ניהל רומן - שילם למאהבת כדי שלא תספר, אך היא דרשה ממנו עוד ועוד כספים

סכסוך על כספי מזונות בין שני בני זוג שניהלו רומן אשר כתוצאה ממנו נולדו להם שני ילדים מחוץ לנישואין הגיע לאחרונה להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. תחילתו של הסיפור לפני 17 שנים, אז החל רומן בין התובעת לנתבע. התובעת טענה כי הם ניהלו קשר זוגי וחשבו על נישואין. הגבר מצידו טען כי אין לדברים שחר וכי מדובר היה בקשר מיני בלבד.

הנתבע היה נשוי בכל השנים בהם ניהל את הרומן עם התובעת והוא אב לארבעה ילדים נוספים מנישואיו שנולדו בין השנים 2013-2000. התובעת היא אם לחמישה ילדים. לשני הקטינים וכן לשלושה ילדים נוספים, אשר נולדו לה מקשרים זוגיים נוספים שניהלה.

בשנת 2020 הגישה התובעת תביעת אבהות, במסגרתה עתרה למתן פסק-דין המצהיר כי הנתבע הוא אביהם של הקטינים. הצדדים והקטינים הופנו לבדיקת סיווג רקמות, אשר קבעה כי הנתבע הוא אבי הקטינים ופסק דין בתביעת האבהות ניתן בסוף שנת 2021. לאחר מכן האישה הגישה תביעה לחיוב אבי שני ילדיה במזונות הקטינים.

חתמו על הסכם

כותרת ראשית

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

קרנות נאמנות | גיא טל | 09:46

- כל הכותרות

פועלים יורדת 1% לאחר הדוחות; המדדים יורדים עד 0.5%

מניות לפי ענפים: האם הקרנות הענפיות מצליחות להתמודד עם המדדים?

הפערים בין חדשות 12 למתחרים גדולים, אבל מצטמצמים

קבוצת גאון מציגה עליה ברווח הנקי בעקבות איחוד פעילות חדשה

אלביט זכתה בחוזים בסך 335 מיליון דולר ממדינה באירופה

אנרג'יקס: ההכנסות עלו ב-38% ל-216 מ' שקל, ה-EBITDA צמח ב-25%

קוצרת את פירות ההתייעלות: גולף עברה לרווח של 11.5 מיליון שקל

רון אבידן מסיים את תפקידו כמנכ"ל אזורים ויעבור לעזריאלי

ההכנסות של דלתא צמחו ב-290 מיליון שקל; זינוק ברווח הנקי

הרכישות של תורפז השתלמו: ההכנסות צמחו ב-50% ל-48 מיליון דולר

דיסקונט: תשואה על ההון של 14.9% ורווח של 1.14 מיליארד שקל ברבעון הש...

הרווח הנקי של פועלים עלה ל-1.9 מיליארד שקל; התשואה להון: 13.6%

מנכ"ל פיסיבי: "אין ספק שהתחום הביטחוני יגדל - זו מגמה עולמית"

האם ה-AI הגיע לתקרת הזכוכית: איך יראו השדרוגים הבאים בצ'אטים?

מחירי הטיסות שומרים על גובה גם בחורף: הישראלים ממשיכים לשלם ביוקר

מויניאן מבטלת גיוס האג"ח בת"א ברגע האחרון לטובת מימון זול בארה"ב

מגמה מעורבת בבורסות אסיה: סמסונג קופצת ב-5.8%; החוזים על וול סטריט...

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

עוד תכניות

בהסכם נקבע כי המזונות יהוונו על ידי תשלום של 400 אלף שקל עבור שני הילדים עד הגיעם לבגרות. בהסכם נקבע גם כי הסכום יהווה תשלום מלא עבור כל צרכי הילדים למזונות לרבות הוצאות רפואיות, הוצאות רפואיות מיוחדות, הוצאות רפואיות חריגות, הוצאות עבור טיפולים פסיכולוגיים ורופאי שיניים שאינם מכוסים ע"י הביטוח הרפואי, מדור, חוגים והוצאות חינוך, כמו כן תשלום על מלוא תביעות האישה בנושא הילדים המשותפים.

