טענו שאחיהם השתלט על החשבון של אמם המנוחה - וחויבו בהוצאות גבוהות

היורשים טענו שאחיהם חי חיי מותרות על חשבון האם, והותיר לה רק 2,000 שקל בחודש להתקיים מהם, אך לדברי השופטת, חוסר האמינות של התובעים עולה מתוך הודאתם כי חרף מצבה הכלכלי החמור לכאורה של אמם, הם לא שלחו יד לכיסם כדי לסייע לה
 | 
telegram

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה באחרונה תביעה כספית שהגישו יורשים נגד אחיהם. התובעים טענו כי האח השתלט על חשבון הבנק של אמם המנוחה, וחי חיי מותרות על חשבונה, תוך שהוא השאיר לה 2,000 שקל בחודש בלבד כדי להתקיים. בנסיבות אלה, דרשו התובעים כי אחיהם ישלם להם חצי מיליון שקל, אך השופטת הבכירה רבקה מקייס קבעה כי אין בדל של ראיה בטענותיהם, ואף חייבה אותם בהוצאות גבוהות.

שני התובעים והנתבע הם שלושה מתוך תשעה אחים, ילדיה של אשה שהלכה לעולמה בינואר 2020. בתביעה שהוגשה לבית המשפט יותר משנה לאחר מכן, באמצעות עורכי הדין טל פרי וליאורן עמר, העלו התובעים טענות קשות לגבי היחס שגילה, לכאורה, אחיהם הנתבע כלפי אמם.

לטענת התובעים, אחיהם ניצל את היותו שותף בחשבון הבנק של אמם כדי להשתלט עליו, למשוך ממנו כספים ולחיות חיי מותרות, שכוללים נסיעות לחו"ל ורכישות דירות באילת לו ולבנו. עוד סיפרו התובעים כי אחיהם הפריש לאמם 2,000 שקל בלבד בחודש, תוך שהותיר אותה בחרפת רעב.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

אחת האחיות אף העידה כי כשהגיעה לבקר את אמה בביתה, הבחינה שהמקרר שלה ריק ושהיא אוכלת רק לחם עם בננה. האחות הוסיפה כי האם נהגה להגניב לכיסה מזון ממועדון הקשישים שאליו היתה מגיעה, כדי לאכול בבית. אח נוסף העיד כי המנוחה היתה רעבה ללחם ו"לא היה כמעט כלום בבית", לדבריו.

לפי התובעי, אחיהם פעל במרמה ובחוסר תום לב, ועליו להשיב לקופת העיזבון 500 אלף שקל. מנגד טען הנתבע, שיוצג באמצעות עורכי הדין איתן פלדמן וצביקה אבנון, כי מדובר בתביעה קנטרנית שהוגשה בחוסר תום לב וממניעים נקמניים. לדבריו, הוא מעולם לא השתמש בכספי אמו לצרכיו האישיים כך שהתביעה חסרת בסיס ויש לדחותה.

"תובענה זו הינה מסוג התובענות אשר עדיף לו לא הוגשה כלל", כתבה השופטת מקייס בראשית פסק הדין. לדבריה, חוסר האמינות של התובעים עולה מתוך הודאתם כי חרף מצבה הכלכלי החמור לכאורה של אמם, הם לא שלחו יד לכיסם כדי לסייע לה. כך, התובעת סיפרה שהיתה בקשר עם אמה ארבע פעמים בשבוע, ולמרות זאת נמנעה מלעזור לה. מציאות זו, לדברי השופטת, "מצביעה על חוסר תובנה של המצופה מכל אדם, לרבות בפסוק מהמקורות 'אל תשליכני לעת זקנה'".

גם התובע אישר בעדותו כי חרף חרפת הרעב לכאורה שבה חיה אמו, הוא לא סירב שתחזיר לו כסף על התרופות שקנה לה. אחות נוספת העידה כי לא מצאה לנכון לסייע לאמה.

ואולם השופטת התרשמה שבפועל המנוחה חיה חיים נורמטיביים, ושהנתבע ויתר ילדיה מלבד התובעים עטפו אותה בדאגה ובמסירות. השופטת העירה כי אם האם היתה חיה בעוני ומסליקה אוכל ממועדון הקשישים, יש להניח שעובדיו היו מערבים את גורמי הרווחה.

בתוך כך, השופטת דחתה את טענת התובעים שלפיה אחיהם עשה שימוש לרעה בכספים של אמם. היא קבעה כי הטענות שלהם בדבר הנסיעות לחו"ל ורכישות הדירות מכספי האם, הועלו ללא שמץ של ראיה - ומכאן שיש לדחותן על הסף לאור הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה".

בסופו של דבר השופטת מקייס דחתה את התביעה, וחייבה את התובעים לשלם לאחיהם שכר טרחת עורך דין בסכום של 60 אלף שקל והוצאות משפט. עוד היא קבעה כי לנוכח התנהלותם הדיונית הקלוקלת, הם ישלמו 10,000 שקל הוצאות לטובת קופת המדינה.

במקרה נוסף, סכסוך ירושה ארוך שנים בין שני אחים על נכסי אמם האלמנה, הגיע בתחילת השנה לסיומו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. אמם, שהתאלמנה ב-2001, היתה בעלת כמה נכסים, שאותם החליטה להוריש לבנה. האחות שנושלה הגישה לבית המשפט התנגדות לצוואת אמה המנוחה, המקפחת אותה לכאורה בחלוקת העיזבון לטובת אחיה. במקביל לצוואה ערכה האם גם עסקת מתנה שבמסגרתה העבירה לבנה את זכויותיה בדירה ובחנות שהיו בבעלותה. הבת התנגדה אף למתנה. השופט דחה את התנגדות האחות לצוואה ולעסקת המתנה, וקבע כי הבן יירש את נכסי אמו. עקב פטירתה של האחות במהלך הדיונים, קבע השופט הוצאות משפט מופחתות של 20 אלף שקל, שיורשיה ישלמו לדודם.

במקרה אחר, תיק שנדון בסוף 2023 בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, סיפק מבט על התנהלות אחרת של אם שאף שלא חילקה את רכושה שווה בשווה - עשתה פעולה אחרת לשם ניסיון למניעת סכסוך הירושה. ב-2009 ערכה האם המנוחה צוואה בפני עדים, שבה ציוותה כי בנה מנישואיה השניים יירש את דירתה, ואילו יתר עיזבונה יחולק בין שבעת ילדיה הנותרים בחלקים שווים. האם המנוחה, שצפתה כי ילדיה עלולים להתנגד לצוואתה, קבעה שכל מי שיערער על הצוואה ינושל ולא יקבל כלום מהעיזבון, למעט שקל אחד בלבד. השופטת קבעה כי "בנה של המנוחה הנתבע בחר לנהל הליך התנגדות לקיום צוואת המנוחה ולטעון כי הוא יורש של המנוחה שלא בהתאם לצוואתה. כל טענותיו של הנתבע נדחו. משנקבע כי לא נפל כל פגם בצוואה והוכחה אמיתותה כמשקפת את רצונה החופשי האחרון של המנוחה, יש לקיים את רצון המנוחה". היא קבעה כי התנגדות הנתבע לקיום צוואת המנוחה נדחית. הבן שהתנגד יירש שקל אחד בלבד, ובנוסף ישלם שכר טרחת עורך דין של 70 אלף שקל לאחיו החורג התובע.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות