זיג זג: הנציג של היועמ"שית הודה שאין לה סמכות להוציא את נתניהו לנבצרות", ולאחר שעתיים חזר בו; השופט סולברג: "גם על היועמ"שית אפשר להגיד שהיא בניגוד עניינים"

נציג היועצת המשפטית לממשלה עו״ד ענר הלמן, הודה בדיון בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ על חוק הנבצרות, כי היועצת המשפטית לממשלה לא יכולה להוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות. כזכור חוק הנבצרות חוקק בחודש מרץ האחרון לאחר שעלה חשש בקרבתו של ראש הממשלה כי היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה תנצל את הסדר ניגוד העניינים שלו ואת התערבותו ברפורמה המשפטית בכדי להוציאו לנבצרות, וזאת למרות שאין סמכות ישירה בחוק לכך.

במסגרת החוק נקבע כזכור כי הנבצרות תהיה אפשרית רק על ידי הצבעה של 75% משרי הממשלה, אבל זה לא הכל, לאחר מכן תיערך הצבעה בכנסת לה יצטרכו רוב של  80 חברי כנסת.

לאחר שעתיים ולאחר שיצאו להפסקה הלמן כבר נשמע אחרת לגמרי. הוא אמר לשופטים כי "לא ניתן לשלול באופן קטגורי כי בנסיבות קונקרטיות חריגות יהיה ניתן להביא לבית המשפט טענות כי פעילותו של ראש הממשלה להטבת מצבו בעקבות משפטו הפלילי יכולות להעלות טענות של נבצרות". הלמן ציין כי "שלא יישמע שלעולם ניגוד עניינים לא יכולה להביא לנבצרות. תיקון הסדר הנבצרות ביקש לבטל את האפשרות הפוטנציאלית שתוכל להיבחן הטענה כי יש להכריז על נבצרותו של ראש הממשלה גם בנסיבות קיצוניות".

הדיון בעתירה בעליון. צילום דוברות הרשות השופטת

מוקדם יותר אמר הלמן, המשמש כמנהל מחלקת בג"צים בפרקליטות, וכמייצגה של היועצת המשפטית לממשלה בעתירה כי "יש תדמית בציבור שהיועצת המשפטית לממשלה יכולה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. אך על פי הדין בישראל זה לא המצב. מי שקובע שראש ממשלה נבצר ממנו מלכהן בתפקידו היא הממשלה ולא היועצת המשפטית לממשלה.

הלמן הוסיף "התפקיד של היועצת המשפטית לממשלה היא לתת חוות דעת משפטית בנושא. בשנת 2006 כשראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל נכנס למצב שבו הוא לא יכול להיות ראש ממשלה אז רצו בפעם הראשונה שזה קרה להתייעץ עם היועץ המשפטי דאז מני מזוז, אבל הם לא היו חייבים".
 

צפייה בשידור החי

ניגוד עניינים לא מוביל לנבצרות?

נשיאת העליון אסתר חיות שאלה את הלמן  "אדוני אומר דבר נוסף שהפרת הסדר ניגוד העניינים לא מוביל להוצאה לנצברות?"

הלמן השיב "כן, הודענו על זה בתיק אחר, בעתירה של דן חלוץ אמרנו שהפרת הסדר ניגוד העניינים משמעותה שראש הממשלה לא יכול להמשיך לכהן - היא מסקנה מרחיקת לכת ולכן ביקשנו למחוק את העתירה ההיא".

הלמן הוסיף כי כשהיועצת המשפטית נותנת חוות דעת. מישהו מעלה על דעתו שהממשלה או ראש הממשלה אם הוא נבצר לא יגיע לבית המשפט? עו"ד מיכאל ראבילו (מייצגו של ראש הממשלה בעתירה) אמר כי גורמים לא נבחרים יוצאו לנבצרות - הוא לא דיבר על היועצת המשפטית הוא דיבר עליכם (השופטים).

הלמן ציין "כשאומרים העתירות התייתרו. ראש הממשלה הוא אינו אדם פרטי הוא בכיר נבחרי הציבור, מרכיב את הקואליציה, יש לנו חוק נורווגי, אם שר מפסיק להיות שר, יש חברי כנסת שאינם בממשלה שיש להם עניין שהממשלה תמשיך לכהן. הממשלה קמה על עניין מסוים. זה המצב המשפטי בישראל. 

"רציתי להגיד מראש שצריך לדעת מה זה היקף נבצרות. ישראל בגלל מצבה הביטחוני לא יכולה להיות בלי ראש ממשלה אפילו 40 דקות, יש לו סמכויות מרחיקות לכת. ראש הממשלה לא יכול להפסיק לכהן עד שנכנס אחר או ממלא מקום, הוא היחיד שיכול לכנס את הממשלה שיכולה להכריז על מלחמה והממונה על השב"כ והמוסד". 

"היועצת המשפטית לממשלה קבעה כי ראש הממשלה מנוע מלעסוק בוועדה לבחירת שופטים. הוועדה מקדמת שופטים, וראש הממשלה נשפט כעת במחוזי על ידי שלושה שופטים, הוועדה גם יכולה להדיח שופט מכהן. התכלית של הקואליציה בחקיקת חוק הנבצרות הייתה לאפשר לראש הממשלה לעסוק ברפורמה".

