קשישה רכשה דירה יחד עם בנה, לתדהמתה גילתה שרשם אותה רק על שמו. מה קבעה השופטת?
בית משפט לענייני משפחה באשדוד דן לאחרונה במקרה בו אישה קשישה תבעה את בנה וכלתה לאחר שגילתה כי הדירה שרכשו יחדיו נרשמה רק על שם בנה ולא על שמה. האם טענה כי הבן התחייב לרשום מחצית הדירה בבעלותה ורק במקרה התחוור לה כי לא עשה כן, בעוד הבן טוען כי מעולם לא התחייב לכך וזאת לבקשת אימו על מנת שלא לחשוף אותה ללחצים מצידם של שאר האחים.
התובעת היא קשישה בשנות ה- 80 לחייה, אם לתשעה ילדים, כולם בגירים. הנתבע הוא בנה הצעיר של התובעת, והנתבעת היא רעייתו של הבן, כלתה של התובעת. על פי החומרים והפסיקה עולה כי עד לחודש מרץ 2017 התגוררה התובעת בדירה ישנה בקומה רביעית, ללא מעלית. לעת זקנה חפצה לעבור לדירה אשר ההגעה אליה תהיה קלה יותר. בשלב הראשון, במרץ 2017 נמכרה הדירה תמורת סך של 1,125,000 שקל.
בפברואר 2018 נרכשה דירת גן בקומת קרקע, תמורת 1,750,000 שקל. התשלום נעשה באמצעות הכספים שקיבלה התובעת תמורת דירתה הקודמת בגובה 1,125,000 שקל ובאמצעות 575,000 שקל נוספים בגינן נטלו הבן ורעייתו הלוואה מובטחת במשכנתא. סכום ההלוואה המקורי היה גבוה יותר ועמד על כ- 750,000 שקל, על מנת לאפשר גם את שיפוץ הדירה. לאחר רכישת הדירה ושיפוצה, עברו התובעת והנתבעים להתגורר יחדיו באותה דירה.
- כל הכותרות
באוגוסט 2019 הגיעו ילדיה הנוספים של התובעת לדירה, לטענתם לצורך ביקור, כאשר הנתבעים אינם נמצאים בדירה. כאשר חזרו הנתבעים לדירה ביקש הנתבע מאחיותיו ואחיו לצאת מהדירה. האחים אמרו לו כי מדובר בדירה השייכת גם לאם ובמקום פרצה מהומה. הנתבעת הזעיקה את המשטרה אשר ניסתה לברר של מי הדירה והרגיעה את הצדדים. בסמוך לכך, עתרו הבן ורעייתו לקבלת צו הגנה כלפי אחיותיו ואחיו (ילדיה של התובעת)
במצב דברים זה, יצאה התובעת הקשישה מהדירה האמורה ועברה להתגורר בדירה שכורה, לבדה. בדצמבר 2019 הגישה התובעת כתב תביעה בו טענה כי כאשר נרכשה הדירה הבטיח לה הבן כי מחצית הדירה תירשם בבעלותה והיא היתה בטוחה כי כך נעשה.
לטענתה, הבן ובעיקר רעייתו התייחסו אליה באופן משפיל ומזלזל ולכן הסתייעה בשאר ילדיה. אפילו את טיפול השיניים שהובטח לה לא ביצעו. כאשר אלה הגיעו על מנת לבקרה הבן ורעייתו ניסו לגרש אותם, למרות שמדובר בבית השייך גם לה. רק כאשר הגיעו לעורכת הדין אשר בדקה את מצב רישום הזכויות בדירה, התחוור לה לפתע כי הזכויות רשומות במלואן בבעלות הבן ורעייתו, ללא רישום מחצית הזכויות על שמה. לפיכך היא עתרה למתן פסק דין הצהרתי לפיו מחצית הזכויות בדירה שייכות לה וכך יש לרשום הזכויות.
בינואר 2020 הגישו הבן ורעייתו כתב הגנה, בו טענו כי לא היו דברים מעולם. הנתבעים אינם מכחישים את העניין הכספי, אך טוענים כי מעולם לא סוכם על רישום מחצית הזכויות בבעלותה. כל שסוכם היא כי היא תקבל חדר לשימושה ודאגה לכלל צרכיה. הדבר נעשה לבקשתה המפורשת, הואיל ולא רצתה כי שאר הילדים ינסו לנצל את העובדה שקיים רכוש על שמה כדי לשכנע אותה להעבירו אליהם.
