לקראת פיצוץ; האם בג"צ ילך עד הסוף ויבטל את חוק הנבצרות? כל מה שצריך לדעת לקראת הדיון

המלחמה בין מערכת המשפט לממשלה עולה היום מדרגה בדיון על חוק הנבצרות. בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ מתחיל כעת את הדיון בעתירה כנגד החוק שכזכור קבע כי  יהיה ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק עקב מצב רפואי. ההליך במסגרתו תבוצע הנבצרות יהיה על ידי הצבעה של 75% משרי הממשלה, אבל זה לא הכל, לאחר מכן תיערך הצבעה בכנסת לה יצטרכו רוב של  80 חברי כנסת. החוק לא חוקק סתם אלא על רקע החשש כי היועצת המשפטית לממשלה תנצל את העובדה כי נתניהו חתום על הסכם ניגוד עניינים במסגרתו אסורה עליו התערבות בכל מה שקשור למערכת המשפט ועל רקע הרפורמה המשפטית, וזאת למרות שאין סמכות ישירה בחוק לכך.

שידור חי מהדיון בעליון

למרות עמדתה התקיפה של היועצת המשפטית לממשלה קשה לראות את נשיאת העליון חיות הולכת עד הסוף ופוסלת חוק יסוד רק עם שני שופטים לצידה השופטים פוגלמן ועמית. עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה על מתן צו ביניים (לפני הפסילה בהמשך) בו הממשלה תבוא ותסביר מדוע לא יבוטל התיקון לחוק, היא דרך ביניים אפשרית בה ינקטו ככל הנראה שופטי העליון היום. בנוסף לכך עמדתה של היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפק שביקשה מהעליון לאפשר לה להגיש תגובה משלימה לאחר הדיון בקשה חריגה מאוד, לאור עמדתה של מיארה  כי יש לפסול את החוק, גם תוביל אותנו ככל הנראה לתוצאה בה היום העליון לא יקבל החלטה סופית בעניין.

אמש היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ביקשה משופטי בג״צ לאפשר לכנסת להגיש תגובה משלימה לאחר הדיון על חוק הנבצרות, כך שהכנסת  תוכל להגיב לעמדה ״התקדימית״ של היועצת המשפטית לממשלה מיארה בבקשתה מבג"צ במסגרת חוות דעתה לפסול את חוק הנבצרות במסגרת התיקון לחוק יסוד הממשלה.

בבקשה נכתב כי ״מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להכריז על בטלות של חוק יסוד יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע״ ולכן הכנסת  נדרשת לזמן מתאים להגיב לדברים.

• שר לשעבר הגיע לעליון כדי לקבל הקלה במס - והפסיד
• העליון החמיר בעונשם של מורשעים בגביית דמי חסות

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שהגישה כזכור לבג"צ את עמדתה בעניין לפני כשבוע דורשת מבג"צ לפסול את החוק.

בעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה נאמר כי נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט.

מתוך רצון להרגיע מעט לפני הדיון מסרה השבוע היועצת המשפטית לממשלה באמצעות מקורביה כי הוצאתו של נתניהו לנבצרות לא נמצאת על הפרק, וכי היא מתנגדת לכך.

היועצת קבעה בחוות דעתה כי "חקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, הנקראת גם חוק הנבצרות - מלמדת כי מדובר במקרה קיצוני במיוחד של שימוש ברעה בכוחה של הכנסת. בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביעה על כך ש"נחצה קו הגבול" ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".

רה"מ נתניהו הגיב וטען כי יש לדחות את העתירה על הסף, לדעתו לבג"צ אין סמכות לדון בחוק יסוד. "עצם הכניסה לדיון משפטי אם חוק יסוד מסוים ראוי או בלתי ראוי, הריהו חילול סמכותה המכוננת של הכנסת, עקרון ריבונות העם ועקרון שלטון החוק".

