אשה שנושלת מצוואת אמה טוענת שאחיה נישל אותה - איך היא מנסה להוכיח זאת?
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע באחרונה כי אשה שנושלה מהירושה של אמה תוכל לעיין בתדפיסי חשבון הבנק שלה מהתקופה הסמוכה לכתיבת הצוואה שלה, כדי לבסס את ההתנגדות אליה. אחיה, שקיבל על פי הצוואה רכוש רב, התנגד לכך וביקש לפחות להגביל את העיון במסמכי הבנק לשנה קדימה ואחורה מעריכת הצוואה. ואולם השופט סארי ג'יוסי קבע שכדי להגיע לחקר האמת יש להורות על גילוי נרחב יותר.
הצדדים הם כאמור אח ואחות, ילדיה של אשה שהלכה לעולמה ב-2022. כשמונה שנים לפני מותה, חתמה האם על צוואה נוטריונית, שככל הנראה מנשלת את בתה מנכסיה לטובת אחיה. לאחר שהיא נפטרה, הגיש בנה בקשה למתן צו לקיום צוואתה, בעוד שבתה הגישה התנגדות לכך.
במסגרת התנגדותה, ביקשה הבת לקבל לידיה את התדפיסים של חשבון שהיה שייך לאמה מהעשור שקדם למותה, כלומר החל מ-2012. ביולי 2023 דחה בית המשפט למשפחה את הבקשה שלה, בנימוק שמדובר במידע לא רלוונטי. לטענת בית המשפט, העניין שעל הפרק הוא בחינת התוקף של הצוואה וקביעת זהות היורשים – ולא שאלה של היקף העיזבון.
האח מיופה כוח בחשבון האם
האשה לא אמרה נואש, ובדצמבר האחרון הגישה את בקשת רשות הערעור לבית המשפא המחוזי. לטענתה, אחיה הוא מיופה כוח בחשבון של האם, ומשכך היא צריכה לדעת עד כמה מעורבותו בחשבון היתה משמעותית כדי לבסס את טענת ההתנגדות שלה, מסוג השפעה בלתי הוגנת.
- כל הכותרות
מנגד, טען הבן כי דפי החשבון של האם והשאלה מה עשתה עם כספה הם עניינה הפרטי. לטענתו, באיזון שבין הזכות של האם לפרטיות לבין האינטרס להגיע לחקר האמת, צריך להורות על חשיפת תדפיסי חשבון שלושה חודשים קדימה ואחורה מהמועד של עריכת הצוואה, ולכל היותר לתקופה של שנה.
השופט הסביר כי לפי הפסיקה, זכותו של אדם לפרטיות פוקעת עם מותו, ועוברת ליורשיו. במסגרת זו, שמורה ליורשים האפשרות לוותר על הזכות של הנפטר לפרטיות כדי לברר את ההיקף והנכסים של העיזבון.
הוא אף כתב כי, "במקרה זה, קיים היגיון בבקשה לקבלת מסמכי הבנק של המנוחה, שהרי ידוע כי להתנהלותו הכספית של מצווה – לרבות בחשבונות הבנק – נודעת פעמים רבות חשיבות במסגרת בירור טענה מעין זו, כך למשל מידת עצמאותה של המנוחה, קיומה או היעדרה של תלות באחרים, היקף התלות או השליטה של אחרים בכספיה וחשבונותיה, כאשר מידע זה חיוני לצורך ניהול הליך גלוי ופתוח".
אין לאח עדיפות בגישה למסמכי הבנק
בתוך כך, השופט ג'יוסי הבהיר כי עצם הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה לא מעניקה לבן, בהקשר של גישה למסמכי הבנק של המנוחה, עדיפות כלשהי על אחותו. כל עוד צוואת האם לא קוימה – יש לראות בשניהם יורשים פוטנציאליים בעלי מעמד שווה של אמם לעניין הזה.
עוד הוסיף השופט כי בהליכים מסוג זה מקובל לאפשר את הגילוי ואת בחינת ההתנהלות בחשבונות הבנק, קל וחומר במקרה זה שבו הבן מיופה כוח בחשבון שכזה - מה שיוצר פערי מידע בינו לבין אחותו ביחס לנעשה בכספים של האם.
בנסיבות אלה, משהוכח כי המידע המתקבל מחשבון הבנק עשוי להיות רלוונטי לבירור התנגדות הבת – הרי שיש, לדברי השופט, הצדקה לחשיפתו.
לצד זאת, קבע השופט כי כחלק מהאיזון שבין האינטרסים השונים של שני הצדדים ובכלל, יש לתחום את תקופת העיון בדפי החשבון לשלוש שנים לפני עריכת הצוואה ושנה לאחריה בלבד.
באחרונה קבע המשפט לענייני משפחה כי מסמך שבו הוריש אב כספים לשניים מילדיו אינו קביל, והערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי תל אביב נדחה אף הוא. האב הוריש בצוואה ירושה לאשתו השנייה ולא לילדיו מאשתו הראשונה. אשתו השנייה טענה כי המסמך אינו קביל ויש לקיים את הצוואה מקורית.
במקרה אחר, דחה בית המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת עתירה של אחות בסכסוך ירושה, שבו אב שנפטר הותיר לאחיה החורג את דירתו. האחות טענה כי מגיעה לה מחצית מהדירה, ובכך תוכל להחזיר את חובותיה, במסגרת הליך חדלות פירעון שאליו נקלעה.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