המאהבת התחייבה בהסכם כי הסכום יהווה תשלום מלא עבור מלוא מזונות הילדים עד הגיעם לגיל 18 ושליש ממזונותיהם עד הגיעם לגיל 21. בהסכם גם נקבע כי 300 אלף מתוך הסכום ישמשו רכישת דירת עמיגור בלבד, ויתר הסכום ישמש לטובת רכישת רכב או לטובת כיסוי חובות הרובצים על התובעת. ההסכם בין הצדדים להיוון מזונות לא אושר בבית המשפט והוא נותר בגדר הסכם בין הצדדים.

השופטת עפרה גיא ציינה כי לפי סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים בהתאם להוראות הדין האישי החל עליו ובמקרה שלנו, משום ששני הצדדים יהודים, חלות הוראות הדין העברי. ההסדר שאומץ בחוק המזונות מבסס את חובת האב לזון את ילדיו הקטינים, בקבעו, כי אדם שאינו חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם לפי ההוראות שנקבעו בחוק המזונות.

לגבי חובת אב לזון את ילדיו הקטינים שנולדו מחוץ למערכת הנישואין נקבע בפסיקה כי 'אנו כאן בישראל איננו מפלים בין ילד שנולד מנישואין לבין ילד שנולד שלא מנישואין, לא לעניין מזונות, ולא לעניין חוק הירושה. השאלה המשפטית בתיק היא  האם יש לחייב את הנתבע במזונות ילדיו הקטינים כשאלה עקרונית וזאת נוכח חתימת הצדדים על ההסכם להיוון מזונות.
 

ביקר כל יום בביתה

לדבריה כאשר שנוכחה לדעת כי הנתבע לא יקיים הבטחתו להינשא לה, היא החליטה 'לפוצץ' את הסיפור ולגלות לאשת אודות הרומן המתנהל בין השניים ואודות הקטינים שנולדו להם. כתוצאה מכך, החליט הנתבע לנתק את הקשר עמה ועם הקטינים ולהתכחש לעצם קיומם.

כמו כן טענה המאהבת כי היא אישה קשת יום, לא עובדת, עם בעיות בריאותיות רבות ואם לחמישה בעוד הנתבע בעלים של עסק עצמאי ומשתכר עשרות אלפי שקלים מדי חודש ולא בכדי כלכל בעבר אותה ואת הקטינים בסכום של כ-35 אלף שקל בחודש.

לדבריה, ההסכם להיוון מזונות, אשר נחתם בין הצדדים בשם הקטינים, לא אושר בבית המשפט ואף לא כובל את הקטינים מלתבוע מזונותיהם. גם הכסף שהוענק לה מכוח הסכם המזונות 'התאדה' והקטינים נותרו ללא מזונות.

בנוסף, הסכום שסוכם נועד לטובת רכישת דירה בדיור ציבורי וכן לטובת כיסוי חובותיה וחלק ממנו, בגובה של 100 אלף שקל אך שימש לטובת רכישת חופשה לנתבע ומשפחתו בחו"ל וסך נוסף בגובה של 100 אלף שקל הוא נטל בחזרה. וכי למרות הוראות ההסכם להיוון מזונות המשיך בן זוגה לזון את הקטינים, נשא בתשלום שכר הדירה וכלכל את התא המשפחתי.
 

קשר למטרה אחת בלבד

לטענתו הוא שילם את מלוא מזונות הקטינים מראש ובאופן מהוון. וכי ההסכם להיוון מזונות נערך על ידי עורכת הדין של התובעת על רקע  האיומים לספר לאשתו על הרומן שניהלו.

הנתבע טען בנוסף כי רכש את הדירה עבור התובעת על מנת להבטיח את תשלום המזונות למשך כל השנים וכי התובעת אמרה לו שלאחר שירכוש עבורה את הדירה הם מתנתקים. לטענתו לא ניתן לחייבו בכפל מזונות. בנוסף, לאחר מכירת דירת עמיגור שנרכשה בכסף שהעביר, רכשה התובעת בכסף שהתקבל ממכירת הדירה, דירת גן בשווי של 1.2 מיליון שקל.

