חברה יזמית תפצה בעלי דירות ביותר מ-450 אלף שקל
חברה יזמית תיאלץ לשאת בעלויות העבודות שהתחייבה לבצע בחינם לדיירים במסגרת פרויקט התחדשות עירונית מסוג תמ"א 38, ואף תפצה אותם על ירידת ערך הנכסים שלהם, כך קבעה שופטת בית משפט השלום בתל אביב באחרונה. הפסיקה ניתנה לאחר שהדיירים סילקו את היזמית ושכרו קבלן אחר לצורך השלמת השיפוץ.
יזמית התמ"א שסולקה חויבה לשלם לבעלי הדירות פיצוי בהיקף של מאות אלפי שקלים. בעלי הדירות פנו כאמור לקבלן אחר, ואף מנעו מהיזמית הראשונה להיכנס לדירותיהם כדי לקדם את השיפוץ. כעת כאמור, חייבה השופטת הדס פלד את היזמית לפצות אותם על ירידת ערך שגרמו העבודות שהספיקה לבצע, ולשאת בעלויות העבודות שהתחייבה לספק ללא עלות.
הפרשה החלה בספטמבר 2011, אז חתמו היזמית ובעלי הדירות בבניין שנמצא ברחוב רדינג שבצפון תל אביב על הסכם לביצוע פרויקט תמ"א 38. עבור התובעים, בעלי שתיים מהדירות בבניין, התחייבה היזמית לבצע עבודות שיפוץ נוספות, שבמסגרתן תהפוך כל אחת מהדירות נכזו שיש בה ארבעה חדרים לדירה בת חמישה חדרים.
- כל הכותרות
החברה החלה לבצע את השיפוץ, אך בשלב מסוים עלו יחסי הצדדים על שרטון. לטענת בעלי הדירות הדברים הגיעו לידי כך שהם סילקו את אנשי החברה מדירותיהם ושכרו קבלן אחר לצורך השלמת העבודות. ואולם החברה לא תבעה אותם, אלא הם היו אלה שהגישו נגדה את התביעה, כשנה וחצי לאחר תום הפרויקט.
לטענת התובעים, במהלך השיפוץ שערכה החברה נתבעת נגרמו לדירותיהם נזקים רבים, כמו נזילות בקירות, קריסת התקרה, שקיעת ריצוף ויציאת שקעי חשמל ממקומם. לטענתם, על החברה היזמית לפצות אותם בסכום של כ-1.7 מיליון שקל, בין היתר בעקבות העלויות של השלמת השיפוץ, ובשל ירידת הערך שגרמה התנהלותה המרושלת, לטענתם, לנכסים שלהם.
מנגד, טענה היזמית כי התובעים לא יכולים לדרוש פיצוי אחרי שסילקו אותה מהדירות שלהם, ומנעו ממנה להשלים את השיפוץ - כל זאת תוך הפרת ההסכמות שנחתמו ביניהם.
בתחילה דחתה השופטת את הדרישה של בעלי הדירות, לחייב את החברה היזמית לשלם להם את העלויות של השלמת השיפוץ של דירותיהם. לדבריה, היזמית עשתה את אשר הוטל עליה, בעוד שהתובעים, מבחירתם, לא אפשרו לה לסיים את העבודות, ואף יצרו קשר עם קבלן אחר לצורך ביצוע המשימה. בנסיבות אלה, קבעה השופטת, אין מקום להשית על היזמית את העלויות שנגרמו לבעלי הדירות כתוצאה מהחלטתם שלא להמשיך בהתקשרות עמה.
למרות זאת, השופטת זקפה לחובת היזמית את העובדה שלאורך תקופה ארוכה היא לא הגישה שום תביעה לאכיפת או ביטול חוזה השיפוץ, והיו אלה בעלי הדירות שנקטו את ההליך המשפטי. בנסיבות אלה היא ראתה לנכון כן לחייב את החברה בכיסוי העלויות, בשל ירידת הערך שנגרמה לדירות, ובתשלום עלויות העבודות שאותן היא התחייבה לספק לתובעים ללא עלות.
לגבי הנושא הראשון, קבעה השופטת, בהסתמך על חוות דעת מקצועית בנושא, כי נגרמה ירידת ערך של 160 אלף שקל לאחת הדירות, בשל הפרשי גובה שיצרו עבודות היזמית.
לגבי הנושא השני, הבהיר מומחה מטעם בית המשפט כי בהתאם להסכם, היה על החברה היזמית לבצע עבודות מסוימות, כמו הריסה ופינוי, הכנת תשתיות חשמל ואינסטלציה ואיטומים במקלחות - ללא עלות. השופטת הבהירה שהעלויות שנלקחו בחשבון הן העלויות ליזמית ולא כאלה שקבלן מזדמן אמור לספוג - ולכן יש הצדקה להטיל אותן עליה.
לפיכך קבעה השופטת כי היזמית תפצה את בעלי הדירות ב-263,080 שקל עבור עלויות עבודות אלה, כשבתוספת הפיצוי על ירידת הערך שנגרמה להם והוצאות המשפט שהוטלו עליה, חויבה היזמית לשלם לתובעים סכום כולל של 453,080 שקל.
לפני כשנה אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את המלצת שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, להאריך את התוקף של תמ"א 38, בכל רשות מקומית שבה תוגש תוכנית עירונית מחליפה עד מאי 2024, כלומר בשנה נוספת. משמעות ההארכה היא שכל הערים שרצו להמשיך בפרויקטים של התחדשות בניינים יחידים, ולא רק מתחמי פינוי בינוי, יכלו לעשות זאת בהמשך ישיר לפרויקטים שבוצעו מתוקף תמ"א 38, ככל שיגישו תוכנית חלופית עד מאי 2024. כמעט בכל הרשויות המקומיות שבהן מתבצעים פרויקטים של תמ"א 38 קודמו תוכניות עירוניות מסוג זה, ומשמעות הדבר היא שביישובים אלה תימשך הפעילות בתחום זה כסדרה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
