מדוע ביטל בית המשפט חוב של 2 מיליון שקל לבנק הפועלים ולבנק לאומי?

הליכי חדלות פירעון מטרתם לתת הזדמנות לאנשים שנכנסו לחובות להשתקם ולצאת לדרך חדשה בחיים. המדינה מאפשרת לאנשים בעלי חובות שאין להם אמצעים ואשר הסתבכו בחובות בתום לב, לשלם מדי חודש סכום מסוים על פי הכנסתם בכדי להחזיר חלק מחובותיהם ולאחר כשלוש שנים ולאחר תשלום נוסף שמחולק לעוד מספר שנים לקבל הפטר מהחובות ולצאת לדרך חדשה.

בית משפט השלום בירושלים דן לאחרונה במקרה מורכב של בני הזוג שנכנסו להליכי חדלות פירעון לאחר שהעסק שלהם קרס. בני הזוג צברו חובות של מעל 2 מיליון שקל כתוצאה מקריסת העסק והם מפרנסים את חמשת ילדיהם רק באמצעות קצבאות מהביטוח הלאומי שהם מקבלים.

תחילתו של סיפור הסתבכותם של בני הזוג בקריסת עסקו של בן הזוג. לבן הזוג היה עסק לעבודות עפר שקרס לאחר שעבריינים גנבו את כל הכלים והציוד של העסק מהמחסן בו הם היו מאוחסנים. כתוצאה מכך בני זוג, בני 40, הורים לארבעה קטינים, צברו חובות של מעל 2 מיליון שקל לבנק לאומי ולבנק הפועלים. יחד עם בני הזוג וילדיהם הקטינים, מתגוררת גם בתו הבגירה של בן הזוג מנישואין קודמים, והשניים משלמים שכירות חודשית עבור דירתם של 4.5 אלף שקל. 

בני הזוג ומשפחתם חיים מקצבאות של הבטחת הכנסה, סיוע בשכר דירה, קצבת נכות לאחד הילדים וקצבת ילדים שמסתכמות  ב-10,800 שקל.

לא עובדים

השופטת חוי טוקר מבית משפט השלום בירושלים ציינה בפסק הדין כי גם אם תורה על יציאה לעבודה של בני הזוג שכיום אינם עובדים, מצב זה לא ישפר את מצבם הכלכלי בצורה משמעותית, לא יסייע לשם החזר החובות ורק יגרום להם להפסד של רוב הקצבאות. "גם אם אייחס לכל אחד מן היחידים הכנסה רעיונית בגובה שכר המינימום לא יהיה בכך כדי להשפיע באופן משמעותי על סך הכנסות התא המשפחתי".

השופטת הוסיפה "יהיה בכך כדי להפחית מן הקצבאות המשולמות בגין הבטחת הכנסה וסיוע בשכר דירה. אמנם יהיה בכך כדי להגדיל את הכנסות התא המשפחתי לסך של כ- 14,000 שקל, אך חלק ממנו מורכב מקצבת נכות לילד נכה, מה שמחייב להתחשב בהוצאות הילד הנכה ולייחס ליחידים הוצאות הגבוהות מדמי המחיה המקובלים לזוג עם 4 ילדים, העומדים על 11,373 שקל. לכך יש להוסיף דמי שכירות אשר אינם מגולמים, לפחות לא במלואם, בדמי המחיה בכבוד".

השופטת טוקר קבעה כי גם במקרה שיצאו לעבוד ויעלו את הכנסתם היא תוכל להטיל עליהם תשלום של 150 שקל לחודש לכל היותר לכל אחד מהם, בדיוק אותו סכום שהם משלמים היום כאשר אינם עובדים. השופטת פסקה כי בנסיבות אלה אין תועלת בהמשך ההליך.
 

צברו חובות פיגורים

הנאמן טען בדיון בבית המשפט כי בני הזוג צברו חובות של מעל מיליון שקל לכל אחד מהנושים, לבנק הפועלים ולבנק לאומי, בנוסף בני הזוג צברו חובות פיגורים של 600 שקל כל אחד לאחר שלא שילמו במשך ארבעה חודשים את הסכום החודשי שנקבע על להם בהליך.

הנאמן גם טען כי בני הזוג לא הגישו את כל המסמכים שהם נדרשו ולא ממצים את כושר השתכרותם כי אינם עובדים. הנאמן הציע כי לשם סיום ההליך ומתן צו הפטר על חובותיהם בני הזוג ישלמו 120 אלף שקל בתשלומים שייפרסו למשך 6 שנים. 

מנגד עו"ד מטעם הייצוג המשפטי שייצגה את בני הזוג, עו"ד פאני יהלום, טענה כי בני הזוג שיתפו פעולה לכל אורך ההליך וכי הסיבה שהם אינם עובדים היא לא משום שאינם רוצים למצות את כושר השתכרותם אלא משום שאם יעבדו הם יאבדו  את הזכאות לסיוע בשכר דירה. לטענתה אין למנוע מילדיהם את הזכות לקבל דירה בתשלום נמוך.

לטענתה בני הזוג לא יוכלו לעמוד בהחזר של 2,000 שקל לחודש בשביל לקבל את צו ההפטר. בנוסף טענה כי לבני הזוג ילדה בת 6 עם רקע אוטיסטי ובפני האם משימה קשה של גידולה.
 

הבנקים לא התנגדו

 
השופטת טוקר קבעה כי מאחר וחובות היחידים לא נוצרו מהתנהלות כלכלית לא נכונה אלא כתוצאה מהעסק שלהם שקרס שלא באשמתם, ומשום העובדה כי לא תהיה תועלת לנושים בנק לאומי ובנק הפועלים מקביעת צו תשלומים בסכום של 150 שקל לחודש, שיקולי השיקום גוברים.

השופטת פסקה כי בהיעדר התנגדות מטעם הבנקים, אשר לא התייצבו לדיון ובנסיבותיהם האישיות של החייבים, בהיעדר הכנסה פנויה ובהיעדר נכסים למימוש. נתנה השופטת טוקר לבני הזוג הפטר לאלתר מכל חובותיהם וכן ביטלה את כל ההליכים המשפטיים ותיקי ההוצאה לפועל כתוצאה מחובות אלו. בנוסף ביטלה השופטת את כל ההגבלות שחלו עליהם עקב ההליך.

השופטת טוקר כתבה בפסק הדין "במכלול, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר איש מהם לא התייצב לדיון בבית המשפט, ובנסיבותיהם האישיות של היחידים כמפורט בדוח ממצאי הבדיקה שהוגש על פי סעיף 153 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בהיעדר הכנסה פנויה ובהעדר נכסים למימוש, מקום שמתקיימים התנאים שבסעיפים 167 לחוק חדלות פירעון, ניתן ליחידים הפטר לאלתר".