלם מזימתה של הנתבעת, הוא יוותר ללא קורת גג. ניסוח כה חד צדדי של המסמכים היה אפשרי רק תחת השפעה בלתי הוגנת, הטעייה והפעלת מניפולציות על התובע שהיה מצוי אז "בשפל המדרגה".

לדבריו, הנתבעת לא השלימה את רישום הדירה על שמה כדי להערים על מוסדות הרווחה ולזכות בהמשך מגוריה בדיור ציבורי בסכום חודשי פעוט. הנתבעת שהבטיחה לתובע שתדאג לכל מחסורו, הוליכה אותו שולל ונישלה אותו מרכושו.

התובע טען כי ניתוק הקשר של הנתבעת ממנו מהווה התנהגות מחפירה ובהתאם לחוק המתנה, התובע זכאי לחזור בו מההתחייבות שהעניק. בנוסף, יש לבטל את ההתחייבות עקב היעדר גמירות דעת, היעדר מסוימות, השפעה בלתי הוגנת, הטעייה, טעות ועושק. לפיכך יש להצהיר על ביטול מסמכי ההתחייבות לתת מתנה, להורות על מחיקת הערת האזהרה, להורות לנתבעת לחתום על תצהיר ביטול העסקה ולחייבה בהוצאות.
 

 ידידות עמוקה

 בנוסף טענה כי לאור החברות העמוקה ביניהם, ומסירותה היום יומית כלפיו, התובע כתב בסוף שנת 2019 צוואה שבמסגרתה ציווה לנתבעת את הדירה. לאחר כשנה, כשהקשר בין הצדדים התהדק יותר, התובע רצה להעניק לנתבעת "מתנה ממשית לאלתר ולא רק לאחר מותו" ולכן העניק לה במתנה את הדירה. לטענתה סמוך לאירוע ההענקה, כשהתובע שהה במעצר ולאחר מכן בהוסטל, הנתבעת ובן זוגה לשעבר היו היחידים שביקרו אותו, חתמו על ערבות לשחרורו ואף שמשו כמפקחים עליו. לטענתה הצוואה נחתמה כשנה לפני החתימה על תצהיר המתנה ולכן טענת התובע לפיה הוא חשב שהוא חותם על מסמכים הקשורים לצוואה, מגוחכת.

עוד טענה כי הסתמכה על התחייבותו של התובע. זאת, מאחר שהנתבעת זכאית להתגורר בדיור ציבורי והיא משלמת דמי שכירות סמליים בסך של 250 שקל לחודש עבור דירת שלושה חדרים בתל אביב. מי שיש לו דירה על שמו מאבד זכות זו. יתרה מכך, מי שהתגורר חמש שנים בדיור ציבורי זכאי לרכוש את הדירה שהוא מתגורר בה בהנחה משמעותית המסתכמת ביותר ממיליון שקל. בעקבות הענקת הדירה, הנתבעת הפסידה את כל ההטבות וההנחות הנ"ל להן היא זכאית כדיירת בדיור הציבורי ומשרד הבינוי והשיכון שלח לה מכתב המודיע לה על כך. בנוסף לטענתה שילמה מכיסה למס שבח  54 אלף שקל שאותו היה אמור התובע לשלם מאחר שיש לו עוד דירה.

 לטענתה התובע הפסיק לענות לשיחות טלפוניות מהנתבעת ואז כשהיא שלחה לתובע מסרון ושאלה האם "הכול בסדר?" הוא השיב לה: "גנבים מחוץ לתחום". הנתבעת לא הגיבה לתשובה זו ולאחר מכן היא שמעה משכנים שהתובע סיפר להם שהוא מאשים אותה בגניבה של 70 אלף שקל מדירתו. הנתבעת החליטה להבליג ולא להשיב לתובע. בכל מקרה, אין בכך שהנתבעת "נעלמה" כפי שטוען התובע, משום התנהגות מחפירה כלפיו. ברור שאם הנתבעת הייתה מבקרת את התובע במוסד השיקומי שבו הוא שהה, הוא היה טוען שהיא מטרידה אותו.

הנתבעת טענה כי התובע היה זה שניתק את היחסים ביניהם וכי הוא אינו יכול לחזור בו מהמתנה שהעניק לה, לאחר שחתם על ייפוי כוח בלתי חוזר. לטענתה בת זוגתו שחזרה לחייו השפיעה עליו לרעה.

