הסערה הבאה: מהומה בוועדת החוקה בכנסת בדיון על ניגודי העניינים של השופטים

רוטמן דרש מנציגת הנהלת בתי המשפט להתנצל, לאחר שאמרה כי מחזור טענות כנגד השופטים שכבר נדחו מעורר חשש שהמניעים בדיון עליהם הוא להוביל לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. הדיון הסוער נערך בנושא ניגודי העניינים של השופטים
 | 
telegram
(4)

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הודיע כי הוא שוקל להגיש תלונה לנציבות שירות המדינה, בעקבות דבריה של עו"ד חנית אברהם בכר, מהנהלת בתי המשפט, שהאשימה כי העלאת הטענות על ניגודי העניינים של השופטים שכבר נדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים מעוררת חשש שהמניעים לכך אינם ענייניים ובמטרה לפגוע באמון הציבור.

רוטמן קטע את דבריה של עו"ד בכר, ודרש ממנה לחזור בה ולהתנצל, לאחר שאמרה כי כלל הטענות שהועלו לגבי הנשיאה חיות נדחו על-ידי נציב התלונות על השופטים וכי "מחזור טענות אלה כעת מעורר חשש שהמניעים לעשות כן אינם עניינים ומטרתו אחת – להוביל לפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט. גם בעניין השופט עמית הנושא נבדק על ידי נציב התלונות על השופטים שדחה את על הטענות בנושא".

 עו"ד בכר טענה בתגובה כי "שופטי ישראל ימשיכו לעשות מלאכתם נאמנה, במסירות, במקצועיות ובאובייקטיביות, ללא מורא וללא משוא פנים, תוך הקפדה למנוע ניגוד עניינים ובשקיפות מלאה". 

כותרת ראשית

- כל הכותרות


ועדת חוקה צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת
ועדת חוקה צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת​


ניגודי עניינים


הדיון הסוער נערך בכנסת בנושא ניגודי העניינים של השופטים ביוזמת ח"כ אריאל קלנר. בפנייתו לקיום הדיון, כתב קלנר כי הבקשה מועלית בעקבות חשיפת העיתונאי קלמן ליבסקינד, לפיה שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, דן בשורת תיקים בהם אינטרסים כלכליים משמעותיים לחברות בהן אחיו וגיסו מכהנים בתפקידים בכירים, וכן, כי נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, דנה בתיקי חברות ביטוח אותן מייצג בעלה עו"ד דוד חיות

רוטמן אמר בדיון לעו"ד בכר "אני תמה מהן יכולות הנהלת בתי המשפט ועל פי איזה דין יש לך סמכות לעסוק במניעים שלנו. האם תפקידך כעובדת ציבור להגיב לשליש מחברי הוועדה שלי שמניעיהם אינם כשרים? ואם יש לך הסמכה בחוק, האם עברת הכשרה פסיכולוגית בנוגע למניעים של חברי כנסת והאם את סבורה שתפקידו של עובד ציבור הוא לבקר מניעים של חברי כנסת? 

"לא אתן לך לעלוב בחברי הוועדה שלי, אני מבקש כמו שאני מבקש מכל אדם, וזה שאת מהנהלת בתי המשפט לא הופך את הדם שלך לכחול, כשם שאני מגן על עובדי ציבור ומבקש שיתנצלו אם אמרו דברים שלא במקום על מניעיהם, אני מצפה שכאשר את עושה מעשה כה חמור, אם את רוצה להמשיך לדבר, שתתנצלי בפני ח"כ קלנר, שאמרת שהמניעים שלו במכתב שמבוסס על כתבה עיתונאית על נושאים שצריכים ברור, הם מניעים לא כשרים, כי את לא מוסמכת לעשות את זה ועובד מדינה לא מבקר ח"כים בוועדת כנסת וזה גם מנוגד לכלל אתי".  

רוטמן טען כנגד בכר כי טענתה כי הנושא חשוף לציבור ולכן אם יקרה משהו לא בסדר הציבור יוכל לבקר, לעומת הפקפוק במניעים של נבחר ציבור שרואה את הדברים ומבקש דיון בוועדה שתפקידה לעשות את הביקורת הציבורית הזאת ואת אומרת המניעים שלך לא כשרים היא חצופה.


