מתווך תבע רוכשת דירה שלא שילמה דמי תיווך - היא טענה ששיקר לה; מה קבע בית המשפט?

כמות המתווכים הגדולה, התחרות בינהם והכסף הגדול בכל עסקת תיווך, גורמים לכך שמדובר בשוק שבו יש אנשים שיעשו הכל כדי לסגור עסקה. מתווכים טוענים שיש להם בלעדיות וזה לא נכון, מתווכים לוקחים דמי תיווך משוכרים, למרות שלכאורה יש תקנת חוק שביטלה זאת, מתווכים מעגלים פינות, לפעמים משקרים. לא כולם כמובן, אבל בשוק הזה עולות בזמן האחרון בבתי המשפט פעולות במילים עדינות - לא הגונות ולא הוגנות.

המקרה האחרון שהגיע לבית המשפט הוא של מתווך שהציע דירה מכינוס נכסים למכירה וטען שיש לו בלעדיות, דבר שהתברר כשקר. הרוכשת שהבינה שנפלה בפח, לא שילמה את דמי התיווך, המתווך - רן פיכמן תבע אותה והפסיד. 
 

חובת הנאמנות של המתווך

האמת היא שלמתווך יש זכויות מסוימות בעסקה. אחרי הכל, הרוכשת לא היתה כנראה מגיעה לדירה בלעדיו. מדובר בדירה בבניין שלה ואחרי שהיא התקשרה למתווך היא קיבלה פרטים מלאים שלא ידעה עליהם. היא רכשה את הדירה בזכות אותה שיחת טלפון עם המתווך. זה אגב, ביקש וקיבל ממנה בווטסאפ הודעה על כך שבמידה והעסקה תיסגר היא תשלם לו דמי תיווך. אבל בהינתן שהוא טען בשיחה איתה כי הוא מונה על ידי כונס הנכסים לנהל את המכירה, דבר שהתברר כלא נכון, בית המשפט לא קיבל את תביעתו.

הרוכשת הבינה בהקדם שהמתווך שיקר ואינו המשווק של הדירה והיא פנתה ישירות לכונס הנכסים. היא רכשה את הדירה במסגרת הליך של כינוס נכסים. לכאורה, המתווך אמור היה לקפל את הזנב, אבל טענתו שהוא היה הגורם המוביל לעסקה. לטענתו, הוא היה הגורם היעיל לעסקה, הרוכשת ניצלה את המידע שהוא מסר לה ומאחר והוא עומד בכל התנאים האחרים זכותו לקבל דמי תיווך

השופט אמיר לוקשינסקי גל דחה את התביעה בהיעדר הסכם הכולל את הפרטים הנדרשים ובהינתן  הפרת חובת נאמנות והגינות של המתווך וכן בהיעדר הוכחה שהמתווך שימש הגורם היעיל בעסקה.

לאחרונה נדון בבית משפט השלום בירושלים מקרה שבו אדם רכש דירה בירושלים מזוג מבוגר כאשר לצורך הרכישה הוא נפגש עם המתווכת אותה הסמיכו בני הזוג לטיפול בדירה. בפגישה הוא חתם על הסכם עם המתווכת. בהמשך הוא רכש את הדירה אך לא הסכים לשלם דמי תיווך.

הסיבה - שוכרת הדירה הייתה מיודדת עם הרוכש, שאף ביקר בדירה והיא הייתה זו שהביאה לידיעתו את רצונם של המוכרים למכור את הדירה. בבית המשפט טען הרוכש הנתבע על ידי המתווכת כי התובעת ניצלה את המוכרים כשמנעה ממנו גישה ישירה אליהם, לדבריו התובעת לא היתה הגורם היעיל בעסקת המכר, משום הוא שמע על הדירה מהשוכרת ידידתו.

לטענתו, הוא נאלץ לחתום על הסכם התיווך ולהציג מצג שווא כאילו בכוונתו לשלם את דמי התיווך, וזאת על מנת שהתובעת לא תמנע ממנו גישה אל המוכרים, לכן גם מילא את מספר הדרכון שלו לא את מספר תעודת הזהות הישראלית. רק לאחר שההסכם נחתם והתנאי המתלה התקיים, הוא היה בטוח כי אין עוד בכוחה של התובעת להכשיל את העסקה, והעז לומר לה שאין בכוונתו לשלם לה את דמי התיווך. מקרה מרתק ובית המשפט קבע שהרוכש צודק - רכש דירה ב-3 מיליון שקל וסירב לשלם דמי תיווך - מה קבע בית המשפט? פסק הדין שכל מתווך חייב לקרוא

מיו"ר לשכת מתווכי הנדל"ן הארצית, איציק לוי, נמסר בתגובה לכתבה: "חוק המתווכים - מתיר לכל מתווך לגבות דמי תיווך מכל צד. (מדובר בחוק  קוגנטי (שנוצר לצורך מיוחד שגובר על כל חוק אחר). על פי חוק שכירות ושאילה יש חוק שאוסר על בעל הנכס להשית את דמי התיווך בהם הוא חייב למתווך - אסור לו למעשה להשית אותם על השוכר. 

"יודגש וחשוב להבין כי תקנה זו לא חלה על המתווכים. הדברים הללו נבחנו בערכאות משפטיות ובית המשפט המחוזי קבע שאכן מתווכים יכולים לגבות דמי תיווך מהשוכר והמשכיר. כל קונה, מוכר, שוכר, משכיר, צריך לשלם דמי תיווך במידה והמתווך עמד בשלושת התנאים המצטברים הבאים: 1. בעל רישיון בתוקף. 2. החתים את הלקוח על הזמנת שירותי תיווך. 3. הוא הגורם היעיל בהיווצרות העסקה".