לטענתה התובע הבין היטב על מה חתם ואין שחר לטענותיו. לטענתה הוא אדם צלול וחד מחשבה, מהנדס בניין ותיק שהתמנה כמומחה מטעם בית המשפט בתיקים רבים, הוא מכין חוות דעת והוא אף נחקר על חוות דעתו.

לדבריה, לא הוכיח שחלה הרעה במצבו הכלכלי. התובע לא ציין האם יש לו נכסים ומה היקפם, האם הוא זכאי לגמלאות או לפנסיה ומה עלות המוסד השיקומי שהוא שוהה בו. העובדה שהתובע בחר מרצונו החופשי לוותר על הדירה בגבעת שמואל ולהעניק אותה במתנה לבת זוגתו, לא יכולה להוות הרעה משמעותית במצבו הכלכלי. בנוסף לא ברור כיצד מתוך 300 אלף שקל בחשבונו נותרו רק 37 אלף שקל.

מדובר רק בהתחייבות ולא במתנה

השופט קבע כי משכך, "כשמדובר רק בהתחייבות לתת מתנה, קיימת לנותן המתנה אפשרות עקרונית לחזור בו מהתחייבותו וזכות זו מעוגנת בחוק המתנה".

השופט ציין כי בכל הנוגע לאפשרות לחזור מהמתנה לפי חוק המתנה - נקבע שסעיף זה חל גם אם נותן המתנה ויתר על זכות החזרה.  "התנהגות מחפירה של מקבל המתנה או הרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן – מוקנית זכות חזרה לנותן המתנה ללא הגבלות אפילו ויתר הנותן בכתב על זכותו לחזור בו ואפילו אם הנהנה שינה את מצבו בהסתמך על המתנה".

כמו כן קבע השופט שילה כי על פי הפסיקה  מילת גנאי, אמירה של זלזול ואפילו עקימת פרצוף, שייחשבו עניין של מה בכך על רקע מערכת יחסים אחרת, משמעותן רעה וחמורה כאשר מדובר בנותן מתנה ובמקבלה. לפי שיטתי, לחוק המתנה, די בהתנהגות בלתי ראויה כלשהי כדי להקים עילת החזרה".

בנוסף נקבע כי "קשת המקרים שבהם רשאי נותן המתנה לחזור בו מן המתנה, כל עוד לא הושלמה ההקניה, היא רחבה מאוד, בכפוף לעמידה בדרישות תום הלב. התנהגות מחפירה של מקבל המתנה מוקנית זכות חזרה לנותן המתנה ללא הגבלות אפילו ויתר הנותן בכתב על זכותו לחזור בו ואפילו אם הנהנה שינה את מצבו בהסתמך על המתנה. משקל ההסתמכות על ההתחייבות לתת מתנה הוא "כמשקל נוצה" לעומת משקל זכותו של הנותן לחזור בו".
 

התנהגות מחפירה

השופט קבע כי פרט למשלוח הודעות אלו הנתבעת לא פנתה יותר לתובע בכל צורה שהיא. היא לא התקשרה אליו ולא ניסתה לבקר אותו בדירתו. פשוט, התעלמות מוחלטת. הנתבעת הודתה שלאחר משלוח ההודעה הנ"ל בחודש אוקטובר 2021 היא לא עשתה כל מאמץ לחדש עימו את הקשר או לעזור ולתמוך בו.

 כמו כן ציין השופט כי "הנתבעת העידה שהתובע הרגיש שהיא תהיה לצידו ותתמוך בו עד ליום מותו וכי היה לתובע אמון בה. למרות זאת, הנתבעת לא עשתה כל מאמץ ליישר את ההדורים עם התובע ותירוצה שלא עשתה כן מאחר שהתובע הכפיש והעליב אותה והיא חששה שהוא יטען שהיא מטרידה אותו, לא מצדיקים חוסר מעש מוחלט מצידה. מה גם, שטענתה לפיה שמעה משכנים שהתובע מדבר נגדה והעליל עליה שהיא גנבת, לא הוכחה כלל ולא זומן ולו שכן אחד לתמוך בטענה זו.

