מדוע סירבה אשה לקבל יותר מ-3 מיליון שקל עבור דירה שלה ושל הפרוד?
בני זוג שהחליטו להיפרד חתמו על הסכם ממון, שלפיו הבעל ישלם לפרודתו 30 אלף שקל בחודש כמזונות זמניים, "עד לחלוקת הרכוש". בשלב מסוים נמכרה הדירה המשותפת של הצדדים, והוצע לאשה לקחת את חלקה, בסך כ-3 מיליון שקל, אך היא סירבה - ובמקביל פתחה תיק הוצאה לפועל לגביית המזונות. סגן הנשיאה, השופט יהורם שקד מבית המשפט למשפחה בתל אביב, האשים את האשה בחוסר תום לב, וקבע כי זכאותה למזונות נגמרה.
הצדדים חיו ביחד במשך 40 שנה והביאו לעולם ארבעה ילדים משותפים. בשלב מסוים היחסים בין השניים עלו על שרטון והם החליטו להיפרד. באוגוסט 2018 הם חתמו על הסכם ממון שקבע, בין היתר, כי "עד להחלטה אחרת או עד לחלוקת הרכוש, לפי המוקדם", יעביר הבעל לפרודתו מזונות זמניים בסכום של 30 אלף שקל בחודש.
ואכן, במסגרת ההליכים למימוש וחלוקת הרכוש המשותף, נמכרה הדירה המשותפת תמורת סכום של 5.5 מיליון שקל. מכיוון שהוסכם כי חלקה של האשה בדירה הוא 57%, המשמעות היתה שמגיעים לה כ-3 מיליון שקל מהתמורה שהתקבלה עבור המכירה. אלא שלמרבה הפלא, האשה סירבה לקבל את חלקה - ואף פתחה כאמור במקביל תיק הוצאה לפועל, לשם גביית המזונות הזמניים. כשרשמת ההוצאה לפועל הורתה על סגירת התיק, הגישה האשה את הערעור לבית המשפט.
- כל הכותרות
לטענתה, משמעות המלים "עד לחלוקת הרכוש" בהסכם היא אחת – עד לחלוקת מלוא הרכוש. מכיוון שהרכוש עדיין לא חולק במלואו, היא זכאית בינתיים להמשיך לקבל את המזונות. לעומתה, טען הגבר שהכוונה היתה עד לחלוקת עיקר הרכוש, כלומר הדירה, ולאו דווקא כולו. לדבריו, פרודתו סירבה לקבל את חלקה ממכירת הדירה "מהסיבה הפשוטה – שבראייתה יש פה כספומט שמשלם 30 אלף שקל בחודש עד להודעה חדשה". הוא טען כי המועד להפסקת תשלום המזונות חל לכל המאוחר באוגוסט 2019, אז עמד לרשות פרודתו החלק שלה בכספי המכר.
השופט שקד קבע כי לא ניתן לחלץ מתוך לשון הסכם הממון את כוונת הצדדים האמתית בנוגע למועד הפסקת תשלום המזונות, ולכן יש להתחקות אחר אומד דעתם מתוך נסיבות העניין. בהקשר זה, הוא מצא כי כוונת הצדדים בקביעת הסדר תשלום המזונות היתה, למעשה, לסייע לאשה "לעמוד על הרגליים" מבחינה כלכלית, עד שתוכל לרכוש לעצמה דירה.
ואולם כשנשאלה האשה בחקירתה מדוע, אם כן, סירבה לקבל לידיה סכום שיכול להעניק לה את מבוקשה, היא החלה להסתבך ולא סיפקה תשובה ברורה. השופט הסיק מכך כי מטרתה היתה ליהנות משתי האפשרויות – גם לקבל סכום נכבד מדי חודש, וגם לקבל בעתיד את החלק שלה, הלא מבוטל בכלל, ברכוש המשותף של בני הזוג לשעבר.
"עינינו רואות כי לא היתה כל סיבה אובייקטיבית שמנעה מהאשה לקחת את חלקה הנכבד מכספי מכירת הדירה (כ-3 מיליון שקל), ואולם על האמת להיאמר: האשה העדיפה ביד אחת להוסיף ולחייב את האיש בסך של 30 אלף שקל לחודש וביד השנייה בחרה שלא למשוך את חלקה מתמורת מכר הבית. עם כל הכבוד, מצאתי התנהלות זו כחסרת תום לב באופן מובהק", כתב השופט שקד.
מסקנתו היתה כי האשה עיכבה במתכוון את קבלת הכסף שאמור להגיע אליה ממכירת הבית, רק כדי להמשיך לקבל את המזונות הגבוהים. בנסיבות אלה, הוא קבע כי החל מהמועד שבו לא היתה מניעה שהאשה תקבל את חלקה, האיש פטור מתשלום המזונות לה.
בירור תביעת מזונות בבית משפט עלול לעתים להימשך זמן רב. כדי לספק לתובעים סעד זמני בזמן התנהלות ההליכים, קיימת אפשרות להגיש בקשה למזונות זמניים. במקרים דחופים ניתן להגיש בקשה למזונות זמניים גם לפני שמגישים תביעה למזונות. סכום המזונות הזמניים נקבע על פי התרשמותו של בית המשפט מההכנסות של בני הזוג ומצבם הכלכלי. בתביעה למזונות זמניים, בית המשפט לא נכנס לעובי הקורה, אלא קובע את הסכום על פי הערכת הנתונים הכללית. מדובר במעין עזרה ראשונה עד לבירור התביעה.
את הבקשה למזונות זמניים ניתן להגיש במקביל להגשת כתב התביעה למזונות, במסמך נפרד. אם מדובר בבקשה דחופה לקביעת מזונות זמניים, ניתן להגיש אותה בכל עת, גם לפני שניתן להגיש תביעה למזונות. יש לתמוך את הבקשה בתצהיר, לפרט את הטיעונים ולצרף אסמכתאות כמו בהליך הגשת כתב תביעה למזונות. המשיב יגיש את תשובתו לבקשה בתוך עשרה ימים מיום שהבקשה הוצגה בפניו. אם המשיב לא הגיש את תשובתו בתוך עשרה ימים כאמור, בית המשפט רשאי לפסוק בבקשה גם ללא התשובה. בית המשפט יכול לפסוק בבקשה באחת משתי הדרכים, בהתאם לשיקול דעתו: על בסיס הבקשה שהוגשה והתשובה לה, מבלי לקיים דיון בנוכחות הצדדים; או לאחר שקיים דיון בנוכחות הצדדים, אם לדעת בית המשפט יש צורך בקיום דיון. במקרה זה, הדיון יתקיים לכל המאוחר בתוך 30 יום מהרגע שהמשיב הגיש תשובה לבקשה (ובסך הכל לא יותר מ-40 יום מהרגע שבו הוגשה הבקשה). בית המשפט יפסוק בבקשה בהקדם האפשרי.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.סיפור דג הזהב במציאות (ל"ת)שושו 20/05/2024 14:41הגב לתגובה זו0 0סגור
