שופטי משפט נתניהו תחת מתקפה - מי השופטים ולמה התקשורת ש"מקדשת" את בית המשפט טוענת שהם חלשים?

במשך שלוש שנים של משפטי נתניהו, השופטים קיבלו את הכבוד וההערכה המגיעה להם ולבית המשפט. בזמן האחרון יש "עליהום" תקשורתי על השופטים שמלווה במומחים משפטיים לכאורה ואנשי פרקליטות בהווה ובעבר. משה לדור, פרקליט המדינה לשעבר, תקף את השופטים ואמר שהם טעו, שזו תקלה, שאסור להם לפעול בצורה הזו. איזו צורה? הם אחרי כל העדויות המרכזיות הבינו שאי אפשר להאשים את בנימין נתניהו בעבירות שוחד בתיק 4,000 - נתניהו לא קיבל תמורה משאול אלוביץ', לא סיקור תקשורתי חיובי ולא סיקור תקשורתי 'עודף'. שנים של חקירות, דיונים, עדויות, עלויות של מאות מיליונים ומתברר שאין שוחד.

אם אין שוחד, זה פוגע באג'נדה של הפרקליטות, פוגע באג'נדה של ערוצי תקשורת מובילים, והם מספיק חזקים כדי לחזק את האג'נדה שלהם ויהי מה. אז מה עושים? טוענים שבית המשפט חלש, שהשופטים לא ראויים, חלשים, מפחדים, טועים. זה לא נכון. במקום לכבד את החלטת השופטים, "המפסידים" ממשיכים לספר לכולם שהם היחידים שצודקים, שהאמת נמצאת אצלם ולא בבית המשפט. אבל, בשביל זה יש בית משפט. המשפט הוא לא בערוץ 12 או 13 וגם לא בידיעות אחרונות. הוא בבית המשפט. המאשימים את בית המשפט ואת השופטים רק מחלישים את בית המשפט וזה אחרי שבמשך החצי השנה האחרונה הם מספרים לנו שבית המשפט הוא קודש הקודשים ואסור להפעיל רפורמה-מהפכה משפטית שתפגע בו. זו צביעות. המעשים ודיבורים של הפרקליטות  ושל אנשי התקשורת המובילים מעידה שאין להם שום בעיה עם החלשת בית המשפט והשופטים כל עוד זה משרת את האג'נדה שלהם.

התקשורת כבר קבעה - נתניהו אשם ושום בית משפט לא ישנה את פסק הדין

העובדה כי השופטים החליטו כי אין עילה לסעיף השוחד היא שגרמה לכל הרעל לצאת כנגדם. המכה שחטפו בפרקליטות מהודעת השופטים על כך שאין סעיף שוחד בתיק 4,000 היא כל כך חמורה שגרמה ליציאת 'הבכירים לשעבר' לעלות להתקפה ולצופף שורות כנגד השופטים. לצד התקשורת שכבר מזמן הכריעה במשפט לטובת הפרקליטות, המשחק למעשה נגמר. כל אחד יעשה הכל בשביל להצדיק את האג'נדה שלו, הכל כשר, הכל אפשרי, גם פגיעה בקודש הקודשים. 

לפני שלוש וחצי שנים, פרסם הנשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט אהרן פרקש, את הרכב השופטים במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, והשופטים משה בר-עם ועודד שחם.

בזמנו נטען כי נתניהו העדיף לנהל את המשפט בבית המשפט המחוזי בירושלים ולא בתל אביב כי סבר ששם סיכוייו טובים יותר, אבל לאחר קביעת ההרכב של השופטים איש במחנה נתניהו לא חגג, מתוך 3 שופטי ההרכב שניים מתוכם הם מבית היוצר של מערכת המשפט והפרקליטות ובעבר בתיקים בהם ישבו בהרכב שדן בתיקים כנגד פוליטיקאים דווקא היו מאלה שהיו בגישה המחמירה. אם הייתם שואלים אנשים שמבינים בעולם המשפט על ההרכב הם היו אומרים לכם שהתוצאה היא 2-1 כנגד נתניהו. 

אם כן מה קרה? איך זה שפתאום זר לו היה קורא את טורי הפרשנות בשבועיים האחרונים היה עלול להסיק כי שופטי ההרכב נבחרו במרכז הליכוד.

מה היה חטאם הגדול של שלושת השופטים שהם החלו לחטוף ביקורת שכזו, ככל הנראה  העובדה כי העזו להגיע למסקנה כי עד כה ממהלך המשפט, שנזכיר מתנהל כבר שלוש שנים, כי אין לפרקליטות סיכוי להרשעה בסעיף השוחד בתיק 4,000. זה היה ככל הנראה הקש ששבר את הפרקליטות וגרם למחול השדים כנגד השופטים. 

