הדירה היתה על שם הגבר: "האשה היתה אורחת"; הם נפרדו - למי שייכת הדירה?
ידועה בציבור לשעבר של אדם שהוא בעל דירה בראשון לציון תקבל מחצית מהנכס שלו. כך נקבע בפסק דין שפרסם בית המשפט המחוזי בלוד באחרונה. סגנית הנשיאה, השופטת ורדה פלאוט (אב"ד), השופט צבי ויצמן והשופטת צבייה גרדשטיין פפקין דחו את הערעור שהגיש האיש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה להעניק מחצית מהדירה לאשה, לאור הזוגיות בת 15 השנים שהיתה ביניהם והסממנים הנוספים שהיו לקיומו של שיתוף בנוגע לנכס.
הצדדים הכירו ב-2007, וכעבור שנה עברו להתגורר ביחד בדירה של האיש ביישוב מעלה אדומים, שאותה רכש עוד לפני הזוגיות ביניהם. הם מעולם לא התחתנו, אבל הביאו לעולם שני ילדים משותפים. האיש עבד ופרנס, ואילו האשה שימשה עקרת בית והיתה אחראית על גידול הילדים.
הדירה שבה גרו הצדדים נמכרה והוחלפה פעם אחר פעם. הדירה האחרונה שבהן – דירת חמישה חדרים בראשון לציון – נרשמה על שם הגבר בלבד. בשלב מסוים עלו היחסים ביניהם על שרטון והם נפרדו, ובעקבות כך התנהל ביניהם מאבק משפטי על גורל הדירה הזו.
- כל הכותרות
במאי 2023 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי למרות רישום הדירה על שם האיש בלבד, בפועל היא שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים. פסק הדין קבע כי יש סימנים רבים לשיתוף, שגוברים בקלות על הטיעון המופרך של הגבר, שלפיו פרודתו היתה "אורחת המתגוררת בביתו כשותפה לגידול הילדים, ללא מחויבות רגשית או כלכלית". בנוסף, נקבע כי הצדדים ניהלו זוגיות של 15 שנה שבמהלכה הביאו לעולם ילדים משותפים, כשכל אחד מהם התאמץ והשתדל בדרכו למען התא המשפחתי שהם הקימו ביחד. בנוסף, המעבר למגורים בראשון ציון היה לבקשת האשה, ואמה גרה עם בני הזוג בדירה במשך תקופה מסוימת.
ואולם האיש סירב להשלים עם התוצאה. בערעור שהגיש ביולי האחרון לבית המשפט המחוזי, הוא טען כי מתחילת הקשר היתה בין הצדדים הסכמה שלפיה תשרור ביניהם הפרדה רכושית. לשיטתו, עצם קיומם של חיים משותפים ואפילו ממושכים, המלווים בגידול ילדים, לא מעניק זכויות בדירה שנרכשה עוד לפני הזוגיות על ידי אחד מבני הזוג ורשומה על שמו בלבד.
מנגד, טענה האשה כי מדובר בערעור סרק וכי אין להתערב בפסק הדין. לטענתה, שכרו של האיש זינק במהלך התקופה שבה ניהלו קשר זוגי מ-6,500 שקל ל-25 אלף שקל בחודש - רק בזכות ההקרבה וההשקעה שלה למען ניהול משק הבית וגידולם של הילדים.
שופטי המחוזי תמכו בנימוקי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה במלואם. הם כתבו בפסק הדין כי, "על פי אותן קביעות, מדובר במערכת יחסים זוגית, ממושכת, בה כל אחד מבני הזוג תרם תרומה ממשית לחיי המשפחה, וכי הייתה כוונה בין הצדדים לשיתוף, בין היתר בכל הנוגע לדירת המגורים".
השופטים גם הדגישו כי במסגרת החיים המשותפים, תרם כל אחד מהצדדים את חלקו – בין אם מכספו, בין אם מטרחתו ובין אם מעמלו – לקיום היחידה המשפחתית. סימנים נוספים לשיתוף ביחס לדירה, מבחינת השופטים, קיימים בכך שהמעבר למגורים בראשון לציון נעשה לבקשת האשה, שאמה אף גרה עמם לפרק זמן מסוים, והדירה נבחרה על ידי שניהם. כל אלה, לדברי השופטים, ממלאים אחר הדרישה ל"דבר מה נוסף" לצורך שיתוף בדירה, ואף יותר מכך. לאור כל אלה, הם דחו את הערעור וחייבו את האיש בהוצאות משפט פרודתו, בסכום של 15 אלף שקל.
