השפעות המלחמה; מעל 20 אלף אסירים בישראל, כמעט 50% מהם ביטחוניים; מה הממשלה מתכננת לעשות?

מאז פרצה המלחמה עברו כבר 103 ימים, אחת השפעות של המלחמה היא על כמות הכלואים בבתי הכלא בישראל שעלתה בצורה משמעותית, בעקבות מעצרם של אלפי מחבלים פלשתינים. כמות האסורים מגיעה כיום לכמות של מעל 20 אלף אסירים. בשב"ס כזכור טענו בדיון בכנסת לפני שבועיים וחצי כי ביכולתם להכיל רק עד כ-20 אלף אסירים.

באותו דיון החליטה הוועדה לביטחון לאומי להאריך לפי סעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר עד היום, את אירוע החירום הכליאתי שמאפשר לשב"ס להחזיק במאסר את האסירים בצפיפות הנוכחית. הסיבה לצורך בחקיקה היא משום שלאור העלייה בכמות האסורים הם מוחזקים בצפיפות של פחות מ-3 מ"ר לאסיר, וזאת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון.

לאור תום זמן ההארכה, התכנסה הוועדה לביטחון לאומי לאשר את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר - מצב חירום כליאתי לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה תאפשר את הארכת תוקפה של הוראת השעה, ב-4 חודשים, במסגרתה, השר לביטחון לאומי, באישור הממשלה והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יוכל להכריז על מצב חירום כליאתי ולאפשר את החריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה בבתי הסוהר(מינימום 3 מ"ר לאסיר). בנוסך אישרה הוועדה להאריך בינתיים עד העברת החוק במליאת הכנסת, את תוקף הכרזתו של השר על מצב חירום כליאתי עד ה-18 בפברואר. 

  מעצר מחבלי חמאס בעזה. צילום דובר צה"ל
 

עלייה של כמעט 4,000 אסירים ב-3 חודשים

לדברי סגד אליאסף זכאי, משירות בתי הסוהר מתחילת המלחמה מצבת הכלואים עלתה ב-3,850 כלואים. (מ-16,350 ל-20,200). כ-300 מהם באוכלוסיית הפליליים (עלייה  מ- 11,100  ל-11,400)  וביטחוניים עלייה של 3,550 (עלייה מ-5,240 ל-8,780).

במשרד לביטחון פנים מסבירים כי "בעת זו אין בפעולות המקודמות כדי לתת מענה לעלייה המשמעותית, המהירה והחדה בהיקפי הכלואים עקב המעצרים הרבים בתקופת מלחמת חרבות ברזל.  עלייה משמעותית זו בהיקפי הכלואים בתקופה כה קצרה הביאה לכדי מצב חירום כליאתי חמור, המצריך כאמור את הארכת הוראת השעה ואת התאמת הדין למצב החדש שעמו המדינה בכללותה ושירות בתי הסוהר בפרט, נדרשים להתמודד, כדי שיהיה אפשר לקלוט עוד עצורים, לצד קידומם של הפתרונות הנוספים".

כזכור באחד מהדיונים שנערכו בנושא חשף סג"ד אליאסף זכאי, ראש ענף תחום הכליאה בשב"ס כי "לגבי אסירים ביטחוניים, בממוצע בכל תא יש 10 אסירים. בבית הכלא קציעות יש תא מאסר של 45 מטרים ששוהים בו 30 אסירים ביטחוניים. וכי מעל ל-3,000 אסירים ישנים ללא מיטה על מזרון בלבד".

 

אין כרגע פתרונות. מתי יהיו?

עו"ד אביב הסבירה כי  "חל עיכוב בפתיחת מתקן 'אלה' וההערכה היא כי הוא יפתח בתחילת מרץ". לדבריה, "יש צוות היגוי לאומי שהוסמך על ידי הקבינט הביטחוני אותו מוביל המל"ל שדנים בנושא החלופות. בהם: תוכנית שמקודמת בשב"ס של הוספת מתקני כליאה במתקנים ביטחוניים על ידי הסבת שטחים ציבוריים באגפים קיימים ובפריסה רחבה".

בנוסף טענה כי יש בחינה של השמשת אגף חדש עם 100 מקומות. וכן מנגנון שחרור מנהלי ונבחנת הצעת חוק במסגרתה תתאפשר חופשה מיוחדת לאסירים 45 ימים טרם שחרורם.

עו"ד עידו בן יצחק, היועץ המשפטי לוועדה, שאל מה קורה אם מחר בבוקר כאשר יגיע האסיר האחרון ששב"ס יוכל לקלוט? נציג המל"ל, יוסי מימון, טען כי יש תוכנית של תוספת 8,888  מקומות כליאה וכי יש אישור תקציבי מהאוצר והשלב ראשון אמור להיות מיושם תוך ארבעה חודשים.