לדבריו אין כל מניעה למכור את דירת הגן ולהעניק לכל אחד מהקטינים 600 אלף שקל, אשר ישמש לסיפוק צרכיהם לשנים רבות ולחילופין לנתב את כספי השכירות שמתקבלים מהדירה לשם מימון צרכי הקטינים. הנתבע העיד כי נטל הלוואות רבות מהבנקים ומהשוק האפור על מנת לממן את תשלום מאות האלפים לפי ההסכם. למרות זאת המשיכה התובעת לסחוט אותו ולאיים עליו והוא נאלץ להעביר לה סכום נוסף של 90 אלף שקל לצורך רכישת רכב.

הנתבע טען כי התובעת יכולה לצאת לשוק העבודה אולם היא בוחרת להיתמך ע"י קצבאות ולחיות חיים שאין באפשרותה לממן, כאשר היא בוחרת בכל תקופה 'להתלבש' עם גבר אחר ולסחוט אותו למימון גחמותיה. עקב הסכסוך עימה ותביעותיה הכספיות הוא נקלע לקשיים כלכליים ויש לו חובות של מאות אלפי שקלים. בנוסף, על שלושת ילדיו הנוספים  הוא משלם מזונות בגובה של 3,600 שקל בחודש.

כמו כן הנתבע אישר בעדותו כי חרף ההסכם להיוון מזונות הוא המשיך להעניק תמיכה כלכלית לתובעת ולקטינים אף לאחר עריכתו, הגם שטען כי תמיכה זו באה על רקע איומים שהופנו כליו מצד התובעת שמא תחשוף את הרומן ביניהם לרעייתו .
 

 הקטין לא צד להסכם

ההלכה קובעת כי הסכם שנערך בין הורי הקטין אינו שולל מהקטין את הזכות לתבוע מזונותיו מאת אביו חרף הקבוע בהסכם, שכן 'בתי המשפט מופקדים להגן על טובתם של הקטינים, ואל לו לבית המשפט לתת תוקף להסדרים, המקפחים את הקטין ומונעים ממנו את זכותו החוקית לתבוע מאביו מולידו, שידאג לכל מחסורו.

עוד נקבע בפסיקה כי  כאשר אין ידה של האם משגת בכלכלת הקטינים כפי שהתחייבה בהסכם שאושר ואף במקרים בהם פטרה את האב בתשלום מזונות הקטינים, היא תוכל לתבוע מזונות מהאב, שכן בהתחייבותה לא פקע חיובו של האב כלפי הקטינים, אלא שהאם נושאת בחיובו וכשאין לה כסף – חוזר החיוב לאב. עם זאת, ייתכן שהאב יוכל לתבוע מהאם שתחזיר לו את הכספים שהוציא עבור הילדים.
 

האם מדובר בהסכם מקפח? ואיך מחשבים כמה כסף האב צריך לשלם?

השופטת גיא מצאה כי על פי במסמכים שהוגשו לבית המשפט, התובעת איננה עובדת ומתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה בגובה של כ-3,320 שקל בחודש, בנוסף היא מקבלת קצבת ילדים מביטוח לאומי של 550 שקל. התובעת העידה כי יש לה חובות בהוצאה לפועל של 20 אלף שקל, ולטענתה אין לה כל הכנסה נוספת.

מנגד הנתבע אבי הילדים מנהל עסק עצמאי והוא בעל הכנסה של 18 אלף שקל בחודש. הנתבע העיד כי למעט רכב אין לו רכוש. בנוסף הגיש מסמכים המעידים כי יש תו הלוואות של 230 אלף שקל לבנקים. הנתבע הצהיר כי הוא מתגורר בבית אחותו ומשלם מזונות עבור שלושת ילדיו הנוספים בגובה של 3,600 שקל.

