התנגדות חריפה להסכם עם בעל השליטה בחברת אולייר יואל גולדמן, האם הפרקליטות תבטל בעקבות זאת את ההסכם עם גולדמן? בשבוע שעבר פרסמנו כי פרקליטות מיסוי וכלכלה הגיעה להסדר עם יואל גולדמן בעל השליטה בחברת אולייר וחתמה עימו על סגירת תיק מותנית. במסגרת ההסדר הסכים גולדמן להודות בעובדות ללא הודאה בביצוע ההפרות ונטל על עצמו סנקציה כספית של 9 מיליון שקל, הימנעות מגיוס הון למשך 5 שנים והתחייבות שלא לכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפקוח לתקופה של שנה. לאחר הפרסום בביזפורטל פנו מחזיקי האג"ח לפרקליטות והביעו את התנגדותם התקיפה להסדר.

המכתב נשלח לעו"ד יהודית תירוש, ועו"ד חנה קורין מפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה, בשם הנאמן למחזיקי אגרות החוב של החברה, משמרת חברה לנאמנות וחברי נציגות מחזיקי האג"ח.

במכתב טענו מחזיקי האג"ח, כי "נדהמו מעצם החתימה על ההסדר עם גולדמן ועוד יותר מתוכנו לרבות העובדה, כי ההסדר מתבסס, בין היתר, על מצגי שווא מטעם גולדמן, שניתן היה לבדוק אותם בנקל, לו הדבר היה נעשה מול הנאמן או חברי הנציגות לפני החתימה על ההסדר". לטענת מחזיקי האג"ח על הפרקליטות לחקור האם גולדמן עבר עבירות נוספות ורבות אחרות כגון זיוף מסמכים ומרמה.

במכתב מפורטים מעשים נוספים של גולדמן עליהם נודע לנאמן ולמחזיקי האג"ח. לטענתם גולדמן משך כספים מהחברה, שלא לצרכי החברה, בסכום כולל של 10 מיליון דולר ובנוסף העביר לשניים מחבריו סכום דומה. כמו כן נטען כי גולדמן הציג אישורי יתרות בנקים (בנק Connect ובנק UBS) בגובה של כ-35 מיליון דולר שאינם תואמים את היתרות כפי שהיו בבנקים באותה עת ולפיכך חשודים בזיוף.

עורכי הדין מפנים את חיצי הביקורת שלהם לפרקליטות אך השאלה היא האם לא היה פה כשל של גורמים רבים אחרים בדרך, בעיקר הרגולטרים שאיפשרו לגולדמן לעשות מה שרצה במשך תקופה ארוכה. ההסדר שנחתם עם גולדמן מתייחס רק לעבירות הדיווח שביצע גולדמן. עבירות בהם הצליחו להשיג ראיות משמעותיות כנגדו בניגוד לעבירות אחרות בהן נחשד. עבירות אלו כידוע אינן פליליות בארצות הברית אלא מנהלתיות. גולדמן כזכור הוא אזרח ארצות הברית. גם לו הייתה מוגשת בקשה הסגרה לארצות הברית כנגד גולדמן לא בטוח שהיא הייתה מוענקת, שכן החוק שונה והסגרה ניתנת במקרים בהם החוק זהה או כאשר במדינה אליה מוסגר החשוד החוק מקל יותר.

ביצע העדפת נושים

לטענתם לאחר מועד עצירת התשלום לכלל הנושים שינה גולדמן באופן חד צדדי את הרכב הדירקטוריון של החברה והעביר לנושה בודד סכום של 8.5 מיליון דולר תוך ביצוע העדפת נושים ברורה.

עוד טענות שהעלו מחזיקי האג"ח לפרקליטות מתייחסים לעובדה כי  אושרו לגולדמן קווי אשראי על ידי מממנים שונים בחשבונותיו האישיים כנגד שעבוד פקדון כספי של החברה. לטענתם, בדו"חות הכספיים ובתשקיפים הוצגו נכסים מהותיים של החברה בשווי מנופח על בסיס הסכמי שכירות  פיקטיביים.

