אחרי שמכר את ביתו לגרושה בגלל בתם - גילה שהוא לא האב
הורים גרושים לתינוקת הסכימו כי הדירה, שהיתה רשומה על שם האב, תימכר לאם תמורת כשליש משוויה, כדי לספק קורת גג לבתם. בהמשך גילה האיש כי גרושתו ניהלה רומן עם אדם אחר, וכי אותו גבר הוא אביה האמתי של הילדה שאותה גידל כבתו. בתגובה הגיש האיש תביעה לביטול מכירת הדירה. מנגד, גרושתו עתרה לקיום העסקה, שלטענתה נעשתה כחלק מאיזון המשאבים. אלא שסגנית הנשיא ורדה פלאוט, השופט צבי ויצמן והשופטת יעל מושקוביץ מבית המשפט המחוזי בלוד קבעו פה אחד כי המכירה של הדירה מבוטלת.
הצדדים נישאו זה לזו ב-2013 בחתונה אזרחית בצ'כיה. בשלב מסוים יחסיהם עלו על שרטון. במהלך הריונה של האשה הם חתמו על הסכם גירושים, שלפיו הדירה של האב בראשון לציון תועמד למגורי האשה והבת – אם וכאשר תיוולד – וזאת עד שהבת תגיע לבגרות, מתוך רצון של האב לספק לה מגורים ראויים.
באפריל 2017 נולדה התינוקת במזל טוב, וכעבור כחודשיים לאחר מכן התגרשו שני הצדדים רשמית. למרות זאת, הם המשיכו לגור יחד בשל רצון האב לסייע בגידול בתו. בשלב מסוים חתמו הצדדים על נספח להסכם הגירושים המבטל את הסכמתם הקודמת ביחס למגורי האשה ובתה בדירה. במקום זאת, נקבע כי הנכס יימכר לאשה תמורת מחיר סמלי למדי של 450 אלף שקל (במקום השווי האמתי של הדירה - שהוערך בכ-1.5 מיליון שקל).
- כל הכותרות
אלא שאז לדבריו, חרב עולמו של האיש. במהלך שוטטות אקראית בפייסבוק של גרושתו, הוא גילה לתדהמתו כי היא בגדה בו עם אדם אחר בזמן שעוד היו נשואים, במהלך טיול בפריז, וכי אותו גבר שעמו היא בגדה הוא למעשה אבי התינוקת. האשה הודתה בבגידה, וביולי 2019 נשללה האבהות של הבעל.
בעקבות התגלית המטלטלת, הגיש האיש תביעה לביטול הנספח להסכם מחמת טעות, הטעיה, עושק וחוסר תום לב של האשה. ביולי האחרון קיבל בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה שלו, בנימוק שהאיש לא היה חותם על הנספח להסכם, שעניינו הבטחת קורת גג לתינוקת, אם היה יודע כי הילדה היא לא בתו. האם לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
לטענתה, בנספח להסכם היא למעשה רכשה מבעלה לשעבר את החלק שלו בדירה תמורת סכום מסוים. במלים אחרות, לדבריה מדובר בהסכמה רכושית שעניינה העברת דירה אגב גירושים, שאינה קשורה לשאלה אם התינוקת היא בתו של המשיב או לא.
ואולם השופטים בהרכב הערעור דחו פה אחד את טענת האשה. לדבריהם, לשונו המקורית של ההסכם, שלפיה הדירה תישאר בבעלות האיש ותינתן לאשה האפשרות לגור בה עם הילדה, ככל שהיא תיוולד, לאורך ימים ושנים – מוכיחה כי למעשה מכירת הדירה לאשה במחיר נמוך קשורה להולדת הבת.
"זכות המדור של המערערת בדירה ניתנה לה רק בכפוף ללידת הקטינה וכי אם המערערת לא תלד – מסיבה זו או אחרת – אף זכות המגורים תישלל הימנה והיא תידרש לעוזבה לאלתר. לטעמנו, העובדה כי הוסכם בין הצדדים כי לאחר איזון המשאבים הזכויות בדירה הן של המשיב, וזכויות המגורים של המערערת הותנו בלידתה של הקטינה, די בה לבסס את קביעת בית המשפט קמא, לפיה, קשרו הצדדים בין הזכויות בדירה להולדת הקטינה ולא מדובר היה בזכות שניתנה למערערת באופן אישי כחלק מאיזון המשאבים הרכושי", כתבו השופטים בפסק דינם.
הם הבהירו כי עם גילוי האיש על כך שהתינוקת אינה שלו, הבסיס שעליו נשענה הסכמת הצדדים להעביר לאשה את הדירה במחיר סמלי קרס כמגדל קלפים. לפיכך, קביעת בית המשפט לענייני משפחה כי יש לבטל את הסעיף בהסכם ואת הנספח אליו, העוסקים במתן זכויות בדירה לאשה על רקע לידת הבת – נכונה ואין להתערב בה. בנוסף, האשה חויבה בהוצאות משפט בסכום של 15 אלף שקל.
בני זוג בני אותה דת, שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, לא יכולים להתגרש בישראל בהליך אזרחי, והגירושים נערכים על פי הדין הדתי שאליו משתייכים בני הזוג. תביעת גירושים של יהודים בישראל שהם אזרחי המדינה ותושביה שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, חייבת להיות מוגשת לבית הדין הרבני, אלא אם החוק המקומי במדינה שבה נישאו בני הזוג מאפשר להם להתגרש בה (והם ניצלו אפשרות זו והתגרשו שם). בני זוג חסרי דת או בני זוג השייכים לעדה דתית בלתי מוכרת בישראל (אינם יהודים, מוסלמים, דרוזים או נוצרים), רשאים להתגרש בהליך אזרחי ועליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לרשם הזוגיות (במקרה שנרשמו במרשם הזוגיות). בני זוג שאינם בני אותה הדת, או בני זוג שאחד מהם חסר דת או שייך לעדה דתית בלתי מוכרת, יפנו לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט יכריע אם הליך הגירושין יתקיים על פי הדין הדתי הרלוונטי או בהליך אזרחי של התרת נישואין. גירושין של בני זוג בני אותו המין שנישאו בנישואים אזרחיים נערכים בבית המשפט לענייני משפחה.
במקרה אחר, קיבל בית המשפט לענייני משפחה בחדרה באחרונה תביעה לאכיפה של הסכם גירושים שהגישה חברת קיבוץ נגד בעלה לשעבר. ההסכם העניק לבעל אפשרות לקנות את חלקה של האשה בבית שלהם שבקיבוץ, אך זאת בכפוף להצגת אישור עקרוני למשכנתה בתוך 30 יום מרגע אישור ההסכם בבית המשפט – אחרת, הוא יוצע למכירה בשוק החופשי. הבעל התעכב עם הצגת האישור המדובר, ובעקבות כך קבעה השופטת עינת גלעד משולם כי הוא ייאלץ למצוא לו ולבנותיו מקום מגורים חלופי.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
2.לא הבנתי את פסק הדין השנינחמן 31/05/2024 15:38הגב לתגובה זו0 0מישהו מהקוראים קרא על המקרה ?סגור
-
1.יש שופטים נורמליים בישראל סוף סוףנחמן 31/05/2024 15:36הגב לתגובה זו13 0גם בגדה בו השרמוטות בטיול משותף שלהם בחו"ל וגם הבת לא שלו. מזכיר את המשפט התנ"כי: "הרצחת וגם ירשת" . רצחה לו את הנשמה, וקיבלה ביתסגור