השופטת יעל וילנר שאלה את הלמן האם זה היה המניע? הלמן השיב  "זאת הייתה התכלית". וילנר הקשתה לכל היותר זו תכלית סובייקטיבית? הלמן השיב כי "מי שקובע בשאלת הנבצרות זה בית המשפט ולא היועצת. היועצת המשפטית לממשלה חושבת שניגוד העניינים לא מוביל לנבצרות, אבל העותרים חושבים שכן והעניין יובא לכבודכם".

השופט יוסף אלרון אמר להלמן כי הם הרחיקו לכת בניסוחים הקשים כנגד מניעי ראש הממשלה. "אדוני אומר דברים מאוד קשים פגיעה בטוהר המידות זה דבר שחוזר על עצמו פעם אחר פעם. נדמה לי משאוד הרחקתם לכת בנושא הזה". 

הלמן השיב כי "כשראש הממשלה אמר אני הולך להיכנס לאירוע הוא הולך לקדם את החוק של הוועדה לבחירת שופטים, והיועצת המשפטית אמרה לו שהוא לא יכול לקדם את החוק הזה".

השופט נועם סולברג אמר להלמן כי "אם אתה טוען שהכנסת נמצאת בניגוד עניינים אפשר גם לטעון שהיועצת המשפטית לממשלה נמצאת בניגוד עניינים. כל אחד מחסרי הכנסת עשה באופן זדוני? מצד אחד היועצת המשפטית לממשלה מנהלת משפט פלילי כנגד ראש הממשלה ומצד שני רוצה לשמר את הנבצרות. זה תפקידה וזה תפקידה. הכנסת מחוקקת ומפקחת, אלו הם תפקידיה".

השופט אלרון הוסיף "גם בנושא של הפרת ניגוד העניינים יש סנקציות אחרות שיכולות להיות. למה בעיתוי הזה חיבים לדחות את תחולת החוק?"
 

בשביל מה עושים בחירות?

מוקדם יותר  אמר בדיון עו"ד מיכאל ראבילו המייצג בדיון את ראש הממשלה כי בעבר בית המשפט פסק אחרת בעתירות שכאלו.  "חברי עו"ד שרגא הגיש עתירה כנגד שינויים שבוצעו בחוק התקציב, וטען כיצד זה שממשלה שלא הספיקה להגיש תקציב בזמן באה ומאריכה את הזמן. עו"ד שרגא טען כי מדובר בשינוי כללים. בית המשפט המליץ לו לחזור מהעתירה. זה אומר שגם במקרה הספציפי הזה, הכנסת הבהירה מצב קיים והשלימה. הרי בשביל מה עושים בחירות? 62 חברי כנסת חשבו אחרת"

הנשיאה חיות השיבה לראבילו כי "יש הבדל בין תחילה לתחולה". ראבילו השיב כי  "השופט הנדל בבג״צ הממשלה החלופית סקר את כל השינויים שנעשו בחוק יסוד הממשלה שחלו על ממשלה מכהנת באופן מיידי. השופטת דפנה ברק ארז אמרה "יש גם אולי אפשרות באמצע כאשר יש חוק יסוד שיש בו בעיה פרסונלית" 

ראבילו המשיך "בתיקון הספציפי הזה באה הכנסת ואמרה שיש דרך ראויה להוציא את ראש הממשלה לנבצרות. יועצים משפטיים בעבר קבעו שמי שצריך להכריז על הנבצרות היא הממשלה. איזה פגיעה דמוקרטית יש בחוק הנבצרות? הפוך, יש פה מצב שהמחוקק מבהיר את הנורמות הדמוקרטיות מתי להוציא לנבצרות. היום היועמ"שית חושבת שאין לה סמכות להוציא את רה״מ לנבצרות

השופט יצחק עמית אמר כי "גם בעבר היא אמרה כך". השופטת ענת ברון שאלה את ראבילו האם זה לא קשור לרפורמה?  שעות אחרי שהחוק בא לעולם אמר ראש הממשלה "עד עכשיו ידיי היו כבולות אז אני מודיע לכם עד כאן".

ראבילו השיב "התיקון לחוק לא קשור לרפורמה. ראש הממשלה לא עומד בראש הגוף שקיבל את ההחלטה הזאת שהיא הכנסת, הוא לא אמר את הדברים בכנסת והוא אמר את הדברים לאחר שהחוק עבר ולא לפני כן. 

"ראש הממשלה אמר כי עד עכשיו לצערי ידיי היו כבולות, איימו שאם איכנס לאירוע יוציאו אותי לנצברות, אני שם בצד כל שיקול אחר ולמען העם שלנו והמדינה שלנו אעשה ככל שביכולתי כדי להגיע לפתרון כדי להגיע להרגעת הרוחות ואיחוי הקרע כי אנשים אחים אנחנו. זאת אומרת שבאותו נאום של הוא לא בא ואומר איזה יופי אין לי נבצרות ואני יכול להפר את הסדר ניגוד העניינים ולטפל ברפורמה".