בן יצחק הסביר כי בין היתר מקודמים הקמת אגפים בכלא 'קציעות' של 1,200 מקומות בכספות שיסתיימו בעוד שלוש שנים וכן נבחנת הסוגיה שמצריכה אישור של השר ושב"ס הקמת אגפי אוהלים לטווח המידי. 

  הדיון שעסק בנושא בוועדה לביטחון לאומי. צילום דני שם טוב, דוברות הכנסת

עו"ד אביב, העירה כי השר לביטחון לאומי מתנגד להקמת אוהלים במתקני שירות בתי הסוהר מבחינת שיקולי ביטחון וההשלכה של אחזקתם באוהלים. "גם בחינת כוח האדם והכספות נמצאים בבחינה". היו"ר פוגל העיר כי המלחמה לא נגמרת אבל הקיבולת נגמרת והחשש שעוד רגע נצטרך לבצע צעדים הומניטריים ונאלץ לשחרר אסירים בטחונים. זה בלתי אפשרי. "אנחנו צריכים להיות מקוריים ויוזמים יחד עם גורמים נוספים כמו משרד הביטחון עם הבינוי ומתקני הכליאה שלו". עו"ד גיל שפירא, מהסנגוריה הציבורית, אמר כי אף אחד מהצעדים עליהם דובר בדיונים לא יצאו לפועל. "לא החופשה המיוחדת לאסירים, לא צוות ההיגוי, לא הבינוי בכלא 'אלה' לא המשמורת בקהילה, ואני מניח שגם ששמעו כרגע לא יתבצע בזמן והנקודה הזו חייבת לעמוד לנגד הוועדה כשהיא באה לדון בהצעה הזו. יש כאן אי עשייה ומתן פתרונות וממשיכים להרע את התנאים. חייבים לבוא עם פתרונות מידיים לצד הצעת החוק".

ד"ר סיגל שהב, המרכז האקדמי למשפט ועסקים צינה כי "מבחינת האסירים הפליליים הוצעו פתרונות לאורך השנים בעקבות משבר כליאה. הגיע הזמן לתת פתרונות לזרם הנכנסים והיוצאים מבתי הסוהר. הפתרונות המידיים והיעילים בהם שתישקל שוב מדיניות המעצרים והחלטות וועדות השחרורים, שימוש באיזוק אלקטרוני ועוד. אנו משלמים מחיר יקר בהקשר של שיקום. יש לראות את הפגיעה המצטברת".
 

מוחזקים בצפיפות

כזכור, הסיבה לצורך בחקיקה היא משום שלאור העלייה בכמות האסורים הם מוחזקים בצפיפות של פחות מ-3 מ"ר לאסיר, וזאת בניגוד לפסיקת בג"ץ. בסעיף 11ב לפקודת בתי הסוהר נקבע כי לכל אסיר יהיו "מיטה, מזרן ושמיכות לשימושו האישי". במסגרת הוראת השעה שהסדירה את ההוראות החלות בעת מצב חירום כליאתי נקבע כי מנהל בית הסוהר יהיה רשאי להלין אסיר שלא על מיטה "רק בנסיבות שבהן לא ניתן לספק לו מיטה לתקופה קצרה ככל האפשר", וכי לאסיר שלא סופקה לו מיטה יסופק מזרן כפול.

 מרחב המחיה המינימלי, שממנו ניתן לחרוג בעת מצב החירום הכליאתי, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון (יוני 2017). בית המשפט קבע כי מרחב המחיה המינימלי לאסירים ולעצירים המוחזקים בבתי הסוהר צריך לעמוד על 4.5 מ"ר לפחות לאסיר בתא הכולל שירותים ומקלחת, וכן 4 מ"ר לפחות בתא שאינו כולל שירותים ומקלחת.

   פחות מ-3 מ"ר לאסיר. בית כלא צילום Getty images Israel  

החלטת בג"צ הגיעה לאחר עתירה שהגישה בנושא האגודה לזכויות האזרח, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ורופאים לזכויות אדם בשנת 2014. בשנת 2018 הגישה המדינה בקשה לבית המשפט לדחות את היישום ב-10 שנים, עד לשנת 2027. המדינה טענה כתוצאה מהפסיקה היא תיאלץ לבצע "שחרור המוני" של אסירים שיסכן את שלום הציבור. בנובמבר 2018 אישרה הכנסת את החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר המרחיב את השימוש במנגנון השחרור המנהלי (הגדלת תקופות השחרור).

בשנת 2019 הודיעה המדינה כי הפעימה הראשונה של פסק הדין בוצעה במלואה, וכי כל האסירים והעצורים מוחזקים בשטח מינימלי של 3 מ"ר. בשנת 2021 החליט בית המשפט כי יישום הפעימה השנייה של פסק הדין (4.5 מ"ר לכל אסיר) יוארך עד לסוף שנת 2022.

המדינה ביקשה לדחות את יישום פסק הדין עד ל-2027 ובג"צ קיבל את עמדת המדינה והאריך את זמן הביצוע עד לסוף שנת 2027.