לאחר שמחקו לו חוב של 2.5 מיליון שקל, ביקש לבטל גם חוב למזונות - מה קבע השופט?

חוק חדלות פירעון מעניק הזדמנות לחייבים לשקם את חייהם, לשלם חלק מחובם ולחזור לחיים רגילים. החוק קובע כי יש חובות שהחייבים יידרשו לשלם למרות שהם נכנסים להליך של חדלות פירעון, אחד מהחובות הללו הוא חוב לתשלום מזונות. בית המשפט המחוזי בחיפה דן לאחרונה בחייב שבית המשפט אישר את בקשתו למחוק את חובו ולתת לו הפטר מחוב של 2.5 מיליון שקל במסגרת הליכי חדלות פירעון, לאחר שקיבלת את הצו המיוחל ביקש החייב לנצל את ההזדמנות ועתר לבית המשפט בבקשה כי צו ההפטר שניתן בעניינו יחול גם על חוב המזונות שנכלל בתיק הוצאה לפועל שפתח כנגדו המוסד לביטוח לאומי. 

תחילתו של הסיפור באדם בשנות ה-60 לחייו, שפתח בהליכי פשיטת רגל בשנות ה-90 של המאה הקודמת, ההליך בוטל לאחר שנקבע כי החייב ניצל לרעה את ההליך. בשנת 2010 נפתח הליך נוסף של חדלות פירעון מצדו, שבוטל על ידי בית המשפט בשנת 2013 בשל מחדליו של החייב. החייב לא אמר נואש ופתח בהליך נוסף של חדלות פירעון לאור חובותיו הכבדים, ההליך הנוכחי נפתח בשנת 2018, כאשר סכום תביעות החוב המאושרות בהליך הגיע לסכום של מעל 2.5 מיליון שקל.  בסוף שנת 2022 ניתן  לחייב צו הפטר לאלתר. בנימוקים נכתב כי הצו ניתן לנוכח מצבו האישי הנוכחי של החייב, הן מבחינה רפואית והן מבחינת העדר יכולת השתכרות.

ילדיו בגרו מזמן

 
ילדיו של החייב בגרו מזמן, ואולם מהבקשה ומהתגובות מתברר כי החייב לא טרח לשלם את חוב המזונות לגביהם משך שנים והביטוח הלאומי הוא זה שנשא בפועל בחיוב המזונות של החייב ופתח כנגדו תיק הוצאה לפועל בגין חוב זה. לאחר שניתן בעניינו של החייב הפטר, עותר החייב להורות כי גם חוב המזונות לביטוח הלאומי אשר  נכלל בתיק ההוצאה לפועל ייכלל במסגרת צו ההפטר שניתן.

לטענתו, יש בנסיבות המקרה הצדקה להורות על הכללת חוב המזונות בהפטר שניתן. לאור גילו המבוגר, מצבו הרפואי ולהיעדר כושר השתכרות נוכחי או צפי עתידי להשתכרות. החייב טען כי מדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח לפני 20 שנה, ובחובות ישנים להבדיל מחוב מזונות שוטף. לדבריו החוב הוא לביטוח הלאומי ולא לגרושתו, וכי ילדיו בגרו מזמן. בנוסף טען כי בעבר שולמו על חשבון החוב סכומים משמעותיים וגם עתה ניסה לפעול לפריסת החוב לתשלומים ושילם משך מספר חודשים, אך כמעט קרס כלכלית והגיע לפת לחם כתוצאה מכך.

בביטוח לאומי התנגדו לבקשתו וטענו כי לא מדובר במקרה חריג שיצדיק שינוי מהכלל אשר מורה כי אין הפטר ביחס לחוב מזונות. תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2009, והמזונות שולמו לגרושתו של החייב מזונות עד לשנת 2020. בביטוח הלאומי טענו כי בסך הכל שולמו על ידם 352 אלף שקל, שנגבו בחלקם מהחייב על ידי קיזוז מגמלאות סך של 147 אלף שקל, כך שהחוב כיום עומד על 204 אלף שקל. בביטוח לאומי גם טענו כי הנכות הרפואית הנוכחית של החייב היא משנת 2017 ולכן בוודאי שאינה יכולה להצדיק את אי תשלום המזונות משך השנים שקדמו ומאז שנת 2009. 

 לא מדובר במקרה שמצדיק את שינוי הכללים

עמדת הנאמן והכונס היא כי אין המקרה הנדון מצדיק בנסיבותיו חריגה מהכלל אשר מחריג המזונות מההפטר. לטענתם, "אין הצדקה להחלת ההפטר על החוב שעה שהחייב לא טרח לשלם את חוב המזונות משך כל השנים לילדיו, והקופה הציבורית היא שנשאה בנטל במקומו. אין הצדקה בנסיבות המקרה הנדון שקופת הציבור תחויב בעלות תשלומי המזונות שהחייב לא טרח לשלם כל השנים לילדיו שלו". בנוסף צוין כי העובדה שביטוח לאומי לא הגיש תביעת חוב אינה משנה עובדה זו.

השופט יואב פרידמן קבע כי דין הבקשה להידחות. "החייב לא הציג נימוק מספק אשר מצדיק היעתרות לבקשתו, תוך חריגה מהכלל הקבוע בפקודה לפיו חוב המזונות לא ייכלל בהפטר שניתן לחייב. החייב תולה עיקר יהבו בגילו ומצבו הרפואי, העובדה שמדובר בחובות מזונות ישנים, והעדר יכולת ההשתכרות. אך יש לתת את הדעת למכלול השיקולים כמו גם לתמונה השלמה באשר להליכים שניהל החייב בעבר והנימוקים לביטולם. אכן, המדובר בחובות ישנים, אך יש לתת את הדעת לכך שהחייב ניהל בגין חובות אלו שני הליכים קודמים שבוטלו בשל התנהלות בחוסר תום לב".

השופט ציין כי "העובדה כי נכון לעת הזו ילדיו בגרו והוא עצמו הגיע לגיל מבוגר, וכי בריאותו אינה מיטבית, אינה מספיקה כדי להוות ביסוס לבקשתו בנסיבות שתוארו. כמו כן צודק הביטוח הלאומי כי בעוד נכותו של החייב נקבעה בשנת 2017, תיק ההוצאה לפועל נפתח עוד בשנת 2009 כך שהחייב לא יכול לנסות לתלות את אי התשלום של דמי המזונות לילדיו לאורך השנים במצב הרפואי הנוכחי שלו.

השופט פרידמן פסק כי "עובדה כי זכה בהפטר לאלתר לנוכח המצב הנוכחי שלו כיום, אינה יכולה "להכשיר" ההתנהלות לאחור ביחס לחוב מזונות, וחלוף הזמן הרב של קיום ההליכים אינו יכול לבוא כשיקול לטובת קבלת בקשת החייב, בנסיבות שבהן בוטלו ההליכים הקודמים".

השופט הוסיף כי "החייב לא יכול לצאת נשכר ממחדלו לשאת בתשלום חוב המזונות לגרושתו בגין ילדיו, באופן שחייב את הביטוח הלאומי להיכנס בנעליו של החייב ולשאת בחיוביו במקומו, ועתה אף לנסות להיבנות מהטענה כי החוב הינו לביטוח לאומי ולא לגרושה ישירות". השופט פרידמן ציין כי מכלול השיקולים מחייב בחינת האינטרס של טובת החייב, אך גם האינטרס של טובת הנושים והציבור בכללותו. בנסיבות שתוארו, אין להעדיף את טובת החייב על פני טובת הקופה הציבורית והנושה ביטוח לאומי. השופט דחה את תביעתו של החייב וקבע כי ביטוח לאומי וכל לגבות את החוב על ידי קיזוז מקצבתו.