עלייתו ונפילתו של בני שטיינמיץ - משווי של מיליארדים לנרדף על ידי רשויות החוק; האם המעצר בקפריסין יוביל אותו לכלא הרומני?

איש העסקים הישראלי, המיליארדר בני שטיינמץ, יורש אימפריית היהלומים של ראובן שטיינמץ, נולד עם כפית של כסף בפה, אבל הוא הצליח לעשות הון על הון ולהגדיל את הונה עושרה של המשפחה פי כמה וכמה מהונה ההתחלתי.
     בני שטיינמיץ,  צילום: שלומי יוסף

שטיינמיץ, בן ה-67 שהיה מעשירי הארץ (הונו הוערך בשיא במעל 6 מיליארד דולר) ועסק בתחום היהלומים, הנדל"ן, האנרגיה, ההנדסה הכרייה ועוד, אף פעם לא הלך בתלם. ענייני מס מלווים אותו כבר עשרות שנים, לצד סכסוכים עם הרשויות. את הארץ הוא עזב בגלל ענייני מס לפני יותר מעשור, ונראה שבשנים האלו העסקים האפלים שלו עלו מדרגה מהמקומות האפורים למקומות השחורים. כך לפחות קבע בית המשפט.  

אחרי שנים של מיסתורין שאפף את עסקיו, סיפור ההצלחה של איש עסקים, הפך לפיאסקו שעלול להסתיים במאסר של מספר שנים בכלא. מטיפוס וצמיחה עקבי במשך שנים עד לשווי של כמה מיליארדי דולרים, הוא הסתבך והתחיל לבוא ולצאת מבתי מעצר ומבתי משפט ברחבי העולם, על רקע חדשות להלבנת הון, שוחד, העלמת מס ועוד. אבל מעצרו האחרון של שטיינמץ (לכתבה - שטיינמץ נעצר בקפריסין), הוא לא רק עוד מעצר בשרשרת ארוכה של הסתבכויות, הוא עלול להיות צעד לקראת כניסה למספר שנים לכלא.

שטיינמץ, נולד בנתניה בשנת 1956. הוא התגורר במשך 18 שנים באנטוורפן שבבלגיה והתמקד בתחילת הדרך בתחום המשפחתי, היהלומים. בשנת 1996 חזר לישראל, לארסוף בה התגורר עם אשתו וארבעת ילדיו. עסקיו הרבים רוכזו בחברת  קבוצת בני שטיינמץ (BSG), כאשר לחברה היו משרדים ברחבי העולם, מלבד ישראל שכללו את דרום אפריקה אנגולה, הודו, ארצות הברית, שווייץ, ובלגיה. החברה של שטיינמץ, השקיעה במכרות זהב, מתכות ויהלומים וכן נדל"ן ופיננסים ברחבי העולם.

 

הכל בגלל גיניאה

שטיינמץ דורג בעבר במקום ה-300 בין עשירי העולם, הוא עשה עסקים בנדל"ן ויהלומים במדינות רבות. בשנת 2016 המגזין פורבס דירג אותו במקום ה-25 ברשימת עשירי ישראל עם שווי של כ-6 מיליארד דולר. את רוב הכסף שלו עשה ממסחר ביהלומים ומתכות יקרות וזאת בנוסף למה שסיבך אותו בעיקר - קניית זכויות כרייה במקומות שונים בעולם. כיום לאחר ההסתבכויות הונו מוערך ב-1 מיליארד דולר.

בשנת 2009 נחשד שטיינמץ על ידי רשות המסים בארץ בהעלמת מס. בעקבות זאת עזב שטיינמץ את ישראל בשנת 2012 כאשר עילת הסכסוך עם רשות המסים הייתה על רקע הגדרת שטיינמץ כיועץ בחברותיו, ולא כבעלים, ולכן שילם מס רק על דמי הייעוץ שקיבל. מדובר בסכום נמוך משמעותית לרווחים ולהיקפי הפעילות של הקבוצה. 

בשנת 2012 התחיל הסיפור הגדול  שסיבך אותו בחקירה בגינאה, בחשד למתן שוחד וטובות הנאה לשם רכישת מכרה במחיר נמוך. במסגרת הפרשה נחשד  כי העביר לנשיא לשעבר כ-30 מיליון דולר.

בשנת 2016, נפתחה חקירה בישראל במקביל לחקירה בשוויץ ושטיינמץ נעצר בחשד כי השתמש בחברות פיקטיביות ואנשי עסקים נוספים, שותפיו לב-רן, המתגורר בדרום אפריקה, ונוי, המתגורר בצרפת, לשם תשלום כספי שוחד של 30 מיליון דולר לנשיא גינאה לשעבר, נסאנה קונטה שכבר נפטר, ולאשתו ממאדי טור, בשנים 2012-2006. שטיינמץ נחשד כי לאחר ששולם השוחד השניים דאגו לקדם את העסקאות של חברת הכרייה שלו BSGR.  לפי החשד, כספי השוחד היו אלה שבזכותם זכה שטיינמץ ברישיון כרייה של עפרת ברזל במכרה הגדול במדינה - סימנדאו - שהוערך אז בשווי של 5 מיליארד דולר.

