ח"כ מתן כהנא קורא לבג"צ לא לפרסם כעת את החלטתו בעניין חוק הסבירות

לאחר החשיפה בשבוע שעבר על הפסיקה המסתמנת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לפסול לראשונה חוק יסוד ולפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות ברוב צפוי של 8 שופטים כנגד 7, ולאחר הסערה המחודשת שהתעוררה במערכת הפוליטית בעקבות כך קורא היום חבר הכנסת מתן כהנא מהמחנה הממלכתי של בני גנץ לשופטי בג"צ שלא לפרסם את פסיקתם במהלך המלחמה. בזאת מצטרף ח"כ כהנא לראש הממשלה בנימין נתניהו שטען אתמול במסיבת עיתונאים כי ראוי בעת הזאת לקיים רק דברים של אחדות ולא של מחלוקות.

כזכור זהו פסק הדין האחרון של הנשיאה לשעבר אסתר חיות אשר יכולה לפרסם פסקי דין רק עד שלושה חודשים מיום פרישתה, ולכן תאריך פרסום פסק הדין מיועד לעוד כשבועיים.

ח"כ מתן כהנא צילום דוברות

מצטרף לעמדת הליכוד

ח״כ מתן כהנא, מהמחנה הממלכתי ציין היום כי "אנחנו בעיצומה של מלחמת קיום. טובי בנינו ובנותינו מחרפים את נפשם בשדה הקרב. כתף אל כתף קמים להסתערות תומכי ומתנגדי הרפורמה. עיסוק כעת בנושא שכמעט דרדר אותנו למלחמת אחים, גם אם הוא צודק (כלומר חוקי), נראה לי מאוד לא נכון". כהנא הוסיף כי  "יש מגוון אפשרויות לדחות את פרסום פסק הדין. יש הטוענים שתקנת "דחיית המועדים" כבר בפועל מאפשרת דחיה. 
כהנא הוסיף כי טעה בכך שלא עסק בנושא עד כה. "טעיתי. מודה שלא הייתי על זה. הנסיבות המקלות הן שהראש שלי היה במקומות אחרים ומובנים. אבל זה תירוץ, והאמת היא שגם אם ההדלפה היתה מראה שהתוצאה הצפויה הפוכה הייתי אומר את אותם דברים. כי מה שחשוב כרגע זה התזמון הרע של העיסוק בזה".
 

פסק דין אחרון

 
כזכור, נשיאת העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון, שפרשו מהעליון בחודש אוקטובר יכולולת לכתוב פסק דין אחרון רק עד שלושה חודשים מפרישתן. 

כזכור, החוק לצמצום עילת הסבירות אושר בכנסת ברוב של 64 ללא מתנגדים לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה על החוק. התיקון לחוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט לא יוכל להשתמש בעילת הסבירות על מנת לפסול החלטות מנהליות של הממשלה או של שרים.

כזכור גם עתרה כנגד החוק וטענה כי "התיקון המדובר הוא במוצהר חלק מתוכנית שמטרתה לשנות מן היסוד את שיטת המשטר בישראל, וקיים חשש מבוסס שיישומו יגרום לנזקים בלתי הפיכים – פגיעה קשה בשלטון החוק, פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, מתן פטור לשרים מחובתם לקיים את הדין, מתן חסינות לרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית בשלל נושאים".

בנוסף נטען כי כמו כן החוק גורם להחלשת שומרי הסף האמונים על השמירה על שלטון החוק". בלשכה גם טענו בעתירה כי  "את פועלו של החוק יש להבין גם על רקע העובדה שבקריאה ראשונה עבר כבר תיקון נוסף לחוק יסוד: השפיטה, המיועד לשנות כליל את שיטת בחירת השופטים בישראל ולהקנות לקואליציה הפוליטית שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים".

בעתירה נכתב כי "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לממשלה למנות שרים כרצונה, גם אם אלו חטאו בשחיתות, שהרי הממשלה מחוקקת לעצמה, באמצעות הרוב הקואליציוני שבשליטתה, פטור מביקורת לפי מגבלות הסבירות.