השופט נזף בשופטת: "ניסתה לבצע מחטף" של נחלה במושב

שופט שתוקף שופטת אחרת זה דבר שלא קורה כל יום, ובסיפור הבא זה קרה על רקע מחלוקת בנוגע להקצאת קרקעות במושב גיתית. השופט הבכיר זכריה ימיני מבית משפט השלום ברמלה ביקר בחריפות את התנהלותה של השופטת בדימוס ואחת ממייסדות המושב, מלכה אביב. הסיבה לביקורת היא הניסיון שלה לבצע מחטף של נחלות במסגרת הליך משפטי שהיא ניהלה לפני כמה שנים. הסיפור הסתיים בהחלטת השופט שלפיה האגודה וההסתדרות הציונית יבנו בית נוסף במושב, ותיערך הגרלה בין משפחת אביב לבין התובעים.

בני הזוג אביב (הנתבעים בהליך) נמנים כאמור על דור המייסדים של המושב, ששוכן בבקעת הירדן. בשלב מסוים החליטה האגודה של המושב – שבני הזוג אביב אינם חברים בה – למסור לכל בעל נחלה ותיקה נחלה נוספת לבן חוזר וכן שתי יחידות דיור, לצורך ריענון השורות ומשיכת צעירים למושב. בהתאם לכך, התובעת ובעלה, חברי אגודה ותושבים ותיקים במושב, קיבלו ב-2013 נחלה עבור בנם (התובע). ואולם מכיוון שהבן היה אז קטין, נאמר לאביו שעליו להפנות אותו לטובת האגודה עד 2018, לשם הקצאת הנחלה על שמו.

השופטת מלכה אביב - "ניסתה לעשות מחטף של נחלות"

אלא שב-2015 הגישו בני הזוג אביב תביעה לבית המשפט, שאליה לא צירפו את התובעים, שבה טענו כי האגודה התנכלה להם ולילדיהם על רקע השתייכותם לזרם פוליטי השונה משלה. הם אף דרשו בתביעתם לקבל את כל הזכויות שמגיעות לבעלי נחלות ותיקים שהם חברי אגודה.

ביוני 2019 התקבלה תביעת בני הזוג אביב, ונקבע כי הם זכאים "לכל ההטבות הכלכליות-קנייניות" הניתנות לבעלי נחלות ותיקים שהם חברי אגודה, לרבות נחלה לבן חוזר. בהמשך הודיעה ההסתדרות הציונית לאגודה כי הנחלה שהוקצתה לתובע שייכת בעצם לבתם של אביב. בעקבות כך הוגשה התביעה הנוכחית לבית המשפט במרץ 2020.

לטענת התובעים, הנחלה שניצבת במרכז המחלוקת הוקצתה להם כבר ב-2013, ולכן יש לקבוע כי הם בעלי הזכויות בה. אגודת המושב תמכה בעמדתם. מנגד, בני הזוג אביב וההסתדרות טענו כי יש לדחות את התביעה, מכיוון שההקצאה נעשתה כדין ובהתאם לפסק דינו של בית המשפט.

השופט ימיני ביקר את החלטת בני הזוג אביב שלא לצרף לתביעתם מ-2015 כנתבעים את כל מי שהיה עלול להיפגע מפסק הדין, כלומר את כל בעלי הנחלות במושב - ובפרט את התובעים. "סבור אני שלפחות גב' אביב, שהיא שופטת בדימוס, היתה מודעת או היתה צריכה להיות מודעת לעניין זה. נראה שהדבר נעשה במכוון על מנת לבצע מחטף של נחלות", כתב השופט.

לגבי עדותה של אביב במשפט הנוכחי, כתב השופט ימיני כי היא היתה "רצופה תמיהות", וכי "לדבריה מגיעות לה ולבעלה כל הזכויות שבעולם גם אם לא מגיעות לה, ואילו לאחרים מגיע פחות". בנוגע לדבריה בחקירתה, שלפיהם היא לא לוקחת לתובעים את מה שקיבלו ב-2013, אלא בסך הכל רוצה לקבל את מה שמגיע לה, תהה השופט "האם לא מדובר במוסר כפול?".

השופט הדגיש כי בעוד שמשפחת אביב קיבלה כבר שלוש נחלות נוספות והמחלוקת היא לגבי הרביעית במספר, משפחת התובעים לא קיבלה אפילו נחלה אחת עבור בן חוזר. בנסיבות אלה, כדי לקיים את פסק הדין מ-2019 מצד אחד וכדי לא לקפח את התובעים מהצד השני, הורה השופט להסתדרות ולאגודה לבנות בתוך שלוש שנים בית נוסף, כשלאחר מכן תיערך הגרלה שתכריע מי מהצדדים יקבל איזה בית – הבית החדש שייבנה או זה שניצב במרכז המחלוקת.

מכיוון שבני הזוג אביב גרמו להליך הנוכחי מפני שלא צירפו את בעלי הדין הרלוונטיים בתביעתם מ-2015, השופט חייב אותם בתשלום שכר טרחת עורך דין בסכום של 20 אלף שקל, ובהוצאות משפט לתובעים.

במקרה אחר, שהגיע להכרעה באוגוסט 2023, נדרש פושט רגל בן 76 שהיה בחובות של כ-4 מיליון שקל, על ידי נושיו למכור את ביתו, ששווה יותר מ-8.5 מיליון שקל. זאת כדי להחזיר להם את הכסף שאותו הוא חייב להם. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן אז בתיק של פושט הרגל, אלמן הסובל מבעיות רפואיות שונות ומתקיים מקצבאות של הביטוח הלאומי בלבד. האיש מתגורר בבית שנמצא במשק חקלאי במושב באזור המרכז, ששווה יותר מפי שניים מהחובות שאליהם נקלע. במרץ 2017 הוא קיבל צו לכינוס נכסים. ב-2019 פנה האיש להליכי פשיטת רגל (חדלות פירעון כיום), ובספטמבר 2019 הוא הוכרז כפושט רגל ומונתה נאמנת לנכסיו. אחד מבניו, שמתגורר עמו, הציע לבית המשפט לחייב את אביו למכור לו את הנחלה, ובכך הוא יוכל להחזיר את כל החובות שלו. הקשיש סירב להצעה, וטען כי הקשר עם בנו מעורער והוא הציע לשלם לנושים רק חלק מחובותיו.

בסוף אוקטובר האחרון החליטה רשות מקרקעי ישראל, בין השאר, להגדיל בעד 60% את הקצאות הקרקע לבני מקום במגורים בבניה עצמית במרחב הכפרי והעירוני באזורי קו עימות, ול-50% בבנייה רוויה במסלולים שאינם במחיר מופחת. ההחלטה התקבלה במסגרת תוכנית רב שנתית לחיזוק קווי העימות ליום שאחרי שתסתיים מלחמת חרבות ברזל.