בשנת 2019 הגיעו חברת הכרייה של שטיינמץ BSGR להסכם עם נשיא גינאה אלפה קונדה לכי כל הצדדים נסוגים מהטענות ומבטלים את הבוררות ביניהם על הסכם הכרייה בסימנדו.

אבל זה לא מנע את הטענות של גופים שונים ורשויות החוק. ב-2019 הוגש  בז'נבה בשוויץ כתב אישום כנגד שטיינמץ,  כשנה וחצי לאחר מכן החל משפטו. בכתב האישום נכתב כי שטיינמץ הבטיח "החל משנת 2005, והעביר החל משנת 2006, טובות הנאה לנשיא גינאה לנסאנה קונטה ולאלמנתו, אשתו הרביעית, ממאדי טורה, לשם מתן אפשרות לחברה שלו BSGR לכרות באזור סימנדאו שבגינאה".

לפי כתב האישום "שטיינמץ העביר לממאדי טורה החל מ-2006 שוחד בסכום מצטבר של יותר מ-10 מיליון דולר. בתמורה לשוחד, BSGR קיבלה אישור לבצע מחקרים בשטח מכרות בסימנדאו ולכרות בהם בין 2006 ל-2010. זאת על חשבון חברת ריו טינטו המתחרה שזכויותיה במכרות נגזלו ב-2008".

בנוסף, לפי כתב האישום, כספי השוחד עברו דרך חברות רבות וסניפי בנקים בערים רבות בארצות שונות, החל מציריך, ז'נבה, ניו יורק, פילדלפיה, מיאמי, וקונקארי.

הורשע על ידי 3 שופטים

שטיינמץ הואשם והורשע כי השתמש בחברות פיקטיביות והציג לבנקים  עסקאות שקריות לשם העברת הכספים. לפי התביעה בשוויץ, נערכו הסכמים בין שותפיו של שטיינמץ בגינאה ולשם כך הוא הכין תשתית, חברה בשם פנטלר, שהיתה בשנת 2005 שותפה של חברת הכרייה של שטיינמץ BSGR. בשנת 2006 העביר שטיינמץ את החברה לנאשמים הנוספים בפרשיה, סילינס, נוי ולב רן. שהפכו אותה לחברת יעוץ לכרייה, והיא הייתה זו שערכה את ההסכמים עם אשת הנשיא טורה, ושילמה לה את השוחד של מיליוני הדולרים.

אך מי שעמד מאחורי הכל היה שטיינמץ כך טענה התביעה בשוויץ, לאחר שבאופן חשוד רכש את החברה בחזרה לאחר שנתיים תמורת 34 מיליון דולר. התביעה בשוויץ גם מצאה תיעוד ל-8 מיליון דולר שוחד, ול-2 מיליון דולר שעברו במזומן. שטיינמץ הורשע בפרשה בינואר לפני שנתיים בבית המשפט בז'נבה, בשוחד והלבנת הון, ונגזרו עליו 5 שנות מאסר וקנס של 50 מיליון פרנק שוויצרי, כ-180 מיליון שקל. 

בחודש אפריל האחרון נדחה ערעורו של שטיינמץ בשוויץ, אך בית המשפט בז'נבה החליט להקל בעונשו ולהוריד אותו ל-3 שנות מאסר, מתוכם שנה וחצי בפועל. הקנס נשאר ללא שינוי.  שטיינמץ ערער על ההרשעה הנוספת.

  

היה בדרך הנכונה

בסוף שנת 2022 חשב שטיינמץ שהוא בכיוון הנכון לאחר שהצליח להגיע להסדר עם הפרקליטות בארץ במסגרתו תיק השוחד כנגדו נסגר. תיק השוחד בארץ היה גם כן במסגרת הפרשיה בגינאה בה נחשד במתן שוחד לעובדי ציבור בגינאה כדי לקבל זכויות כרייה.

שש שנים לקחה החקירה בארץ עד שהושג ההסדר. במסגרת חקירת המשטרה נגד שטיינמץ ושני הישראלים הנוספים אבי לב-רן ומיכאל נוי שנחשדו במתן שוחד לבכירים בגינאה טענו במשטרה כי התגבשו ראיות לביסוס החשד נגד שטיינמץ, וכי הוא הפיק 5 מיליארד דולר כתוצאה מכספי השוחד ששילם.  וזאת גם בעקבות כך שבשנת 2010 הוא מכר את השליטה במכרה תמורת סכום של 2.5 מיליארד דולר. החקירה נוהלה באופן סמוי במשך חודשים ארוכים, בתיאום עם הרשויות בחו"ל. 