השופטת ציינה כי צרכי הקטינים פורטו בכתב התביעה וסכום התביעה הועמד על 7,582 שקל בחודש. הקטינים מתגוררים יחד עם אימם בדירה שכורה. בדירה זו מתגוררים גם שלושת ילדיה הנוספים של האם, שניים מתוכם בגירים כבני 25 ו-19.

בנוסף, במועד הגשת התביעה התגוררה התובעת בדירה שכורה בעלות של 8,500 שקל בחודש,  לאחר מכן עברה לדירה בשכירות של 6,200 שקל לחודש. השופטת קבעה כי היא מעמידה את הוצאות 'מדור' על 6,200 שקל בחודש, והוצאות 'אחזקת מדור' על 2,185 שקל.

כאשר חלקם של הקטינים בהוצאות אלה, בהתחשב בעובדה כי לתובעת שלושה ילדים נוספים המתגוררים עמה, מתוכם שני בגירים, יעמוד על שיעור של 17% מתוך חלקה היחסי של התובעת בהוצאות אלה  ובסך של 350 שקל בחודש עבור כל אחד מהקטינים.

השופטת ציינה כי יתר צרכי הקטינים פורטו בכתב התביעה והועמדו על 2,250 שקל עבור כ"א מהקטינים ובסך כולל של 4,500 שקל. בנוסף, עותרת התובעת לחייב את הנתבע במזונות הקטינים עד הגיעם לגיל 18 שנים ולהפחית סכום המזונות לשליש החל ממועד זה ועד הגיע הקטינים לגיל 21 שנים או סיום השירות הצבאי, על פי המועד המאוחר מבין השניים.

השופטת עפרה גיא קבעה "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכל אשר הובא בפני, מצאתי להעמיד את צרכי כ"א מהקטינים, כולל מדור ואחזקתו והוצאות חינוך, על 1,600 שקל בחודש

כמו כן השופטת ציינה כי הנתבע ניער חוצנו מהקטינים והוא לא מקיים כל קשר עימם. ולכן עליו לשאת בכל הסכום של ההוצאות. בהסכם להיוון מזונות העביר הנתבע סכום כולל של 400 אלך שקל שלימים הניב לתובעת רווח בסך של 1,220,000 שקל  כאשר מכרה את דירת עמיגור.

המאהבת עצמה טענה כי הנתבע נשא במלוא הוצאות מדור ואחזקתו ובמלוא צרכי הקטינים, גם לאחר חתימת הצדדים על ההסכם להיוון מזונות ועד למועד בו נקטה בהליכים משפטיים כנגדו, בחודש אפריל 2020, הרי שחיוב הנתבע במזונות הקטינים יחושב החל מחודש זה ועד הגיעם לגיל 18 שנה.

הילד הראשון כתוצאה מהרומן בין בני הזוג נולד בשנת 2011 ויגיע לגיל 18 בשנת 2029 . הואיל והנתבע נשא במזונותיו עד לחודש אפריל 2020, הרי שחיוב הנתבע במזונותיו יבחן לתקופה של תשע שנים וחמישה חודשים ובסך כולל של 180,800 שקל  (1,600 שקל לחודש X 113 חודשים).

לגבי הילד השני הוא נולד בשנת 2015 ויגיע לגיל 18 שנה בשנת 2033. חיוב הנתבע במזונותיו יבחן לתקופה של שלוש עשרה שנה ושישה חודשים ובסך כולל של 259,200 שקל (1,600 שקל לחודש X 162 חודשים). לסכומים הנ"ל יש להוסיף את הסך הכולל של 38,304 שקל המהווים את חיוב הנתבע במזונות הקטינים לתקופת שירות החובה בצה"ל/השירות הלאומי ועד הגיעם לגיל 21 שנה ( 532 שקל לחודש, המהווה 1/3 מתוך הסך של 1,600 שקל  בחודש X שלוש שנים X שני הקטינים).

בסך הכל הסכום אותו האב צריך לשלם החל מהחודש בו הפסיק לשאת בכל הוצאות ילדיו ועד להגיעם לגיל 21 עומד על 478,304 שקל. האב שילם 400 אלף שקל מראש לתובעת, בהתאם להוראות ההסכם להיוון המזונות, ערכו השביח לסכום של 1,220,000 שקל לאחר מכירת הנכס.

השופטת קבעה כי "בהסכם להיוון מזונות לא קופחו צרכיהם של הקטינים, אלא נהפוך הוא. יש בסכומים שהתקבלו בידי התובעת כדי לכלכל את הקטינים ביד רחבה ולכסות מלוא צרכי הקטינים, אף אלה שמעבר לצרכיהם ההכרחיים". השופטת ציינה כי דין התביעה להידחות, שעה שצרכי הקטינים לא קופחו כלל וככל בעת עריכת ההסכם.
 

 האם יש  שיקולים נוספים לדחייה?

הפסיקה דנה בהרחבה בסוגיית הסכמים רכושיים שלא אושרו בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ובעניין זה נקבעה ההלכה כי הסכם רכושי שלא נערך בהתאם לפרוצדורה הקבועה בחוק אינו תקף. למרות זאת, הפסיקה הכירה במקרים מסוימים בהם ניתן יהיה ליתן תוקף להסכם רכושי הגם שלא אושר בהתאם להוראות החוק.

"הסכם ממון שלא אושר חסר כל תוקף ולמעט מקרים חריגים בהם יעניק בית המשפט תוקף להסכם חרף העדר אישורו כחוק. כמקרה חריג יוכר מקום בו צד שינה מצבו לרעה לאחר שפעל בהתאם להוראות ההסכם והצד השני שנהנה מכך, מתכחש כעת להסכם. כך גם מקום בו יעלה כי עיקרון תום הלב או כללי המניעות וההשתק מחייבים זאת".

השאלה היא האם ניתן ללמוד מההלכה בהסכמי ממון שלא אושרו להסכמים הנערכים ביחס למזונות של קטין ובהנחה שנצדד בעמדה הגורסת כי אישורו של הסכם המזונות בבית המשפט מהווה תנאי לקיומו?

השופטת גיא קבעה שכן, וש"דינה של התביעה להידחות מטעמי סף הנעוצים בהתנהגות התובעת הנגועה בחוסר תום לב, נקיון כפיים, מניעות, השתק ושיקולי מדיניות שיפוטית. הצדדים חתמו על ההסכם מדעת ומתוך רצון חופשי והבנה מלאה לאמור בו ולתוצאותיו ולא הובאה כל ראיה ואף לא נטענה כל טענה המצדיקה את ביטולו.

השופטת קבעה גם "אין להתעלם מהעובדה שההסכם עוגן בכתב; פורט בצורה ברורה ומורחבת ובייחוד כי נערך ע"י עורכת הדין של הנתבעת ולא מן הנמנע כי הנתבע סמך על עורכת הדין של התובעת שתערוך את ההסכם בהתאם להוראות הקבועות בחוק וכי ההסכם יקויים גם מצד התובעת, שכך שזכויותיו מכוח ההסכם לא תיפגענה.

השופטת גיא קבעה כי "הנתבע מילא אחר כל התחייבויות שנטל על עצמו בהסכם ואף שינה מצבו לרעה בכך שיצר התחייבות כספיות כלפי גורמים שלישיים ועל מנת לעמוד בהתחייבויותיו שבהסכם. הגם שהתובעת טענה כי סך של 100 אלף שקל מתוך הכספים ששולמו ע"י הנתבע הוחזרו לו בדרכים כאלה ואחרות, הרי שטענה זו, אשר הוכחשה על ידי הנתבע, לא הוכחה ע"י התובעת כלל וכלל ולפיכך, אינני מקבלת אותה".
 

חמש שנים ללא כל טענה

השופטת קבעה כי "התנערות התובעת מקיום התחייבויותיה מכוחו של ההסכם, לאחר שנהנתה מהוראות ההסכם המטיבות עימה, וטענתה כי ההסכם חסר תוקף ואינו כובל את הקטינים נגועה בחוסר תום לב ולכן אני קובעת כי היא מושתקת ומנועה מלטעון כי ההסכם אינו מחייב את הקטינים. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה כי ההסכם נערך ע"י עורכת הדין של התובעת, אשר טען אף הוא בפני כי אכן עסקינן בהסכם להיוון מזונות ובייחוד נוכח קביעתי כי לא מצאתי כי טובת הקטינים נפגעה או שזכויותיהם קופחו בהסכם".