מתי שופט מנוע מלשבת בדין?


בפתח דבריה אמרה עו"ד בכר כי "בדין הישראלי קיים הסדר מפורש, מלא וכולל, לרבות מנגנוני פיקוח ובקרה, המסדיר בחוק ובפסיקה את השאלה מתי שופט מנוע מלשבת בדין. 

סעיף 77א לחוק בתי המשפט קובע את נקודת המוצא לפיה שופט מחויב לשבת בדין למעט אם "קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". כלל יסוד זה יונק, בין היתר, מן העיקרון החוקתי שבסעיף 2 לחוק יסוד השפיטה שלפיו אין על השופט "אלא מרותו של הדין".

כללי הפסלות מפורטים גם בסעיפים 14 ו-15 לכללי האתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, והם יושמו במאות פסקי דין הנוגעים בסוגיות אלה. כל החלטת פסלות ניתנת לערעור. 
זו גם השיטה הנהוגה במרבית מדינות העולם. 

בכר טענה כי "התנהלותם של שופטים נתונה למנגנוני פיקוח ובקרה מרובים ויעילים: ראשית, הדיונים בבתי המשפט מתנהלים ככלל בדלתיים פתוחות. התנהלותם של השופטים באולם המשפט חשופה לעיני הציבור, וכך גם החלטותיהם. שקיפות זו מפחיתה באופן משמעותי את החשש ששופט יפעל בניגוד עניינים. 

"שנית, שופטים כפופים לכללי אתיקה מחמירים, שאין להם מקבילה דומה לגבי נושאי משרה אחרים.  שלישית, שופטים נתונים לביקורת של נציב תלונות הציבור על שופטים ולנציב נתונה הסמכות – אם מצא לנכון לעשות כן בעקבות ממצאיו – להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט על פי סמכותה או להמליץ לשר או לנשיא להביא לוועדה לבחירת שופטים הצעה לסיים את כהונתו של שופט. כמו כן, לוועדה לבחירת שופטים יש סמכות בדין להעביר שופט מכהונתו, ולשר המשפטים האפשרות להגיש קובלנה על שופט לבית הדין המשמעתי של השופטים".

לצד כל האמור, קיימת בכל בית משפט רשימת מניעויות, שאין חובה בדין לקיימה, המשמשת כלי עזר לגורמים המנהליים המנתבים את התיקים לטיפול ומתייחסת בעיקרה ל"בעלי דין חוזרים" המופיעים בבתי המשפט לעיתים קרובות. 

רוטמן הודיע כי לא ירפה מהנושא וכי לדיון ההמשך שיקיים, יבקש את עמדת הנהלת בתי המשפט בכתב. "אני מקווה שהנהלת בתי המשפט תבוא עם תשובות ולא עם הטחת האשמות".

לחברי האופוזיציה אמר: במקרים הללו אין קואליציה או אופוזיציה, התפקיד שלנו הוא לפקח, וההתגייסות של ח"כים שאומרים שלא רוצים לעסוק בעניין כי אנחנו במערכה להילחם בקואליציה, זה השכפ"צ שמנסים לתת למעשים שיודעים שלא ייעשו".

תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    כתבה תישקורתית אופיינית
    zeeviq 20/09/2023 15:36
    הגב לתגובה זו
    0 0
    זהו
    סגור
  • 2.
    חברי כנסת עושים הכל מחשכים ומסדרים קומבינות לחברי מרכז
    שובל 20/09/2023 14:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ולמקורבים ולא מצהירים על ניגודי עניינים
    סגור
  • 1.
    רוטמן בניגוד עניינים
    שאול 20/09/2023 14:30
    הגב לתגובה זו
    1 0
    רוטמן בניגוד עניינים עם טובת המדינה ולכן חובתו להתפטר . כמוהו לוין וביבי השקרן ובן גביר הפירומן .
    סגור
  • כתיבת כנויי גנאי
    מבט 20/09/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לא מעידה על הבנה של המציאות.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות