עתירה ששווה מאות מיליונים; בית המשפט דחה את עתירת בינת תקשורת; אפקון תספק שירותי מולטימדיה למשרדי הממשלה

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירתה של בינת תקשורת כנגד זכייתה של חברת ד.מ הנדסה (DM) במכרז החשב הכללי לאוצר להקמה ותחזוקה של פרויקטים של מערכות מולטימדיה למשרדי הממשלה.

במהלך דיון שהתקיים לאחרונה, המליץ השופט ארנון דראל, סגן נשיא בית המשפט המחוזי לחברת בינת למשוך את העתירה. בכך למעשה, נקבע כי ד.מ היא זו שתספק למשרדי הממשלה מערכות מולטימדיה של היצרניות האמריקאיות אקסטרון וקרסטרון.

תגובת המדינה לעתירה שפכה אור על הסכומים במכרז עליהם התקוטטו החברות. לפי המדינה, האומדן החזוי של ההתקשרות מכוח המכרז הוא כ-70 מיליון שקל בשנה בהסכם ל-3 שנים, כאשר ישנה אפשרות הארכה של 5 שנים נוספות. דהיינו המכרז יכול להסתכם לבסוף בסכום של 560 מיליון שקל.

 
תחילתו של הסיפור באוקטובר 2020 אז פרסם מינהל הרכש הממשלתי מכרז לתכנון, הקמה ותחזוקה של מערכות מולטימדיה למשרדי הממשלה, לשימוש בחדרי דיונים, חדרי הדרכה, חמ"לים, חדרי בקרה ועוד. במסגרת תנאי המכרז, הגדיר החשב הכללי באוצר כי כל חברה שתיגש למכרז, תידרש להציע שניים מתוך שלושה יצרני מערכות מולטימדיה (החברות, קרסטרון, אקסטרון וקרמר).

למכרז ניגשו חברת בינת תקשורת, חברת בת של רד בינת בשליטת האחים זיסאפל וחברת ד.מ הנדסה (DM) חברת בת של קבוצת אפקון.

בחודש נובמבר 2022, זכתה בינת תקשורת במכרז לאספקת מערכות המולטימדיה, שבו השתתפה גם חברת ד.מ, הספקית הנוכחית.

לא חתמו על המסמכים

לצד ההכרזה על הזכייה של בינת, החליטה וועדת המכרזים להודיע על ד.מ כזוכה שנייה במכרז והתירה לה לעיין בהצעתה של בינת. על מנת לממש זכייה במכרזים מסוג זה, היצרניות האמריקאיות נדרשות לחתום על מסמכי הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) המופקדת על ניהול רכש הגומלין במדינת ישראל.

בינת לא המציאה במועד את מסמכי הרשפ"ת ומשכך הודיעה וועדת המכרזים לבינת כי המועמדות שלה נפסלה, מה שהוביל לזכייתה של הזוכה השנייה, חברת ד.מ.

בינת הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה לבטל את החלטת ועדת המכרזים בטענה כי חברת  ד.מ לחצה על היצרניות האמריקאיות שלא לחתום על מסמכי הרשפ"ת ותחבולתה הצליחה.

לטענת בינת, "ד.מ והיצרניות הזרות עשו יד אחת והחלו לשלוח פניות לעורך המכרז וללחוץ עליו שלא יחתום עם העותרת מאחר שלטענתם הצעתה הפסדית". עוד נכתב בעתירה כי "במסגרת העיון במסמכים התגלה לד.מ כי העותרת טרם הגישה את מסמכי הרשפ"ת חתומים על ידי היצרניות הזרות וניצלה את זכות העיון שניתנה לה במסמכי המכרז על מנת לסכל את זכייתה של העותרת במכרז".

המסמכים נשלחו למשרד הכלכלה

בנוסף טענה בינת, כי במסגרת הליך המכרז, חברת ד.מ והיצרניות הזרות הפרו את חוקי התחרות, וכתוצאה מכך, פתחה רשות התחרות בבדיקת הפרה.

לעומת זאת טענו היצרניות האמריקאיות כי אין ממש בטענותיה של חברת בינת, לפיהן הן התערבו בהצעתה של בינת במכרז. בנוסף, ציינו היצרניות כי מסמכי הרשפ"ת החתומים הוגשו על ידם ישירות למשרד הכלכלה והתעשייה ולא צוינו בהם שמות של חברות ספציפיות כמועדפות לזכייה במכרז.

בית המשפט המחוזי קיים דיון בעתירה בנוכחות הצדדים. בסיומו של הדיון המליץ סגן הנשיא לעותרת בינת למשוך את עתירתה. בפסק דינו, קבע סגן הנשיא כי "לאחר שמיעת טענות הצדדים הוצע לעותרת (בינת) שלא לעמוד על העתירה.

"העותרת קיבלה את ההצעה. לפיכך, אני דוחה את העתירה. באשר להוצאות, לאחר שמיעת טענות הצדדים, ובהינתן ההשקעה הרבה שהמשיבות נדרשו לה בהכנת התגובה המקדמית והטיעון בעל פה, ומן הצד האחר, בהינתן שהעותרת קיבלה את הצעת בית המשפט ולא עמדה על מתן פסק דין, ובהתחשב בטיעוני הצדדים באשר להחלטת ועדת המכרזים, מצאתי כי יש לחייב את העותרת בתשלום הוצאות בסכום מתון יחסית של 40,000 שקל"

את בינת ייצגו במשפט עו"ד צבי אגמון ומתן מרידור ממשרד אגמון. את קרסטרון ישראל ייצגו עו"ד רפאל ליבא, אברהם מורל ואור טלמון ממשרד פרל כהן. את ד.מ ייצג עו"ד ירון קוסטליץ ותומר רייף. את אקסטרון ייצג עו"ד דרור ורסנו ממשרד ארנון.