נזכיר, השופטים כינסו את הצדדים לפני כמעט שבועיים והודיעו להם זאת שהם ממליצים להסיר את סעיף השוחד והארץ געשה. ביום חמישי האחרון הם פרסמו רשמית מה אמרו בלשכה הסגורה.

השופטים הודיעו לצדדים כי עמדתם היא כי "קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שבאישום הראשון בכתב האישום". "על רקע קשיים אלה, הוצע כי המדינה תשקול לחזור בה מעבירת השוחד באישום זה". השופטים ציינו גם כי זו הייתה הסיבה היחידה לזימון הצדדים לישיבה וכי איש מן הנוכחים לא הביע הסתייגות כלשהי מקיום הישיבה בדרך זו ואיש לא ביקש רישום פרוטוקול.

השופטים ציינו כי "התקיים שיג ושיח קצר עם באי כוח הצדדים. בסופו צוין הצורך בסיום המשפט לטובת העניין והמדינה" והוסיפו כי "הדברים נאמרו ללא קשר לאופן סיום המשפט וללא קשר לתוצאת המשפט". 

מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך טען בשבוע שעבר כי העמדה הייתה כי נתניהו יפרוש לאחר הגשת כתבי האישום. בפרקליטות מיהרו להתנער מהאמירה ולהכחישה.

אמש כחלק מציפוף השורות של הפרקליטות, פרקליט המדינה לשעבר משה לדור התנדב לתקוף את השופטים, לדור הצטרף לתוקפי השופטים וטען בריאיון לתוכנית 'פגוש את העיתונות' בערוץ 12, כי שיחתם של השופטים עם נציגי התביעה וההגנה היא "תקלה חמורה, אולי החמורה ביותר שפגשתי בבית המשפט". לדור אמר כי "שלושה שופטים שדנים בתיק הכי חשוב שנוהל אי פעם במדינה, שטובי המומחים, ותיקי המערכת בראשות היועץ הממשלתי לממשלה, כל בכירי המערכת בפרקליטות ובייעוץ, ובכירי החוקרים, יושבים שלוש שנים כדי לגבש תיק מקל לרבות בתחום השוחד, הם מגבשים את התיק הזה ואז זה מגיע לבית המשפט. השופטים עדיין לא שמעו חלק מהעדים. השופטים לא יכולים לגבש איזושהי הערכה או המלצה – הם לא שמעו שום טיעון ולא ביקשו תגובה".

לדור אמר גם כי השופטים "בשום פנים ואופן לא מסירים את החשש שהם לא רוצים להגיע לשלב הכרעת הדין. אפשר לומר שהם לא חשבו על האופן שבו הדברים יכולים להצטייר בציבור – שהם חוששים לכתוב הכרעת דין מכמה סיבות".

עוד לפני הריאיון אתמול במהלך אירוע בבאר שבע, תקף לדור את השופטים ואמר כי "מדובר בתקלה חסרת תקדים שאירעה בבית המשפט. זה ממש פיגוע".

אז למי שלא ממש עוקב אחר המשפט ולא באמת יודע מי הם שלושת השופטים שאמורים לקבל את ההחלטה הכי חשובה שמישהו קיבל במערכת המשפט בעשורים האחרונים? 

צילום: אתר הרשות השופטת

השופטים - רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם

שלושת שופטי ההרכב מכהנים בתור שופטים בבית המשפט המחוזי משנת 2012. דהיינו לכל אחד מהם יש כיום 11 שנות ניסיון בתור שופטי מחוזי. פרידמן פלדמן מונתה לתפקיד שופטת לפני 27 שנים. שחם מונה לתפקיד רשם לפני 22 שנים ולתפקיד שופט לפני 19 שנים, ובר עם מונה לתפקיד שופט לפני 25 שנים ולתפקיד שופט לפני 23 שנים.

השופטת רבקה פרידמן פלדמן, בת 65, ניתן להגדירה כתוצר מבית היוצר של מערכת המשפט. הייתה חלק מהרכב שלושת שופטי המחוזי שהרשיעו ב-2015 את ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, בפרשת מעטפות הכסף. אולמרט למי שלא זוכר הואשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. 

פרידמן פלדמן נולדה בישראל. למדה בבית הספר הדתי 'חורב' בירושלים, שירתה בשירות לאומי, וסיימה בשנת 1981 לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר התמחות ושנתיים של עבודה כשכירה, התחילה לעבוד בבית המשפט העליון כמנהלת מדור ערעורים אזרחיים. בשנת 1987 החלה לעבוד בפרקליטות המדינה, ובשנת 1994 מונתה לתפקיד שופטת בבית משפט השלום בירושלים. בשנים 2004-2012 שימשה כסגנית נשיאה של בית משפט השלום בירושלים, וב-2012 מונתה לכהונת שופטת של בית משפט מחוזי ירושלים.