עו"ד עופר צור, אמנון ביס ואמיר פלמר, החתומים על המכתב מונו על ידי בית המשפט של חדלות פירעון בארה"ב כמנהלי תביעות והם לטענתם עמלים על הכנת תביעה רחבת היקף, כנגד  גולדמן. עורכי הדין מלינים על העובדה כי  ההסדר שנחתם עם גולדמן, מבוסס על מצגי שווא מצידו השומטים את הבסיס החוקי לחתימת ההסדר ובשל כך יש לבטלו לאלתר.

לטענתם "הדברים אמורים בעיקר לגבי המצג שניתן על ידי מר גולדמן לפיו 'הוא מצוי במגעים עם הנאמן של סדרות אגרות החוב שהנפיקה החברה, במסגרתם נתן את הסכמתו, כי בכפוף להגעה להסכם כולל עם הנאמן ומחזיקי אגרות החוב, הוא ישלם למחזיקי אגרות החוב של החברה סכום של עשרות מיליוני שקל'. על כך טוענים עורכי הדין במכתבם  לא דובים ולא יער". לטענתם לא התקיימו מגעים כלשהם עם גולדמן בקשר להסכמות כאלו ואחרות בינו לבין מחזיקי האג"ח, ואף המו"מ ההתחלתי שהתקיים מספר חודשים קודם לכן  הופסק.
​

הצגה אחת גדולה

לטענתם של  מחזיקי האג"ח "פנייתו של מר גולדמן לנאמן ולמחזיקים הייתה כל כולה 'הצגה' אחת גדולה שנועדה, כך מסתבר, לשרת את המשא ומתן עם הפרקליטות, ולצערנו – הייתה פנייה בלתי מחייבת ובלתי רצינית. כך או כך, במועד שבו נחתם ההסדר עם הפרקליטות לא התקיים משא ומתן וודאי שלא ניתנה הסכמה של מר גולדמן לפיצוי מחזיקי אגרות החוב בהיקף של עשרות מיליוני שקלים כאמור ב'הואיל' השלישי להסדר עם גולדמן".   

כמו כן הם טוענים כי "ההסדר עם גולדמן אינו משקף כלל ועיקר את חומרת מעשיו ובוודאי שנדרש היה לחייב את גולדמן לפצות את מחזיקי האג"ח בסכומים משמעותיים טרם שייחתם עמו הסדר כלשהו מטעם המדינה. בנוסף, דומה כי גם משיקולים נוספים כגון הרתעת נושאי משרה ובעלי שליטה בחברות ציבוריות ובחברות אג"ח מלפעול שלא כדין, ראוי היה שלא לחתום עם מר גולדמן הסדר בתנאים שנחתמו עמו. מעבר לכך שההסדר פסול משפטית הוא פסול גם ציבורית וערכית".

עורכי הדין המייצגים את מחזיקי האג"ח חותמים את מכתבם לפרקליטות כי העובדה, "שגולדמן ישלם קנס של 9 מיליון שקל במזומן כתנאי לכניסתו לתוקף של ההסדר, מבלי שנבחנו כלל מקורותיו ומבלי שהמדינה ווידאה שיש לו כספים נוספים בכדי לשלם למחזיקי האג"ח את אותו פיצוי "של עשרות מיליוני שקלים" ובוודאי כאשר אין הוא מציע לשלם אותם במזומן, כפי שהוא הציע לשלם את התשלום למדינה. לכל הפחות היה מצופה, כי תנאי נוסף לכניסתו של ההסדר לתוקף הוא פיצוי בפועל של מחזיקי האג"ח עניין שלא ניתן לו ביטוי במסגרת ההסדר".

מחזיקי האג"ח דורשים מהפרקליטות לבטל את ההסדר עם מר גולדמן לאלתר, ובנוסף הם מאיימים כי "ככל ולא ייעשה כן, תכונס אסיפה של מחזיקי האג"ח שבה תעלה הצעת החלטה האם יש לנקוט בהליכים משפטיים בכדי להביא לביטול ההסדר אם לאו".

בתשובה לפנייתנו נמסר מהפרקליטות  כי "הפרקליטות תלמד את טענות שני הצדדים ביחס להסדר שגובש".