• רכישת הדירה בוטלה - הקונים ישלמו בכל זאת דמי תיווך
• עזרו לאסוף חתימות לתמ"א 38 - וקיבלו דירות קטנות יותר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

היועצת קבעה כי מדובר "בתיקון חוקתי פגום מיסודו ובתוצאתו, שהינו תוצר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט, שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות; בניגוד לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים, שאף נקבע כי חל על ראש הממשלה "השתק מעין שיפוטי" מלטעון אחרת ביחס למעמדה; ותוך עיצוב הסדר נבצרות שנועד ליתן מענה לנסיבות עניינו של ראש הממשלה ולאפשר את מעורבותו בקידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן שאינו תואם את תכליות מוסד הנבצרות".

היועצת המשפטית לממשלה הציעה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לתת  צו על-תנאי, שיורה לכנסת ולראש הממשלה לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה, בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת; ובסופו של יום יש להורות על הפיכת הצו על-תנאי לצו מוחלט.

היועצת ציינה כי הסמכות המכוננת – אשר מכוחה מחוקקת הכנסת את חוקי היסוד והתיקונים להם נועדה לקבוע עקרונות משטריים וחוקתיים, על-זמניים, הקובעים את "כללי המשחק" הבסיסיים של הרשויות, וכן לעגן ברמה החוקתית את זכויות האדם והאזרח. חוקי היסוד הקיימים מסדירים את כללי המשטר, חלוקת התפקידים והסמכויות בין רשויות השלטון, ומערכות היחסים בין הרשויות ובינן ובין האזרח, והכל בהתבסס על עקרונות היסוד עליהם מושתתת המדינה.

כיוון שהסמכות המכוננת היא סמכות שלטונית שאותה מפעילה רשות שלטונית, דהיינו הכנסת, פותחה לאורך השנים בפסיקת בית המשפט הנכבד דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת. נקבע כי תפקידו של בית המשפט הנכבד בהקשר זה הוא להגן על "החוקה המתגבשת " מפני חדירה של נורמות שלפי טיבן אינן נורמות חוקתיות אל תוך המארג החוקתי הישראלי, באופן שעלול לגרום לשחיקה וזילות במעמדם של חוקי היסוד.

היועצת ציינה בחוות דעתה כי הנשיאה חיות, כבר קבעה לפני מספר חודשים – בפסק הדין שעסק בתיקון הקודם לחוק-יסוד: הממשלה, בעניין דרעי כי "קשה שלא לראות בתיקון מס' 11 לחוק היסוד שיא, או נכון יותר נקודת שפל, של אותה תופעה מדאיגה לפיה חברי הכנסת מנצלים את הקלות שבה ניתן לתקן את חוקי היסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים. בכך הם גורמים לשחיקה ולזילות מסוכנת במעמדם של חוקי היסוד שנועדו להיות פרקים מפוארים במפעל החוקה הישראלית".

היועצת קבעה בחוות דעתה כי "בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה מלמדת כי עניין לנו במקרה קיצוני במיוחד של התופעה עליה עמדה הנשיאה חיות. בהתאם לפסיקה, התערבות בית המשפט בחקיקתם של חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה. המבחנים של דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות, כפי שזו התפתחה בפסיקה, מצביעה על כך ש"נחצה קו הגבול" ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת.

תכלית כפולה

היועצת המשפטית לממשלה ציינה כי "כפי שעלה מהתבטאויות חוזרות ונשנות של חברי הכנסת מהקואליציה במהלך הדיונים בתיקון החקיקה, ומהתבטאותו של ראש הממשלה עצמו סמוך לאחר שהחקיקה אושרה.

"תיקון חוק-היסוד נועד לתכלית כפולה: ראשית, לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות מתחום טוהר המידות ולפטור אותו מההשלכות המשפטיות שלדעתו, ולדעת מקדמי התיקון, היו עלולות לנבוע מהפרת החובה שלא לפעול בניגוד עניינים. שנית, למנוע מבית המשפט הנכבד להכריע בעתירות שהיו תלויות ועומדות באותה העת, אשר ביקשו להורות כי חה"כ נתניהו ייצא לנבצרות מתפקידו כראש הממשלה, בגין מעורבותו בקידום שינויים במערכת המשפט שיש בהם כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, ובניגוד לחובתו שלא לפעול בניגוד עניינים".