"ניתן לצפות ממי שקיבלה רק פחות משנה לפני כן את דירת מגוריו של התובע, שתעשה מאמץ מינימאלי לפנות ולנסות להתפייס עם התובע. חוסר מעש מוחלט זה כלפי מי שלטענתה אהב אותה מאוד ונתן בה אמון, מהווה התנהגות מחפירה. מצופה היה מהנתבעת שתעשה הרבה יותר על מנת לשוב ולנסות לסייע לתובע. התנהגות זו לא עולה בקנה אחד עם התנהגות ראויה כלפי אדם שציפה מהנתבעת שתהיה לצידו ותתמוך בו כל חייו ואף העביר לה את דירת מגוריו במתנה".

 
השופט קבע כי "התנהגות הנתבעת היא מחפירה, במיוחד שעה שהתובע אושפז למשך חודשים ארוכים במוסד שיקומי לאחר ניתוח כריתה שעבר ובכל התקופה הזו, הנתבעת המשיכה להתעלם מקיומו של התובע, לא הגיעה אפילו פעם אחת לבקרו ולא ניסתה ליצור איתו שום קשר. נראה כי מבחינת הנתבעת "הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת". המתנה כבר "בכיסה" והתובע חדל לעניין אותה".

 הרעה ניכרת

 השופט ציין כי "התובע צירף לתביעתו אישור לפיו החל מאוגוסט 2022 הוא מאושפז במחלקת סיעודי מורכב. באישור רפואי שצורף עולה שהתובע במצב סיעודי חלקי וכי הוא עבר ניתוח לכריתת שתי אצבעות מרגלו. בנוסף, התובע צירף דפי חשבון בנק המלמדים שנכון לשנת 2020 היה בחשבונו 300 אלף שקל ושנה לאחר מכן נותרו לו בחשבון רק 37 אלף שקל.

כמו כן פסק השופט שילה כי לא נסתרה טענת התובע שלאור העובדה שהוא הפך לסיעודי הוטלו עליו עלויות כספיות כבדות שכילו את כספו, הוא אינו יכול לעבוד יותר והכנסתו היחידה היא מקצבת ביטוח לאומי בסך של כ – 2,500  שקל לחודש ודמי שכירות מהשכרת הדירה בגבעת שמואל בסך של 3,600 שקל לחודש. לטענתו, אין לו פנסיה או ביטוח.

השופט קבע כי לאור ההתדרדרות הקשה במצבו הבריאותי של התובע שהביאה גם להרעה ניכרת במצבו הכלכלי, זכאי התובע לבטל את ההתחייבות לתת מתנה. ברור שאם התובע ייאלץ להתפנות מהדירה כפי שהנתבעת דורשת, הוא יאלץ לשכור לעצמו דירה נגישה למגורים מאחר שהדירה בגבעת שמואל היא בקומה שנייה ללא מעלית, ולאור הכנסתו הזעומה, הוא יתקשה לכלכל את עצמו ולו באופן בסיסי ביותר. טענת הנתבעת כי הדירה בגבעת שמואל עומדת לפני תוכנית "פינוי בינוי" והוא עתיד לקבל דירה נגישה חילופית, לא הוכחה כלל ולא ידוע אם קיימת תוכנית כזו ואם כן, מתי היא תבוצע. מכאן, שקיימת עילה לחזרה מהמתנה לפי סעיף 5 לחוק המתנה".

כמו כן קבע השופט כי אין יסוד לטענת הנתבעת לפיה היא שינתה את מצבה לרעה מאחר שהיא איבדה את זכויותיה להמשיך להתגורר בדיור הציבורי והיא שילמה מס שבח בעקבות עסקת המתנה. ראשית, נותן המתנה רשאי לחזור בו מההתחייבות לתת מתנה אם חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי, אף אם שינה מקבל המתנה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות. שנית, משהמתנה תבוטל, לא תהיה בידי הנתבעת דירה וזכויותיה לקבלת דיור ציבורי לא אמורות להיפגע. בנוסף, היא תוכל לקבל בחזרה את תשלומי המס ששילמה בעקבות ביטול העסקה.
 

 עשקה אותו

השופט שילה ציין כי בפסיקה נקבע כי "עילת העושק הינה אחד הביטויים הברורים לתפיסה העכשווית של דיני החוזים המציבה גם את הדרישה לצדק והגינות חוזית לצד מתן ביטוי לרצון הצדדים.  החשיבות היא בעצם ההכרה ביסוד מצפוני מוסרי וערכי שלאורו צריך להיבחן החוזה".