אך למרות טענות המשטרה בפרקליטות חשבו אחרת גם בגלל החשש מ'סיכון כפול' (הרשעה של אדם פעמיים בעקבות אותה עבירה). וכן בגלל ששני החשודים הנוספים לא הגיעו לארץ לשם חקירה. במסגרת ההסדר, סוכם כי לא יוגש כתב אישום וכי השלושה ישלמו 23 מיליון שקל, מתוכם שטיינמץ שילם 17 מיליון שקל. בנוסף, שטיינמץ הגיע להסדר עם רשות המיסים במסגרתו נקבע כי ישלם מס הכנסה בארץ על עסקיו בעולם וכן  300 מיליון שקל עבור חובות עבר על מסים.

 

ההסתבכות ברומניה

לפני יותר מ-7 שנים בסוף שנת 2015 נעצר שטיינמץ עם היועץ האסטרטגי טל זילברשטיין ברומניה. השניים נחשדו יחד עם שותפים נוספים כי ניסו להשתלט על קרקעות מדינה על ידי שוחד וגרמו לנזק של 136 מיליון יורו למדינה לאחר שעשו עסקת קרקעות פיקטיבית שנרשמה בסכום גבוה משמעותית מהערך האמיתי שלה כשהעודפים שולמו לתשלומי שוחד. בשנת 2019 הם זוכו מאישומי ההונאה בתחום הקרקעות ברומניה לאחר שהתגלה כי התביעה זייפה מסמכים. אך בשנת 2020 בית המשפט העליון של רומניה הפך את ההחלטה וגזר על שטיינמץ וזילברשטיין 5 שנות מאסר על מתן שוחד. בית המשפט העליון לא רק שהפך את ההחלטה לזכותם אלא גם הוסיף סעיף אישום של השתייכות להתארגנות לביצוע פשע על בסיסו הרשיעם.

יחד עם שטיינמץ וזילברשטיין הואשמו גם אנשי העסקים משה אגבי ומריוס מרקוביץ', הם הואשמו כי בכירים רומנים סייעו להם להשתלט על קרקעות תמורת תשלום כספי שוחד. מדובר על 28 דונם ליד עיר הבירה בוקרשט, באזור שנקרא חוות בנייסה, דרך העברתם ליורש העצר הרומני.

המשפט נערך בעיר בראשוב ברומניה, ללא השתתפותם של שטיינמץ וזילברשטיין שלא הגיעו למדינה מאז התפוצצות הפרשה. שטיינמץ הגיש ערעור על ההחלטה, וכעת כאמור בחמישי האחרון הוא נעצר בקפריסין עקב הצו האירופי שהוציאו ברומניה כנגדו.

שטיינמץ הגיב היום באמצעות אנשיו וטען כי "מדובר בצו מעצר שכבר בוטל במדינות שונות באירופה, לרבות ביוון ובאיטליה. באופן ספציפי, ועדת הערעורים של אתונה ביוון, דחתה במרץ 2022 את בקשת השלטונות הרומניים להסגרתו של שטיינמץ, לנוכח הפגיעה בזכותו להליך הוגן ברומניה, כמו גם הסיכון האמיתי של היותו נתון ליחס מפלה, בלתי אנושי ומשפיל אם יוסגר. בכך בוטל הצו על ידי השופט היווני. בנוסף, גם באיטליה החליטו הרשויות האיטלקיות כי אין להוציא לפועל את הצו באיטליה, מאותן סיבות.

שטיינמץ הוסיף "יצוין גם כי האינטרפול ביטל את ההודעה האדומה שלו, ובכך ביטל את צו המעצר הבינלאומי שהוציאו הרומנים כנגדו, לאחר שזיהה שורה של הפרות זכויות אדם, כמו גם הפרה של זכותו הבסיסית להליך הוגן ברומניה. שטיינמץ בטוח שהצדק ינצח גם בקפריסין, ויאשר שהיסודות החזקים של המערכת המוסרית והמשפטית של האיחוד האירופי ינצחו נגד פרקטיקות לא דמוקרטיות כמו אלו של השלטונות הרומניים".

שטיינמץ ממשיך לנהל את הערעורים והמאבק המשפטי שלו על מנת להימנע מהכניסה לכלא ברומניה ובשוויץ. הוא עושה זאת גם כעת בעודו עצור בקפריסין. המטרה שלו להימנע מהסגרה לרומניה בטענה שהוא לא זוכה שם למשפט אמת. הוא מנפנף בהחלטה של שופט יווני שקבע שאין להסירו לרומניה. אבל השאלה איך יחליט השופט בקפריסין היא שאלה פתוחה.