היועצת ציינה בחוות דעתה לעליון כי "מתעורר חשש כבד, ולמעשה אף למעלה מכך, כי חוק היסוד תוקן כדי לאפשר לראש הממשלה לעסוק בצבר היוזמות לשינויים במערכת המשפט המכונה ה"רפורמה המשפטית".

לדבריה "תיקון של חוק יסוד לשם התנערות, ולו חלקית, מחוות דעת למניעת ניגוד העניינים בעניינו של ראש הממשלה, כמו גם מהתחייבות מפורשת שניתנה בשעתו על -ידי ראש הממשלה לבית המשפט הנכבד – התחייבות שכבר נקבע על-ידי בית המשפט הנכבד שיוצרת כלפיו "מעין השתק שיפוטי" – טומן בחובו פגם חוקתי חמור.

"מצב שבו חקיקת יסוד המעצבת הסדר משפטי מרכזי וחשוב, שתכליתו רציפות שלטונית, מהווה אמצעי להסרת מגבלות מראש הממשלה כאמור, מהווה פגיעה קשה בשלטון החוק. הנסיבות מלמדות, אם כן, כי כינונו של תיקון מס' 12 לחוק היסוד אינו עולה בקנה אחד עם כלל מאפייני החקיקה ובאופן מיוחד חקיקת היסוד ובראשם – דרישת הכלליות, לפיה נורמה חוקתית העומדת בבסיס עיצובן של הסדרי המשטר היסודיים תיחקק מתוך מבט רחב ותהא בעלת תחולה רחבה וכללית, להבדיל מהכרעה פרטנית בעניין נקודתי ומצומצם באופיו. הדברים נאמרים ביתר שאת משעה שבמקרה דנן חברי הקואליציה קידמו, ובעקבותיהם הרשות המכוננת עיצבה, הסדר משטרי בנושא רגיש במיוחד, שעשויות להיות לו השלכות מרחיקות לכת על תפקודה התקין של המדינה ועל הרציפות השלטונית במצבים שונים.

"נוסף על כך, העובדה שההסדר לא עוצב מתוך ראייה משטרית רוחבית וארוכת טווח, אלא כאמצעי מידי לפתרון עניין אישי, אף הביאה בפועל לקשיים מהותיים הגלומים בהסדר לגופו.

"הסדר הנבצרות שעוצב בתיקון צמצם משמעותית את הנסיבות האובייקטיביות של הוצאה לנבצרות, ואף ביחס אליהן קבע דרישת רוב חריגה ביותר בממשלה ובכנסת. בהתאם לכך, אף במצב תיאורטי שבו לא יהיה חולק כי ראש ממשלה אינו מסוגל מבחינה בריאותית למלא את תפקידו, יהיה צורך בגיוס רוב פוליטי חריג ביותר – בממשלה או בוועדת הכנסת, ולאחר מכן במליאת הכנסת – לשם הכרזה על נבצרותו".

היועצת טענה כי "מצב זה עלול להוביל לתקלה משטרית ולוואקום שלטוני, וזאת בניגוד לתכליות העומדות ביסוד הסדר הנבצרות עצמו. ההסדר שנקבע מעיד אפוא, כשלעצמו כי הצידוק לחקיקת ההסדר נועד לצורכו הקונקרטי של ראש הממשלה, על אף הגברת הסיכון לפגיעה ברציפות השלטונית הכרוכה בכך. יובהר, כי קשיים אלו יש בהם כדי לכרסם בכלליותם של ההסדרים שעוגנו בתיקון מס' 12 ולהצביע על האופן בו הופעלה הסמכות המכוננת בעת עיצובם. הווה אומר, התכלית הפרסונלית שביסוד ההסדר החוקתי הובילה לעיצוב הסדר משטרי מתוך ראיה צרה ונקודתית, לשם השגת תוצאה מסוימת שיש בה תועלת קצרת טווח עבור נבחר ציבור המכהן כעת, מבלי לתת מענה להשפעות ולתקלות משטריות ארוכות טווח שעלולות לנבוע מן ההסדר".