זה התנאי שהציבו אביו ואחותו של נפטר לזוגתו כדי שתהרה מזרעו
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב התיר באחרונה לבת 42 להיכנס להיריון מזרע של בן הזוג שלה שהלך לעולמו. התביעה הוגשה לבית המשפט בעקבות אי הסכמתה של בת הזוג לקבל את דרישת אביו של המנוח ואחותו, שלפיה היא תחתום על מסמך המתנה את השימוש בזרע בוויתור על דרישת כלשהי מהירושה של בן זוגה. סגן הנשיאה, השופט יהורם שקד, מתח ביקורת חריפה על ההתנהלות של בני המשפחה של המנוח, תוך שהוא מאשים אותם בלא פחות מסחר בזרע של בן משפחתם.
התובעת והמנוח הכירו ב-2018, וכעבור כשנה עברו לגור ביחד בשכירות. בשלב מסוים התלונן הבחור על קוצר נשימה חריף, והוא אושפז לסירוגין בבית החולים לבדיקות וטיפולים. כשמצבו הרפואי הידרדר והוא הורדם והונשם, מיהרו אביו ואחותו לפנות לבית המשפט כדי למנות אותם לאפוטרופוסים עליו, לצורך שאיבת זרעו. בית המשפט אישר את הבקשה והזרע נלקח מגופו כבר למחרת הדיון בנושא. כחודש לאחר מכן הלך המנוח לעולמו בגיל 42 בלבד.
לאחר מותו ניהלו הצדדים משא ומתן בעניין השימוש בזרעו לצורך הפריית בת הזוג שלו. לשם כך, ניסחו האב והאחות בין היתר "הסכם בין יורשים", שלפיו כתנאי לשימוש בזרע הם ייחשבו היורשים היחידים, בעוד שבת הזוג תירש רק 1% מהעיזבון. האחרונה סירבה לחתום על המסמך והגישה את התביעה לבית המשפט במאי 2023.
- כל הכותרות
לטענתה, המנוח הבהיר במהלך חייו בצורה ברורה ביותר כי ברצונו להביא עמה ילדים לעולם, ולכן על בית המשפט להתיר לה להשתמש בזרע שלו. היא הוסיפה כי ההתנגדות של אבי המנוח ואחותו לבקשתה כרוכה בשיקולים כלכליים בלבד, ואינה קשורה לרצונו של המנוח. בת הזוג ציינה בכתב התביעה גם כי כבר עברה את גיל 40, ולכן עצם ניהול התביעה המיותרת מפחית באופן ניכר את הסיכויים שלה להיכנס להיריון, וביקשה לחייב את הנתבעים בהוצאות משמעותיות בשל כך.
מנגד, טענו האבא ואחות כי התובעת והמנוח כלל לא היו בני זוג, אלא רק שותפים לדירה. הנתבעים הוסיפו כי המנוח לא רצה להביא לעולם ילדים לאחר שימות. הסכמתם בזמנו לשאיבה של הזרע מגופו נבעה מהחשש שלהם כי הטיפולים בו יגרמו לו לעקרות בחייו, ולא כדי שהתובעת תוכל להיכנס להיריון ממנו לאחר מותו.
"הליך זה הוא דוגמה להתנהלות חסרת תום לב ואף פוגענית של הנתבעים", כתב השופט שקד בתחילת פסק דינו. "לצערי הרב, הראיות הברורות שהונחו לפתחי לימדו כי הנתבעים ניסו לסחור בזרעו של המנוח משל היה 'זרע עובר לסוחר', תוך שהם 'מסכימים' לעשיית שימוש בזרעו של המנוח לשם הפרייתה של התובעת ובלבד שזו תיאות 'להתפשר איתם'. התניות מסוג זה אמורות להרעיד כל מי שלב פועם בחזהו".
בנוסף, השופט אף דחה את הטענה של ההגנה, שלפיה התובעת לא היתה בת הזוג של המנוח. לדבריו, האב והאחות הודו בעצמם בקשר הזוגי בין השניים במסגרת "הסכם היורשים" שעליו ניסו להחתים את בת הזוג. יתר על כן, התובעת צירפה ראיות רבות שמוכיחות כי היא והמנוח קשרו את גורלם זה בזו, בהן תמונה שלהם ביחד על חוף הים, שבה המנוח מנשק אותה. לגבי טענת הנתבעים כי השניים חלקו דירה מטעמי נוחות, קבע השופט כי היא מופרכת בעליל, שכן הם תכננו להביא ביחד ילד וברור שהיו יותר מסתם ידידים.
השופט הסביר כי לאחר שהוכח כי התובעת היתה בת הזוג של המנוח, היה על אביו ואחותו להוכיח כי הוא לא רצה להביא ילדים עמה לאחר מותו, ואולם לדבריו הם כשלו בכך. בעקבות כך הוא התיר לתובעת להשתמש בזרע של בן הזוג המנוח והטיל על הנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 56,189 שקל.