בנוסף  קבע כי הוכח שהנתבעת הייתה מודעת למצבו של התובע והיא ניצלה את חולשתו הנפשית ובדידותו על מנת לשכנעו לא להסתפק בעריכת צוואה לטובתה אלא אף להעניק לו את דירתו עוד בחייו במתנה וללא כל תנאי. העובדה שבשיחה שהנתבעת הקליטה את התובע ביום החתימה על מסמכי המתנה הוא קרא לה "מיליונרית", לא מלמדת שהוא הפנים שהדירה כבר שייכת לה בחייו וניתן בהחלט לפרש ביטוי זה על רקע העובדה שהתובע התכוון להוריש לה את הדירה לאחר מותו".

 "היות שאין ספק שתנאי עסקת המתנה בלתי סבירים. על פי תצהיר המתנה, הנתבעת יכולה לפנות אותו מהדירה שבה הוא מתגורר עשרות שנים בכל עת. אכן, לתובע דירה נוספת בקומה שלישית ללא מעלית וברור כי בגילו, מדובר בדירה שאינה מתאימה למגוריו ולא סביר כלל שהתובע יאלץ לעבור להתגורר בה. הנתבעת העידה שהתובע "תמיד נהג להימנע ממדרגות. כי זה לא היה קל לו", ולכן ברור שמגורים בדירה בגבעת שמואל אינה מעשית. יודגש כי הנתבעת הודתה בפירוש שהיא מתעתדת לממש את בעלותה ולפעול לפינויו של התובע מהדירה "בתקופה הקרובה".
 

 הסכם לא סביר

בנוסף ציין השופט כי קיים ספק גדול האם הוסבר לתובע מה משמעות מסמכי המתנה עליהם הוא הוחתם. שהרי, המסמכים הוכנו מראש והתובע הגיע וחתם עליהם. העו"ד טען כי "לא הרגשתי שהוא לא הבין את משמעות העסקה" העו"ד לא אישר שהסביר לתובע בפועל את משמעות העסקה ובמיוחד את השלכותיה שמשמען פינויו מדירת מגוריו".

השופט דחה את טענת התובע כי כשחתם על מסמכי המתנה חשב שמדובר במסמכים הקשורים לצוואה. טענה זו אינה מסתברת, שעה שברור מהמסמכים שהם כלל לא קשורים לצוואה וחזקה שהתובע שהוא מהנדס וותיק, הבין זאת.

כמו כן פסק השופט כי הייתה השפעה לא הוגנת במקרה זה. "דוקטרינת ההשפעה הבלתי הוגנת חלה בדיני הירושה. משמעותה - ניצול יתרון פסיכולוגי הנעוץ באמון או בתלות של צד אחד במשנהו, באופן המונע מהצד הנתון להשפעה להפעיל שיקול דעת עצמאי.

בנוסף קבע השופט שילה כי הנתבעת "העידה כי חוץ ממנה "לא היה לו אף אחד", ולעיתים היא אף ניקתה לו את הצואה. לתובע לא היו קשרים עם אף אדם אחר מלבד הנתבעת, הוא חי בגפו ולא היה לו שום קשר עם בני משפחה וחברים. התובע נתן בנתבעת אמון ובמעמד החתימה על ההסכם התובע לא זכה לייעוץ משפטי עצמאי והמסמכים הוכנו לפני שהגיע לפגישה אצל עורך דינה של הנתבעת. מסמכי המתנה אף נחתמו ימים בודדים לאחר שהתובע יצא מההוסטל וממעצר הבית. כאמור, מסמכי ההתחייבות הם חד צדדיים, מבלי שעוגנה זכותו של התובע להתגורר בדירתו מזה ארבעים שנה ולא הוסדר לו שום מדור חילופי. בצדק טוען התובע בסיכומיו כי: "ביטול כרית הביטחון הכלכלית של הקשיש בערוב ימיו מבסס באופן מובהק קיומה של השפעה בלתי הוגנת".

השופט קבע כי התביעה מתקבלת. "התובע היה זכאי לחזור בו מההתחייבות לתת מתנה לפי סעיף 5 לחוק המתנה. בנוסף, הוכח שהענקת המתנה הייתה נגועה בעושק ואף בהשפעה בלתי הוגנת. לפיכך, אני מורה על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעת על הדירה ומצהיר על בטלות עסקת המתנה. הנתבעת רשאית לפנות לרשויות המס ולבקש את החזר תשלומי המיסים שהיא שילמה בעקבות העסקה".

 כמו כן קבע כי הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 שקל.