ניסיון לגישור לא עלה יפה, וכך הגיעו הצדדים לבית המשפט. האמא טוענת כי מכרה דירתה הקודמת בקומה הרביעית על מנת לרכוש דירה נוחה יותר. במסגרת זו נעתרה להצעת בנה לרכוש יחד עימו דירה שתתאים גם לו ולמשפחתו. עוד טוענת האם כי הבן הבטיח לה מפורשות כי הדירה תירשם גם בבעלותם וגם בבעלותה ואף לקח אותה לעורך דין כדי לחתום על מסמכים בעניין הדירה. בדיעבד התברר כי חתמה על צוואה נוספת, בה צויינה הדירה כנכס שאותו רצונה להוריש לבנה הצעיר, הוא הנתבע.
האם מדגישה בתביעה כי נאלצה לעבור לדירה שכורה ולחיות בעוני וזאת למרות שיש לה זכות על מחצית הדירה והבטחה מבנה הצעיר שיעזור לה כלכלית.
מנגד, טוענים הבן ורעייתו כי הסיכום היחיד מול התובעת היה שתקבל חדר בלבד בדירת המגורים החדשה למשך כל ימיה ושנותיה, לצד התחייבותם לסעוד אותה, אך הדירה תירשם על שמם. הם מדגישים כי מדובר בדרישה מפורשת של התובעת, אשר רצתה להימנע ממצב בו הילדים הנוספים מנסים להשתלט על רכושה ולכן העדיפה שלא יהיה רכוש הרשום בבעלותה. עוד הם טוענים כי התובעת הורישה על פי צוואה מ-2017 את כל כספי תמורת הדירה הקודמת לבנה.
הבן מדגיש בתגובה לתביעה כי אימו מוזמנת לשוב ולהתגורר איתו, עם רעייתו ועם ילדיהם.
בבית המשפט הובהר כי למעשה השאלה משפטית היא האם הוכיחה התובעת קיומו של הסכם בעל פה מול בנה ורעייתו. על פי חוק החוזים - "חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק או הסכם בין הצדדים".
השופטת, ענת אלפסי, אתר בתי המשפט
בית המשפט הסביר כי כאשר בחוזי מקרקעין נדרש מסמך בכתב. ואולם גם בעניין זה נקבע כי במקרים חריגים, שעולה מהם "זעקת הגינות", עשויה הפרת חובת תום הלב להוביל לקביעה כי התחייבות לעשות עסקה במקרקעין תקפה על אף שלא נערך מסמך בכתב. בית המשפט קבע כי - "בעניין שלפנינו, בחינת הנסיבות מלמדת כי אכן נכרת הסכם בעל פה בין התובעת לבנה לפיו הדירה תירשם בבעלות שניהם, אך בשל כך שאינה קוראת עברית, לא הבחינה כי הולכה שולל אחר בנה שלה".
בית המשפט נסמך על דברי הבן הצעיר בחקירה - "סיכמנו שאנחנו קונים את הבית במשותף, קודם כל זה הייתה החלטה של אמא ואח שלה, לקנות בית במשותף, בית גדול יותר, בלי מדרגות, והבית יהיה שלנו, אני אשתי ואמא שלי". בהמשך ניסה לתקן עצמו והוסיף - "דוד שלי אמר לי שאם נרשום גם על שם אמא שלי האחים יאכלו לך את הבית. האחים כולם ירצו את החצי שלה. הוא הסביר שיהיו מלא מריבות בין האחים ואמר לי תעשה את זה רק על השם שלך ושל אשתך. הבית הוא גם של אמא אבל רשום על השם שלי ושל אשתי"
על פי בית המשפט גם גם הסבר זה תומך במסקנה כי הלכה למעשה מדובר בבית המשותף לאם ולבן ולרעייתו, בדומה למצב בו בני זוג מחליטים לרשום נכס בבעלות מי מהם, אך ברור כי הנכס שייך לשניהם, גם על פי הוראות החוק.
בנוסף, מסביר בית המשפט כי העובדה שהדירה נרכשה באמצעות סכום אשר חלקו הארי מקורו בכספי הדירה שמכרה התובעת, מדברת בעד עצמה. כמו כן, מדגישה השופטת ענת אלפסי, "הנתבעים הפרו ברגל גסה כל התחייבות מוסרית שהיתה להם כלפי התובעת הקשישה, כאשר העדיפו לשפץ את הבית במקום לטפל בשיניה תמורת 50,000 שקל שביקשה להקצות לכך. צורמת במיוחד היתה תשובתו של הבן - 'הבטחתי לה שאני אטפל בשיניים אבל בינתיים הדברים התדרדרו וזה לא קרה. אני עדיין מתחייב לטפל לה בשיניים אם הכל יהיה בסדר בינינו'.
"למרבה הצער, אדם אשר סולם הערכים שלו קובע כי מצבו הפיסי של הבית חשוב ממצבה הבריאותי של אימו, הוא אדם שלא יהסס להציג תמונת מצב שאינה משקפת את המציאות, אך מקדמת את השאיפות החומרניות שלו ושל רעייתו. כך, למשל, התברר כי כאשר ילדיה של התובעת מבקרים אותה, התובעת אינה רשאית להפעיל את המזגן ללא רשות. הנתבע בחקירתו הנגדית ניסה להכחיש את הדבר, אך עיון בפרוטוקול הדיון בבקשה לצו הגנה מעלה כי שם מסרה הנתבעת עדות אחרת".
השופטת אלפסי קובעת כי למרות שלא היה הסכם כתוב, האמא צודקת והתביעה מתקבלת בזאת במלואה. התובעת תירשם כבעלת 1/2 בזכויות בדירה והנתבעים ישלמו הוצאות התובעת בגובה 60,000 שקל
תכנים בנושא:
קרב ירושה: אמא הורישה לבת הכל ולא השאירה כלום לבן - מה הסיבה ומה אמר על זה בית המשפט?
למי שייכת דירה שנרכשה לפני החתונה? רכש דירה לפני החתונה, התחתן והתגרש. האם הדירה שייכת גם לגרושתו?תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
20.בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו ביבת שלמה 24/09/2023 06:59הגב לתגובה זו1 0על פניו זה היה אמור להיות הסדר מצויין: האם הקשישה עוברת לדירה עם גישה נוחה וחיה עם משפחה אוהבת שמטפלת בה, לעת זיקנה. והבן והכלה מקבלים דירה לגור בה. סכום המכירה של הדירה בקודמת של האם, לא הספיק. הזוג הצעיר לקח משכנתא אותה רק הוא משלם זה בעצם החלק שהם הביאו לעיסקה אבל לאור זאת שאין אמון והיא לא תוכל להתגורר בכבוד בבית שלה עצמה, היא תצטרך למכור בהליך פירוק ולרכוש משהו צנוע ונוח. כבר לא יהיה צורך בהרבה חדרים הכסף יעוור עיניי צדיקים. עצובסגור
-
19.האמא לא תוכל לגור עם הכלה ובנה שניהם נוכליםמשה 13/08/2023 09:52הגב לתגובה זו2 0זבל של בן מגעילסגור
-
18.הרצחת וגם ירשת תתבייש לך זבלמשה 13/08/2023 09:47הגב לתגובה זו3 0בושה וחרפה לבן ולכלהסגור
-
17.קשישהלוקו 13/08/2023 09:32הגב לתגובה זו0 0היא אמא שלו. למה להקשיש אותה? רק הקשישים פריירים?סגור
-
16.שאלת תםhj 13/08/2023 05:28הגב לתגובה זו2 2מאיזו עדה הם?סגור
- טען עוד
-
15.100.000100t 13/08/2023 01:47הגב לתגובה זו0 0הוצאות משפטסגור
-
14.בסוף הבן הצעיר עשה אקזיט מטורףשון 13/08/2023 01:28הגב לתגובה זו0 1יש לו חצי דירה ששווה 1,800,000 ש"ח, כשהוא שם פחות מחצי של הכסף. אם כי, כנראה שהוא ילד מאומץ........סגור
-
שם 750אלף שקל וגר עם אמא שלו. גן עדן. (ל"ת)אתה ילד מבחנה? 13/08/2023 09:41הגב לתגובה זו0 0סגור
-
13.ועדיין פסק הדין לא הוגן==================== 12/08/2023 23:11הגב לתגובה זו0 0חושב שפסק הדעין ממש לא הוגן האימה שילמה באת רוב הכסף היא צריכה לקבל את רוב שוווי הדירה. הבן לא עמד בהסכםסגור
-
12.איזה בן צעיר מגעיל הוא ורעיתורוני 12/08/2023 19:07הגב לתגובה זו10 0טוב עשתה השופטת שנתנה לאם הקשישה 50 אחוז בנכס בטאבו חבל שלא נתנה לה 60 אחוז בנכס,עכשיו הבן ורעיתו החזירים והגנבים ישארו כל חייהם ללא בית בגלל שאחרי מותה של האם יתר 8 אחיו יקחו את האחוזים של האם ויהיה חגיגה גדולה במשפחה הנוראית הזאת . בכאלה ילדים עדיף להיות ללא ילדים טפיייי איזה מגעיליםסגור
-
11.מנוולדרעקלפיד 12/08/2023 18:06הגב לתגובה זו6 0שהאמא תבדוק באם לא הוחלף בלידה ובטעות קבלה את הבן של השטן!סגור
-
10.משפחהJoe 12/08/2023 17:35הגב לתגובה זו6 0הופכים לזבל כשיש כסף . כמו אצליסגור
-
צודק בהחלט!!!! (ל"ת)אלי תל אביב 12/08/2023 22:02הגב לתגובה זו0 0סגור
-
9.הגלגל מסתובבלוציפר 12/08/2023 17:18הגב לתגובה זו5 2עכשיו שהבן הרשע ואשתו המכשפה לא יישנו בלילות כפי שאימם המסכנה לא ישנה יימח שמם וזכרם אמן!!!סגור
-
8.האמא שילמה את הרובפרח 12/08/2023 16:02הגב לתגובה זו12 0איזה משפט צדק זה אם הוכח שהאם שילמה את הרוב לא קיבלה מה שהובטח לה. למה ממשיכים עם חוסר הצדק המשווע הזה אדם כזה צריך לשבת בכלא על התעללות באימו.סגור
-
7.גברים ללא עמוד שדרהאילן 12/08/2023 15:28הגב לתגובה זו12 0למרות שלכאורה גברים הם ״המין החזק״,בהרבה מקרים הבן נגרר אחרי אישתו(הכלה) ופוגע באמא ובאחיו ואחיותיו.תאוות הבצע מעבירה אותם על דעתם.לצערי יש הרבה מקרים כאלו.במקרה הזה בית המשפט עשה צדקסגור
-
6.היא מאוד מסכנה כי היא תמשיך לגור איתם בבי. (ל"ת)מרכזית 12/08/2023 14:46הגב לתגובה זו8 0סגור
-
5.בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי (ישעיהו א', 2) (ל"ת)מאן דהוא 12/08/2023 14:36הגב לתגובה זו7 0סגור
-
ואיפה הקשישה תגור?? אצלך? (ל"ת)פינוקיו 13/08/2023 09:43הגב לתגובה זו0 0סגור
-
4.הקשישה והבעלות על הדירהרמי 12/08/2023 14:30הגב לתגובה זו9 0השופטת טעתה בהחלטה להשיב את הקשישה לגור ביחד עם הבן ואשתו המפלצת שיחד יעשו הכל כדי לקצר את חייה . טוב היתה עושה השופטת לולא היתה מחליטה למכור את הדירה ולתת לקשישה את כספה שקיבלה ממכירת דירתה .סגור
-
נראה לך שהיא תגור אתם?שולתתתת1 12/08/2023 20:36הגב לתגובה זו1 0היא תעשה פירוק שיתוף ותקח את הכסף שלהסגור
-
3.לדעתי לא נעשה פה צדק, מגיע לאם הרבה יותר.קשיש 12/08/2023 14:14הגב לתגובה זו9 0למה רק חצי לאם ? מגיע לה יותר מחצי דירה, היא השקיעה בקניית הדירה את החלק הארי, 1,125,000 ש"ח. צריך לערער על החלטת השופטת.סגור
-
כי זה מה שסוכם בעפ וזה מה שנתבע. (ל"ת)שולתתתת1 12/08/2023 20:34הגב לתגובה זו1 0סגור
-
2.לשופטתלשופטת? 12/08/2023 14:12הגב לתגובה זו10 0למה רק חצי מהזכויות ,האמא שילנה יותר מ 50% מעלות הדירהסגור
-
1.אנשים רעים. מסכנה האמא (ל"ת)דן 12/08/2023 13:48הגב לתגובה זו9 1סגור
-
באמת האמא מסכנה.אזרחית 12/08/2023 15:37הגב לתגובה זו5 0רומתה על ידי בנה, בשר מבשרה.סגור