במקרים של פטירה פתאומית עולה מעת לעת בקשה לנטילה ושימור של זרע של גבר לצורך אפשרות להשתמש בו בעתיד. ואכן, גם לאחר המוות ניתן לעתים להפיק תאי זרע חיים, להעביר אותם להקפאה עמוקה כדי להשתמש בהם בהמשך, לצורך הולדת צאצאים לנפטר.
סוגיה זו מעוררת שאלות מורכבות מתחומים שונים כמו: משפט, רפואה, פילוסופיה, דת, כבוד האדם וכבוד המת, המשכיות ומשפחה. עדיין לא ניתן מענה על ידי המחוקק בישראל לסוגיה מוסרית-חברתית זו, ולכן המדינה פועלת בהתאם להנחיות של היועץ המשפטי לממשלה בנושא "נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו" מ-2003.
מי שיכולים לבקש ליטול זרע מאדם הם האלמנה או בת הזוג קבועה של הנפטר. בדרך כלל אין צורך בפנייה לבית משפט, אלא אם אחד או יותר מקרובי המשפחה של הנפטר מתנגדים להליך, ואז יש לבקש את אישור בית המשפט לענייני משפחה. בנוסף, גם הורי הנפטר (או כל קרוב אחר) יכולים לבקש לבצע את נטילת הזרע, אך הם צריכים לפנות לבית משפט לענייני משפחה לשם כך.
מתחילת מלחמת חרבות ברזל הונחו בתי החולים כי עד סוף החודש הזה - ה-31 למאי, הם יוכלו לאשר נטילת זרע מנפטר גם לבקשת הוריו, מבלי להפנות אותם לבית המשפט, ורק אם הם סבורים כי הפנייה לבית המשפט עלולה לסכל את אפשרות הנטילה, בעקבות הזמן שעלול לעבור ממועד הפטירה, ולמעט במצבים שבהם ידוע על קיומם של בת/בן זוג או בן/בני משפחה שמתנגדים לנטילה, או כאשר קיימת מחלוקת בין ההורים עצמם.
לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לצורך שימוש בזרע שניטל לאחר המוות, נדרש אישור של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יבחן את רצונו של הנפטר בהמשכיות, כחלק מהעיקרון של כיבוד רצון הנפטר וזכות האדם על גופו. לגבי בקשה של מי שהיתה בת הזוג הקבועה של אדם במועד פטירתו, יש הנחה שככלל הבאת ילדים לעולם מבת זוגו, גם לאחר מותו, עולה בקנה אחד עם רצונו. הנחה זו תהיה תקפה כל עוד אין אינדיקציה לכך שהמנוח היה מתנגד לכך. לגבי בקשה של הורי הנפטר, נכון להיום, יהיה ניתן להשתמש בזרע רק אם יוכח שזה היה רצון הנפטר, ובאישור בית המשפט. השימוש יהיה באמצעות אשה שאינה קרובת משפחה של הנפטר, שתלד ותהיה אם הילד שייוולד לכל דבר ועניין. אם הנפטר התנגד לשימוש בזרעו לאחר מותו, לא יאושר שימוש.
בחודשים האחרונים נדונה בוועדת הבריאות של הכנסת "הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה", לאחר שהתקבלה בקריאה טרומית. קבלת החוק עשויה לשנות את ההנחיות הנ"ל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
4.ולמה אף אחד לא שואל למה מאמללים את הילד?!קרב ירושה 10/05/2024 02:29הגב לתגובה זו1 1השיקולים האגוצנטרים של האמא צריכים להידחות למען שלומו וטובתו של הילד. גם לא ברור כלל ,כמה באמת האב הנפטר היה מעונין להוליד ילד אחרי מותו ואפילו אם כן לא ברור למה שהמדינה תצא מגדרה לאפשר להם להקים תא משפחתי חד הורי שתמיד יצטרך להגנתה וחסדה של המדינהסגור
-
3.בי די בם בם בוהמוסר הוא פשוט 09/05/2024 10:04הגב לתגובה זו1 0המנוח לא היה כשיר להסכים לשאיבת זרע, ולכן נדרשה הסכמת המשפחה. המשפחה עשתה זאת מתוך הנחה שהמנוח ישיב את נשמתו לבורא, וזה אכן מה שקרה. המשפחה עסקה בפרוצדורה רפואית תפלה כשהמנוח היה שכיב מרע. כעת הם מטילים דופי בכוונות בת הזוג. הם פוסלים במומם.סגור
-
2.אז כל תרומת זרעיוסי 09/05/2024 08:29הגב לתגובה זו0 0גם אנונימית היא קייס לירושהסגור
-
1.פעם הייתי מאמין לשופטים (ל"ת)המבקר 09/05/2024 08:00הגב לתגובה זו0 0סגור