השופטת ציינה כי בנוסף עליה לבדוק שזכויותיהם של הילדים לא קופחו. השופטת ציינה כי גם אם עלה חשש כי בסכום הראשוני שנקבע בהסכם להיוון מזונות, בגובה של 400,000 שקל, יש כדי לקפח את הקטינים ולפגוע בטובתם, הרי שחשש זה נמוג בשלב בו נמכרה דירת עמיגור, מכירה שהניבה לתובעת רווח של למעלה מפי ארבעה מהסכום בו נרכשה דירת עמיגור ובייחוד בהתחשב בעובדה כי בכל התקופה עובר למכירת דירת עמיגור המשיך הנתבע לשאת במלוא הוצאות הקטינים ומדורם.

משכך, גם בעת בה 'לבש' ההסכם כסות של ארבע קירות וקורת גג, הרי שלא קופחו ולא נפגעו צרכי הקטינים, שכן אלה סופקו במלואם באמצעות הנתבע, ועד לחודש אפריל 2020, שכן דירת עמיגור נמכרה בסוף שנת 2019, דהיינו עוד קודם להפסקת התמיכה הכלכלית של הנתבע בקטינים.

השופטת ציינה כי במועד בו נפרדו דרכיהם של הצדדים, באפריל 2020, החזיקה התובעת בידה סכום של 1,220,000 שקל שמקורו בתמורה שקיבלה ממכירתה של דירת עמיגור, תמורה שנועדה להבטיח את תשלום מלוא צרכי הקטינים ועד הגיעם לגיל 21 שנים ובהתאם להוראת ההסכם. 

"התעלמות התובעת מההתחייבויות שנטלה על עצמה מכוחו של ההסכם, כמו גם התנערותה מהחובה המוטלת עליה לדאוג לילדיה הקטינים, בין היתר, באמצעות שמירת הכספים שקיבלה בגין התמורה שהתקבלה ממכירתה של דירת עמיגור, שכן הוא נועד להבטיח את עתידם של הקטינים וטענתה כי הכספים 'התאדו'; 'נשרפו או 'נאכלו' - מקוממת".

המאהבת גם לא סיפקה כל הסבר שיניח את הדעת לאן הפקידה את יתרה כספי התמורה שקיבלה ממכירת דירת עמיגור. 

השופטת קבעה כי "צרכי הקטינים לא קופחו בעת עריכת ההסכם ובוודאי שלא לאחר פרידת הצדדים ולכן הנתבע פטור מלהוסיף על ההתחייבות שנטל על עצמו מכוחו של ההסכם ואין לחייבו בתשלום כפל מזונות".

"מחובתה של התובעת לעמוד בהתחייבויותיה מכוחו של ההסכם ולמלא אחר כלל צרכיהם של הקטינים ומתוך הכספים שהתקבלו בידה ושהינם תולדה של הסכם ההיוון. בנוסף, העובדה כי התובעת משך שנים רבות בוחרת שלא להשתלב במעגל העבודה ולפרנס עצמה ואת ילדיה, ובצד זה בוחרת להתגורר בדירות חדישות ויוקרתיות, תמורת דמי שכירות גבוהים למדי, יש כדי לחזק את המסקנה כי רב הנסתר על הגלוי ביחס להכנסות התובעת ויכולתה הכלכלית וכי לתובעת מקורות הכנסה אותם היא בוחרת להסתיר מעיני בית המשפט".

לסיכומו של דבר קבעה השופטת גיא כי התביעה נדחית, הן משיקולי תום לב, מניעות והשתק וגם מטעם שזכויות הקטינים לא קופחו מכוח ההסכם להיוון מזונות וטובתם לא נפגעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבע ותשלום שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 שקל.