פרידמן פלדמן הייתה חלק מהרכב השופטים שדנו בתיק טלנסקי, כנגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. השופטים הרשיעו את אולמרט פה אחד בקבלת דבר במרמה והפרת אמונים והפכו את ההחלטה שזיכתה אותו. פרידמן פלדמן כתבה אז כי לדעתה היו מספיק ראיות להרשיע את אולמרט כבר בסיבוב הקודם בו זוכה. עוד משפט של פוליטיקאי בו נטלה החלק היה של איציק מרדכי. פרידמן פלדמן סברה אז כי יש לגזור עליו עונש מאסר אך הייתה בדעת מיעוט.

פרידמן פלדמן נחשבת לאחת מהשופטות המנוסות בבית המשפט המחוזי בירושלים והיא ישבה בתיקים רציניים בשנים האחרונות. 

גם השופט שחם ישב כבר בהרכבים במשפטים של פוליטיקאים. במשפטו של השר לשעבר ויו"ר המל"ל היום, צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים, שחם סבר שיש להרשיעו בשוחד והפרת אמונים והיה בעמדת מיעוט בהרכב.

שחם בן 59, כמו עמיתתו פרידמן פלדמן גם הוא מבית היוצר של המערכת. התמחה אצל הנשיא שמגר בבית המשפט העליון, לאחר מספר שנים בהם עבד כשכיר החל  בשנת 1996 לעבוד כעוזר משפטי של השופט אור בבית המשפט העליון. בשנת 1999 עבד כפרקליט במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. בשנים 2001-2004 כיהן כרשם בבית המשפט העליון, וב-2004 מונה לתפקיד שופט בשלום. בשנת 2012 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי ירושלים.

שחם ציין בדעת המיעוט במשפטו של הנגבי כי אין לזכותו בשל הגנה מן הצדק למרות כשלי המשטרה.

שחם טען כי לא הוכח כי הייתה אכיפה בררנית במקרה של הנגבי לגבי המינויים הפוליטיים. זה מזכיר מאוד את הטענות של נתניהו על סיקור אוהד כלפי יריביו הפוליטיים שאיש מהם לא הואשם.

שחם דן בתיקים מפורסמים כגון תיק תנובה בו החברה נקנסה ב-25 מיליון שקל בשל הסדרים כובלים, וגם בתיק של קרטל מאפיות הלחם שתיאמו ביניהן את המחירים של הלחם האחיד. בו גזר שנת מאסר בפועל על יהודה שניידמן, לשעבר מנכ"ל מאפיית ברמן, ועל שייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ'.  עונשם הוקל לאחר מכן על ידי בית המשפט לתקופה קצרה יותר.

השופט משה בר עם, בן 63. בניגוד לשני עמיתיו  הגיע מחוץ למערכת. עבד כשכיר בשנים 1991 ועד 1994, בין השנים 1994 ועד 1998 עבד כעו"ד עצמאי. בשנת 1996 סיים את לימודיו באוניברסיטת קלרק שבבוסטון בנושא מנהל ציבורי. בשנת 1998 נבחר לכהן כרשם בבית משפט השלום בבאר-שבע. בשנת 2000 נבחר לכהונת שופט של בית משפט השלום במחוז הדרום. בשנת 2011 מונה לכהונת שופט בפועל ורשם בית המשפט המחוזי ירושלים, ובשנת 2012 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי ירושלים.

בר עם לא דן בעבר בתיקי שוחד, אך עסק בתיקים אזרחיים בהם דן בעבירות הונאה. כמו כן כבר דן בעבר בתיק בו תבעו בני הזוג נתניהו את את חדשות עשר והעיתונאי רביב דרוקר, בעקבות תחקיר 'ביבי טורס'. למרות שלא הגיעו לדיונים, בר עם החליט לברר אותה עד למחיקתה לאחר הגעה להסכמות.

עוד קשר עקיף לנתניהו היה לבר עם בתיק הפטריארכיה היוונית, בה פסק כי הייתה הונאה בעסקה בה נרכשו 520 דונם במרכז ירושלים ברחביה וטלביה על-ידי קק"ל מידי הפטריארכיה היוונית. קק"ל הייתה אמורה לשלם 20 מיליון דולר תמורת הקרקע ושני אנשי קשר  לעסקה הונו את שני הצדדים.

מי שהיה עד מרכזי בתיק זה היה עו"ד יעקב וינרוט ז"ל, ששימש שנים רבות כעורך דינו של נתניהו, מי שעבד אצלו עו"ד עמית חדד החליפו בייצוגו של נתניהו.