נפלה ברחוב ונפגעה - תקבל פיצויים בסכום של כחצי מיליון שקל
בית משפט השלום בחיפה קיבל באחרונה תביעת נזקי גוף שהגישה אשה בת 41 נגד עיריית תל אביב וחברת בזק. במוקד התביעה ניצבת טענה של האשה, שלפיה בעקבות רשלנות הנתבעות היא נתקלה במכסה של תעלת תקשורת שהיה שקוע במדרכה - ונפגעה. השופטת נסרין עדוי קיבלה את הטענה ופסקה לתובעת פיצויים בסכום של כמעט חצי מיליון שקל.
התאונה התרחשה באוקטובר 2018. לטענת התובעת, שעובדת כאחות בבית חולים, היא ערכה בשעת בוקר מוקדמת קניות בסניף של רשת השיווק טיב טעם שממוקם ברחוב אבן גבירול בעיר. לדבריה, כשהיא יצאה מהסופר והחלה לצעוד לביתה, רגלה הימנית נתקלה לפתע במכסה של התעלה של בזק שהיה שקוע במדרכה ומוצף במים, שאריות מזון ולכלוך.
בתביעה, שהוגשה על ידי בא כוחה, עו"ד יואב בלומוביץ', טענה התובעת כי בעקבות ההיתקלות במפגע היא מעדה וסובבה את הרגל. נגרמו לה שבר וקרע בקרסול בגלל הנפילה, והיא נזקקה לקיבוע של האזור וטיפולי פיזיותרפיה. כמו כן, בעקבות התאונה היא נעדרה לתקופה ממושכת ממקום עבודתה, וכשחזרה לעבוד היא הועברה למחלקה אחרת במשרה חלקית ובשכר נמוך יותר, עד שנאלצה לעזוב לגמרי ולחפש משרה חדשה בבית חולים אחר. לפי התובעת, התאונה והנזקים שנגרמו לה בעקבותיה - הם תוצר של רשלנות העירייה ובזק, ולכן הן צריכות לפצות אותה.
- כל הכותרות
מנגד, טענה העירייה, שיוצגה על ידי עו"ד תומר זמר, כי גירסת התובעת לגבי נסיבות התאונה לא הוכחה. כך למשל, לפי העירייה, באחד המסמכים שהוגשו כראיה נרשם כי היא החליקה ביציאה מטיב טעם, ולא שמעדה ברחוב. בכל אופן, נטען כי אפילו בהנחה שגירסתה של התביעה נכונה – לא ייתכן כי שהעירייה כגוף ציבורי תידרש להשקיע משאבים רבים בתיקון כל שקיעה מזערית שנוצרת באופן טבעי. בזק, שיוצגה על ידי עו"ד יובל שוסהיים, הצטרפה לעמדת העירייה שלפיה לא מדובר במפגע שמוביל לחבות נזיקית.
בתחילה דחתה השופטת עדוי את הספק שהטילה העירייה בגירסת התביעה לתאונה. לדבריה, עדות התובעת הותירה רושם אמין ביותר והיא מקבלת אותה במלואה. מכאן ניגשה השופטת לבחון את שאלת האחריות והחלוקה שלה בין שתי הנתבעות.
לגבי העירייה, הדגישה השופטת כי היה עליה לצפות כי הותרת מכסה של תעלת תקשורת היוצר הפרשי גובה במדרכה ללא טיפול, עלולה לגרום לפציעת הולכים ושבים, כפי שקרה לתובעת. "מדובר במפגע רשלני המקים אחריות על העירייה. ניתן לראות בבירור כי מדובר במכשול שיצר סיכון בלתי סביר וצפוי", כתבה השופטת בפסק הדין שפרסמה.
היא אף הדגישה כי הצטברות המים והלכלוך נעוצה ברשלנות העירייה, שלא תיקנה את הפרשי הגובה - ומכאן ש-80% מהאחריות לפיצוי הם עליה. את יתרת האחריות (20%) היא זקפה לחובת בזק, שלדבריה היה עליה לפקח על התשתיות שלה, בהן גם המכסה של התעלה שניצב במרכז התביעה, ובנוסף לבצע בדיקות יזומות כדי לוודא את תקינותן.
כמו כן, קבעה השופטת כי יש להפחית מהפיצוי לתובעת 30% בשל אשם תורם, שכן מדובר היה בשעת בוקר, ברחוב שמוכר לתובעת מאוד ובמפגע שלא היה חבוי – כך שהיא היתה יכולה לצעוד בזהירות רבה יותר ברחוב - ובכך להימנע מהנפילה שהתרחשה.
בנוסף, השופטת ציינה כי בעקבות התאונה סבלה התובעת, נוכח פציעותיה הפיזיות, מאובדן כושר עבודה של כשנה. לאור כל אלה היא פסקה פיצוי בסכום של 399 אלף שקל שיושלם לתובעת עבור הנזקים השונים שנגרמו לה, בהם הפסד שכר, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות – וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 94 אלף שקל.
במקרה אחר, שהגיע להכרעה בבית בבית הדין לעבודה בתל אביב באפריל האחרון, נפגעה עובדת של עיריית תל אביב, שמועסקת ככוח עזר בבית החולים איכילוב. העובדת החליקה על שלולית בדרך חזרה לכיתה שבה נערכה ההשתלמות מההפסקה, וספגה חבלה רב מערכתית, שכללה פגיעת ראש וחבלה לאורך עמוד השדרה. העובדת תבעה את העירייה ואת המוסד לביטוח לאומי, בדרישה להכיר בה כנפגעת עבודה, לאחר שתביעה שהגישה ישירות למוסד נדחתה על ידו. השופט תומר סילורה קבע כי ממסכת העדויות שהוצגה בפניו עולה בבירור כי ההשתלמות היא בבחינת פעילות נלווית, ובעלת זיקה מובהקת לעבודתה של התובעת. את ההשתלמות עצמה יזמה, תכננה וארגנה עיריית תל אביב, שהיא המעסיקה של התובעת.
במקרה נוסף, צעיר שרכב על אופנוע ללא ביטוח, ובמהלך הנסיעה התנגש במכונית שיצאה מחניה, יפוצה בסכום של כמעט מיליון שקל. כך קבע בתחילת החודש שעבר בית משפט השלום בצפת. חברת הביטוח מנורה, שביטחה את הרכב, לא זימנה למתן עדות את הנהג של הרכב כדי להפריך את גירסת התביעה, שלפיה הוא האשם בתאונה, ואף הסכימה לשאת בנזקי הרכוש שנגרמו לרוכב האופנוע. בעקבות כל אלה החליטה השופטת רביע ג'באלי לחייב אותה לשלם פיצויים גם עבור נזקי הגוף שלו.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