במקרה אחר, שהגיע באחרונה להכרעה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הורים גרושים לתינוקת הסכימו כי הדירה, שהיתה רשומה על שם האב, תימכר לאם תמורת כשליש משוויה, כדי לספק קורת גג לבתם. בהמשך גילה האיש כי גרושתו ניהלה רומן עם אדם אחר, וכי אותו גבר הוא אביה האמתי של הילדה שאותה גידל כבתו. בתגובה הגיש האיש תביעה לביטול מכירת הדירה מחמת טעות, הטעיה, עושק וחוסר תום לב של האשה. מנגד, גרושתו עתרה לקיום העסקה, שלטענתה נעשתה כחלק מאיזון המשאבים. לטענתה, בנספח להסכם היא למעשה רכשה מבעלה לשעבר את החלק שלו בדירה תמורת סכום מסוים. במלים אחרות, לדבריה מדובר בהסכמה רכושית שעניינה העברת דירה אגב גירושים, שאינה קשורה לשאלה אם התינוקת היא בתו של המשיב או לא.
במקרה נוסף, שהוכרע במרץ האחרון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בני זוג התחתנו כשלכל אחד מהם היתה דירה על שמו. הזוג התגרש והאשה טענה לזכאות על מחצית הדירה של הבעל מלפני הנישואים. היא קיבלה צו עיקול במעמד צד אחד. ואולם הרשמת בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ביטלה את צו העיקול, וקבעה כי דירת הבעל היא נכס שלא משתתף בחלוקה בין בני הזוג מכיוון שהוא נרכש לפני החתונה. נכס כזה נקרא נכס חיצוני, ואם האשה סבורה שיש להכניסו לנכסים של שני בני הזוג - היא צריכה להוכיח שהוא משותף. כך לדוגמה, יכול להיות שנכס נרכש לפני החתונה, אבל המימון עליו נלקח או התחדש אחרי החתונה - ואז יש מקום להתייחס אליו כנס משותף. יש כמובן סיבות נוספות שיכולות לגרום לבית המשפט להתייחס לנכס כזה כנכס משותף. הדירה של הבעל נרכשה שמונה חודשים לפני החתונה והושקעו בה חצי מיליון שקל, לצד מימון של כ-700 אלף שקל. הזוג גר בדירה שנתיים, ובית המשפט קבע שלאור משך הזמן שגרו בדירה - האשה זכאית לתשלומי המשכנתא בלבד ולא למחצית מהנכס.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.הפסק שהיה אמור להיפסק, לדעתי:99 07/06/2024 20:54הגב לתגובה זו1 0להעריך את שווי הדירה במעלה אדומים, לפי שווי השוק היום. להעריך את הדירה הנוכחית. ההפרש הוא למעשה ערך שנוצר במהלך שנות הזוגיות, והאישה תהיה זכאית למחצית ממנו.סגור
-
מדויק. זה מה שאמור להיות בבית משפט שיוויוני. (ל"ת)דמיקולו בלאט 08/06/2024 11:15הגב לתגובה זו1 0סגור
-
2.החלטה הזויה ומפחידה ששוב מציגה את הנשים כמסוכנות לגברמנחם 07/06/2024 09:07הגב לתגובה זו5 0הגבר רכש את הדירה מכספו, במקום לגבות שכירות מהאישה הוא העניק לה מגורים בחינם, במקום שבית המשפט המטומטם יאלץ את האישה לפדות את חובה בגין שכירות כמתנה ולשלם מס, הוא נותן לגבר לשאת גם בחלוקת עלות הנכס.ולאישה הנוראית, שאלה, אם משכורתו של הגבר הייתה יורדת, הוא היה יכול לתבוע אותך בגין טיפול לקוי?איזה מדינה הזויה שמעניקה הגנה לשוגר דדי. הזוי.סגור
-
1.מצחיק. הבנאדם אירח את האימא בדירתו וזה נרשם לרעתו.דמיקולו בלאט 07/06/2024 09:05הגב לתגובה זו5 0אם היה מארח גם את האבא שלה בטח היה מאבד את כל הדירה, כי בית המשפט היה רואה זאת כאילו הוא היה האורח בדירה.סגור
